מור ואהלות כו

פסול עי' שו"ת שפת הים שם ואסור לקבעה. ועם האמור תראה שיש לדחות דברי הס' בית הלל שכתב בסי' רפ"ה שחובת הגוף מקרי רק מה שהוא דרך מלבוש כמו תפילין להם משפט הקדימה משא"כ סוכה ולולב הוי דומיא דמזוזה ועי' תשו' רעק"א שם שהשיגו והרי מהרמב"ם הנ"ל משמע דגם ס"ת הוי חוה"ג כמו תפילין דכל שהמצוה על האדם חובה ולא נדחית תדירתה ביום חיובה מקרי חוה"ג וא"כ ה"נ סוכה ולולב ובמגילה שא"צ עיבוד לשמה להרמב"ם י"ל דלא הוי חוה"ג משום דרק חיובה מדרבנן

והנה לכאורה י"ל דבר חדש דס"ת תוקדם לקנות יותר מתפילין דגם זה נוהגת בכל מקום אף במפרשי ימים והולכי מדבריות כתפילין ונוהגת בכ"ז אף בשויו"ט כמזוזה וא"כ שייכים בס"ת טעם שמואל וטעם ר"ה [ובזה יהי' מקום ישוב לשאלת הנוב"י מה"ח חיו"ד סי' קע"ד באיזה מקום נמצא לחכמי הש"ס שתפילין יהיו נקראין קדושה קלה נגד ס"ת ובזה נכון דבס"ת שייכים ב' הטעמים של הירושלמי, ועי' ספר האשכול הלכות ס"ת סי' י"ד כתב בפירוש דס"ת קדושה חמורה מתפילין ועי"ש בהלכות תפילין סי' ל' כתב הרי ס"ת מקודש מתפילין שיש בו כל הפרשיות והוא שלם, והנה מזה משמע דדוקא כשהוא שלם יש בה יותר קדושה מתפילין אבל בחסר יהי' מותר לכתוב על גליונותי' תפילין עי' נוב"י שם, ובעיקר מה שתמה הנוב"י על חכמי לוניל מה שקראו לתפילין קדושה קלה הנה כי כן כתב הכ"מ, אך אני ראיתי גוף התשובה המבוארת בפאר הדור סי' י"ח וז"ל שם ואי דקרו למזוזה קדושה קלה הלא ג"כ קורא לשל יד קדושה קלה וזה מבואר במנחות ל"ד, וכוונתם דא"כ יהי' חילוק דתפילין של יד לא תהיה צריכה עיבוד לשמה ובחנם התרעם עליהם הנוב"י] אך ראיתי דא"א לומר כן דבס' האשכול שם מייתי עוד טעמים דתפילין קודמין למזוזה דמי שאינו מניחן מקדי פ"י בגופן עי' ר"ה י"ז וחשובין כת"ת וכשאינו מניחן עובר בשמונה עשה ובמזוזה רק שני עשין, וא"כ עפ"ז י"ל דמזוזה קודם גם לס"ת דאינה רק עשה א' של ועתה כתבו ועוד י"ל דמזוזה הוי מצוה השוה בכל גם בנשים משא"כ ס"ת אשה פטורה לרוב הפוסקים עי' משנת אברהם סי' א' סל"ו ועי' שם אריה חיו"ד סי' ל"ז ועי' שו"ת שאגת אריה סי' ל"ו דהאידנא ליכא גם מצוה דרבנן בס"ת ואכמ"ל. וצ"ע ג"כ באם צריך חמשה מזוזות לחמשה פתחים מדוע לא יוקדמו לתפילין שבהמזוזות עשרה עשין עפ"ז ובתפילין רק שמונה, ועי' אגדות מהרש"א מנחות מ"ד ד"ה א"ר ששת ועי' פת"ש יו"ד סי' דפ"ה סק"ב שהעלה בצ"ע דאם יוכל לקנוח תפילין ועי"ז יתבטל משני מצות מזוזה וציצית מה קודם, ועפ"ז י"ל דתפילין קודם דיש עשה יתירה דציצית רק ה' עשין עי"ש בגמ' וכ"ש לציצית גרידא בודאי תפילין קודמין מה"ט ועי' מג"א סי' ל"ח ס"ק ט"ו ובאה"ט ושערי תשובה ריש סי' כ"ה: ואגב אזכיר מ"ש הגאון רעק"א שם דאפילו למ"ד חוה"מ לאו זמן תפילין אם ע"י שיקנה לולב לא ישאר בידו ממה לקנות תפילין לאחר יו"ט ודאי תפילין עדיף דהם מה"ת ולולב ביו"ט ב' דרבנן, והפמ"ג באשל אברהם תקצ"ה סק"ב נסתפק בכה"ג ועי' כללי הפוסקים לכנה"ג הנ"ל אות נ"ט ואכמ"ל

ג (קושיא על הרמב"ם שהשוה סוכה לתפילין דלכאורה סוכה דמי לרשות. י"ל בזה כונת ירושלמי ברכות בהחילוק מסוכה לת"ת. השגה על רעק"א: תירוצים על מה שמברך על ציצית בכל יום. חילוק בין מזוזה לסוכה בענין אם מתכוין לבטל המצוה. ראיה מצל"ח דרק מי שהוא בדרך רחוקה אינו מחויב להתקרב כדי שיקריב ק"פ. הערות בזה. עוד ראיה מענין אם מחויב בכל המצות לחזור על הפתחים כדי לקיימם. ב' פרושים בירושלמי ברכות. צ"ע בברכת המפיל

) הנה לכאורה יש להקשות על הרמב"ם ז"ל המובא בריש אות א' דהשוה סוכה לתפילין שהם חובה דהלא גם סוכה לכאורה דמי לרשות שיכול לפטור ממנה כאשר ירצה להיות מהולכי דרכים עי' או"ח תר"מ ס"ח וכן כשהוא שומר גנות ופרדסים שפטור בין ביום ובין בלילה עי' רמב"ם הל' סוכה פ"ו ה"ד, וזהו לכאורה כוונת הירושלמי ברכות פ"ג לענין החילוק מסוכה שאינו מברך ברכתה רק ביום א' לדידי' מ"ש מת"ת התיב ר' יעקב דרומי וכו' סוכה אפשר לה להבטל ת"ת א"א לה להבטל ועי' במפרשים, ולפע"ד זהו כוונתו דלפיכך מברך רק פעם א' בסוכה מחמת דדמי למזוזה שיכול בכל עת לבטל מעליו המצוה שלא ישכון בבית החייב במזוזה לפיכך לא אלים המצוה לחייב ברכה בכל יום [ובזה תראה שלא כיון יפה רעק"א בתשו' ססי"ט במה שר"ל דהולך מביתו וחזר שיהי' צריך לברך מחדש על המזוזה דהא בנתים לא היה החיוב עליו דאדרבה עפ"ז היא הנותנת שא"צ לברך בכל פעם] וה"נ בסוכה לדידיה [ולא קשה מציצית דג"כ יכול לפטור שלא ללבוש טלית המחויב בציצית ואפ"ה מברך עליהם בכל יום, די"ל בכמה אנפי. א' ע"פ מ"ש באות הקודם על דברי הדו"פ דלא נדחה תדירתן ביום חיובם ואלים טובא. ב' י"ל כיון דבלילה פטרה התורה ממנו החיוב בע"כ לפיכך בכל יום מתחדש לו המצוה. ג' י"ל ע"פ מ"ש באות י"ג דאין יכול לברך בתחילה כמזוזה דלא נטעי דחובת מנא היא עי"ש] משא"כ ת"ת א"א להבטל דהחיוב עליו תמיד בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. עכ"פ חזינן דסוכה דומה לרשות כמזוזה מה שאין כן תפילין אף אם יקרא תמיד בתורה לא יפטור מהם עי' מג"א סי' ל"ח ס"ק י"ג [ומ"ש באוהל ראשי בשמים אות ו'] ופמ"ג ומחה"ש שם דבשעת ק"ש ותפלה חייב בהם ומדוע השוה הרמב"ם סוכה לתפילין. ע"כ נלפע"ד לחלק דבמזוזה אינו מחויב כלל לישב בבית החייב במזוזה מעיקר הדין ויכול בכוונה לבטל המצוה לשכון בבית הפטור ממזוזה זולת ממידת חסידות צריך אדרבה להשתדל לבוא לכלל חיוב עי' מ"ש באות י"ז, אבל בסוכה נהי דאיכא צד קולא דמותר לילך לדרכו אף שיתבטל מחמת זה ממצות סוכה וכמ"ש הר"ן מובא ברמ"א סי' תר"מ שם הטעם דכמו בכל השנה אינו מניח דרכו משום ביתו ואף מדת חסידות להחמיר ליכא, עי' סוכה כ"ו הוי גני ארקתא דסורא ועי"ש מ"ז גמירי דמאפר אתי מ"מ בודאי מי שמתכוין להלך לדרך כדי לבטל מצות סוכה שוה ממש כלא הלך לדרך ואכל בביתו וביטל מ"ע מעיקר הדין, ולולא דמסתפינא אמינא דגם להסוברים דעוסק בתורה פטור לגמרי מתפילין מ"מ כשקורא בתורה בכוונה כדי לבטל מעליו מצות תפילין הוי ממש מבטל מ"ע] וכמ"ש הצל"ח פסחים ג' דמי שהוא בדרך רחוקה אינו מחויב להתקרב כדי שיקריב קרבן פסח במועדו עי"ש וזה ודאי דמי שבכוונה מתרחק קודם פסח כדי שכשיגיע פסח יפטור מקרבן פסח הוי ממש כמו שבדרך לא היה וחדל לעשות הפסח, וה"ה בלא תעשה כגון שהולך לקבל פני אביו וכו' או לשמור פירותיו כדי לעבור במים ביו"כ אסור עי' או"ח סי' תרי"ג ועי' ס' המנוחה הל' שביתות העשור פ"ג ה"ו דדוקא שהיה שומר אותם קודם יו"כ דאל"כ איך נתיר ול"ק מסוכה כנ"ל [וצ"ע מפסחים דף פ' משלחין א' מהם לדרך רחוקה ועי"ש דף ע' רש"י ד"ה וישב לו בדרום ומ"ש באות ו' ועי' קדושין ל"ג יכול יעצים עיניו קודם דלמטיה זמן חיוביה ועי' מג"א סי' רמ"ח ס"ק י"ד ואכמ"ל] וראיה לזה דאל"כ אין כאן כמעט שום מצוה חיוביות שלא יכול לפטור עצמו ממנה וכמ"ד בשבת קל"א הואיל ובידו להפקירן וה"נ דאי בעי מפקיר לנכסיה והנה לשאול על הפתחים כדי לקנות תפילין