מור ואהלות כד

שבספינה אינה מביא את הטומאה דהבית הוא בתוך הספינה ממש ומיאן בפי' הר"ש דהטומאה שטה בים והבית בראש הספינה דא"כ ר"י מה קמ"ל יותר מת"ק וא"כ כיון דפוסק שם דלא כר"י והרי משום דחשיב קבוע וא"כ מ"ש הכא דפטור ממזוזה. אך י"ל דבאמת גם שם דפסק דלא כר"י קשה דלמ"ד בירושלמי סוכה פ"ב ה"ד ר"מ ור"י וראב"ע אמרו דבר אחד דאינה מביא עי' בקהע"ד שם ולמ"ש הר"ן סוכה דף רל"ב ע"ב ד"ה אמר אביי די"א דכל היכא דאמרינן ר' פלוני ופלוני אמרו דבר אחד כה"ג לא חשיבא שיטה ואפשר דהוי הלכתא כוותייהו וא"כ ה"נ אלא ע"כ דפליג על הי"א עי' מתא דירושלים שם ועי' ש"ך יו"ד סי' רצ"ד ס"ק ל"א ומלוא הרועים ח"ב אות שיטה ונוב"י מה"ת או"ח סי' ל' ותפארת ישראל בכלכלת שבת לענין הפארעסאהל] ואפ"ה חשיב ליה שיטה שהוא קבלה ביד הגאונים דלית הלכתא כחד מינייהו עי' בר"ן שם וא"כ אין מזה ראיה לענין מזוזה די"ל דבכה"ג כ"ע מודו, דפטור משום דלא קביע ושאני הכא מענין מביא את הטומאה ועי' שו"ת שפת הים יו"ד סי' ל' ואכמ"ל. ועפ"ז י"ל דה"ה עגלות על מסילת הברזל הבנוים הבתים ובכח החום הולכים ודר בו הישראל ושהם שלו ממש בכ"ז פטור ממזוזה מה"ט דלא קביע ודירה מהלכת היא, אך לפי מ"ש לקמן אות ח' די"ל דמזוזה חובת קרקע הבית עי"ש וי"ל טעם דמש"ה בית שבספינה שעומדת על המים פטורה ממזוזה משא"כ עגלות המסילה עפ"ז וצע"ק

ונראה לפע"ד להבין גם דברי הירושלמי סוף מגילה הנ"ל שתפס זה הפטור ממפרשי ימים והולכי מדבריות דוקא דהנה הרא"ש הלכות תפילין כתב ומסתברא דהלכתא כר"ה דתפילין קודם למזוזה דמצוה דגופיה עדיף וגם מפרש תלמודא טעמיה, והב"י באו"ח סי' ל"ח תמה דאיך דחה דברי הסיעתא שהביא בירושלמי לשמואל ותירץ דלפי מה דקימ"ל כתלמודא דידן דאיתא בברייתא להיפוך דמתפילין אין עושין מזוזה דקדושת תפילין חמורה ממילא הוי סיעתא לר"ה וכ"כ בקרבן עדה, ומצאתי שקדמם בס' האשכול הל' תפילין סי' ל' אולם הקשה הק"ע דמה לו לרא"ש להביא ראיה מסברא דנפשיה דמצוה דגופיה עדיף וכן קשה הלשון מדפריש תלמודא טעמיה דהלא בתלמודא מפרש ג"כ טעמיה דשמואל, ובתשו' רעק"א סי' ט' הקשה הא כיון דטעמא דשמואל דמזוזה קודם מטעם תדיר ואפילו לדידן דתפילין חמור בקדושה מ"מ הלא זה הדבר בעיא דלא אפשטא בזבחים צ"א תדיר ומקודש מי קודם והרמב"ם פ"ט מה"ל תמידין פסק דאיזה שירצה יקריב קודם ועי"ש מה שתירץ ועי' בפי' נחל אשכול שם. והנלפע"ד דדברי הרא"ש נכונים ועמוקים דאף דלא איפשטא האיבעיא לתדיר ומקודש מ"מ י"ל דהיינו דוקא כמו בהנך שחושב הגמ' שם לדוגמא במנחה ומוסף שאין לך יום שיתחייב במוסף המקודש שידחה ממנו תדירת המנחה ואף שחושב שם מוספי שבת וד"ח אף שיש ד"ח המקודש שלא יחול בו התחייבות של שבת מ"מ סוף סוף לא נדחה תדירת שבת א' אף קצתו במה שלא חל בר"ח דשבת קביע וקיימא עי' פסחים קי"ז משא"כ היכא דנדחית התדירות באיזה יום שנוהג המקודש אז בודאי המקודש קודם והוי דינו כתדיר ומקודש נגד תדיר לחודיה ובהחילוק הזה י"ל דק"ש תקדים לברה"מ עי' שאגת אריה סי' כ"א וי"ל נמי מה"ט דברה"מ נדחה תדירתה ביום כפור ועי' מ"ש באות נ"ב ויש לפלפל ואכמ"ל [ובפרט היכא דלא שייך הטעם דאמרינן שם אטו ר"ח למוספי דידיה אהני וכו' ובפרט היכא די"ל דרק מצוי הוא ולחד מ"ד שם לא מקרי תדיר] ולפיכך כתב הרא"ש דמסתבר דהלכה כר"ה מטעם הידוע דלדידן תפילין קדושתן חמורה ושלא תאמר דאפ"ה שניהם שוין דזהו איבעיא דלא איפשטא לזה אמר דתפילין עדיפא מדהוא מצוה שבגופו שאין לו מנוס ממנו אף היכא שדר בדירת עראי כגון באוהל או בספינה וכן בסוכות לשיטתו שם שהוכיח מירושלמי דחוה"מ זמן תפילין *) משא"כ מזוזה אין עליו החיוב אז כששוכן **(הנה במחלוקת הקדומה אם חוה"מ זמן תפילין המובא באו"ח סי' ל"א ראיתי שערוריה דהנה בחידושים לתפארת ישראל ברכות פ"ג מ"א מקשה דהרי בירושלמי ג"כ הקשה אם ביום ב' פטור מתפילין כשמתו מוטל מבעי' ותירץ דאגב ק"ש תני תפילין ובע"כ דס"ל דחוה"מ לאו זמן תפילין דאם זמן תפילין הלא בפשוט י"ל דקתני תפילין משום חוה"מ דחייב אחר קבורה כמ"ש המג"א סי' תקמ"ח סק"ה ואפ"ה פטור קודם והגאון רעק"א השיב דא"כ סותר הירושלמי עצמו מהנ"ל עי"ש. וכדי שלא תקשה י"ל דבאמת לית הלכתא כהמג"א כיון דסוף סוף מריר לבו ואין דעתו על התפילין דבעינן שלא יסיח דעתו מהם ובזה נ"ל לישב ג"כ קושית הת"י שם דהרי מתניתין צריך למנקיט תפילין לאשמעינן אף קודר שחל עליו אבילות מ"מ פטור ולפע"ד דהא פשיטא מה"ט דאין דעתו עליהם ואפילו בשבת דקימ"ל דחייב בכל המצות עי' יו"ד סי' שמ"א ס"א ואפילו למ"ד דשבת זמן תפילין מ"מ פטור דאין דעתו עליהם עי"ש סי' שפ"ח ס"ב ועי' שבו"י ח"ב סי' כ"ה ועי' מ"ש באות כ"א לענין חליצת אוננת ועי' תפארת למשה שמ"א דמ"ד בירושלמי חגיגה פ"ב ה"ג דדוד מת בעצרת והיו כל ישראל אוננים והקריבו למחר הוא רק מחמת צער ולא, מצד הפטור ועי' הפלאה כתובות ק"ג ואכמ"ל אך לפי דברי המג"א צ"ע. עוד ראיתי שמביא דרש"י בסוכה מ"ו ד"ה מצות הרבה כגון ליטול לולב לישב בסוכה להניח תפילין להתעטף בציצית ובע"כ דס"ל דחוה"מ זמן תפילין אמנם בקנאת סופרים סי' ק"ד כתב שי"ל דרש"י או או קתני או לולב וסוכה או ציצית ותפילין אך דא"כ קשה לשון הרבה וכן מ"ש הק"ס דרש"י ע"כ כתב כתנאי דס"ל שבת ויו"ט זמן תפילין דאל"כ הו"לל תחילה תפילין וציצית דתדיר קשה לפע"ד דא"כ גם לדבריו יקשה דנקיט תפילין קודם לציצית ולולב לסוכה ועי' אות י"ז שוב ראיתי בשו"ת בנין ליון החדשות סי' נ"ו שכתב כמו הק"ס ועוד הביא ראיה דמניחין תפילין בחה"מ ממ"ד בשבת ל"ה ר"י הנשיא אומר שלישית לחלוץ תפילין ובסוכה נ"ג אמרינן דבע"ש שבתוך החג היו במקדש מ"פ תקיעות ובתוכם הג' להבטיל העם ממלאכה והיינו ע"כ בחוה"מ הרי דמניחין אז עי"ש, ועוד ראיתי בחות דעת בחי' מאבי המחבר ראיה דמניחין חין בחוה"מ ממ"ד בירושלמי דר"י לא מנח תפילין אלא מפסחא לפסחא וע"כ בחוה"מ דביו"ט לכ"ע אסור ובגליון נכתב די"ל הפי' מפסח א' עד פסח שני או ע"פ מקרי פסח כמ"ש תוס' קדושין ל"ז ולפע"ד בלא"ה קשה במ"ש דגיו"ט לכ"ע אסור דהלא כמה תנאי ס"ל דשבת ויו"ט זמן תפילין. ונראה לפענ"ד לישב הכל במאמר א' ופ"ו לא להלכה רק לפלפולא דהנה המשבצות או"ח סי' כ"ט סק"ב הביא הפלוגתא אם בעינן ב' אותות או רק א' אפילו ויהיה נ"מ לערל שמתו אחיו מחמת מילה או טומטום אם מניח תפילין בשבת ויו"ט עי"ש והנה במנחות מ"ג איתא דכל שיש לו תפילין ציצית ומזוזה הכל בחיזוק שלא יחטא שנאמר והחוט המשולש וכו' ולא חשיב מילה כי צריך בתוך החוט אות א' מיציאת מצרים וא"כ תינח בחוה"מ פסח שבמקום תפילין יש עכ"פ אות יו"ט משא"כ בחוה"מ סוכות אין מועיל אות יו"ט להפטר מתפילין דהרי נדחה בה לו המזוזה שהוא א' מהחוט ודוקא יו"ט גופיה אלים לדחות תפילין ומזוזה משא"כ חוה"מ ע"כ חייב בתפילין וכ"מ שמשמע דחוה"מ חייב בתפילין מיירו בסוכות [וע' זוה"ק ויקרא נ"ד ע"ב ומ"ש באות ל"ה ועוד י"ל כיון דקימ"ל דהך ושמרת את החוקה בחוקת הפסח מדבר לא מתפילין א"כ בחוהמ"פ מעטה התורה בפירוש משא"כ בסוכות וזה דלא כהק"ס בהשמטות לש"ח סי' קי"ז ועי' פמ"ג אשל אברהם ל"ט י"ד] ובחילוק הזה נתישב כל הנ"ל [ונתישב ג"כ דליכא לשנוי דנקיט תפילין משום חוה"מ וע"כ בסוכות דא"כ הו"ל למתני ומכל מצות האמורות בתורה כיון דאז יש בודאי חיוב עליו מסוכה ולולב משא"כ בלאו חוה"מ אף דיצוייר ג"כ לפעמים איזה מצוה חיוביות מ"מ י"ל דנקיט החמורות עי' תויו"ט שם מיהו במשנה שבגמ' קתני באמת ומכל מצות] ועי' לבוש סי' ת"צ ודח"מ בה"ק מתפילין סי' ע"ד. ומ"ש המשבצות שם דבערל וטומטום אזלינן בתר רובא דעלמא צ"ע דבלא"ה לא עדיף להם שבת מחול שדי להם באות א' וי"ל דגם להם יש אות מילה דכשרים למול עי' מ"ש באות ל"ג וטומטום עי' פת"ש יו"ד סי' רס"ד סק"ב ועי' משבצות או"ח ל"א סק"א. מיהו למ"ש באות ל' דאשה אסורה למול בשבת ועפ"ז י"ל דה"ה טומטום וא"כ לכאורה צריך להניח תפילין בשבת וע"כ כטעם הפמ"ג דאזלינן בתר רובא דעלמא וי"ל ראיה קצת מירושלמי סוף מגילה הנ"ל דמזוזה קודם לתפילין שכן נוהגת בשבת ויו"ט דא"כ בערל ובפרט טומטום יהיו תפילין קודם וע"כ מטעם רובא דעלמא וצ"ע ברדב"ז ח"ה שו"ת של"ה.)**