מור ואהלות כג

שם ס"ק י"ג, והנה בנ"ד לא נאמר לשון חיוב ולא קבלת אחריות ולא הוו עדים א"כ לא קנו כלל ובפרט שלא התחילו עדיין בשום שותפות דלא עדיף מפועל שיכול לחזור בו קודם התחלת מלאכה עי' נתיבות סי' קע"ו ביאורים סק"ג ועי' ססי' מ"ו לענין ע"א החתום בשטר שיכול לחזור וכ"ש הבעלי דינים בעצמם עי"ש במשמרת הקודש סי' מ"ט, וכן י"ל כמ"ד בסי' רי"ב דאם לא קצב זמן הדירה אפי' רק שעה א' במשמע ועי' באה"ט שם סק"ד דגם במקבל לזונו סתם ביום א' די וה"נ ביום א' שותפות די כיון דלא כתוב בו זמן קצוב ואח"כ יכולים כ"א לחזור בו בלי פקפוק

ועל דבר שאלתו אם יכול לעכב על תקנת רוב הקהל כשמקצתן אינם רוצים בהתקנה וגם הוא אינו רוצה. הנה אף שמש"ס ב"ב דף ח' ט' משמע דבדאיכא אדם חשוב לאו כל כמינהו דמתנו וע"כ ודאי הרב לא גרע מאדם החשוב שבהן בכל זה למען הטוב והישר יבטל רצונו מפני רצון הרוב כל שאינו נוגע ח"ו לדברי התורה כדי שיהי' שלום בעירו. ובזה יש לפרש פי' המקרא בסוף מגילת אסתר כי מרדכי וכו' וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו וכו' ודרשו חז"ל ולא לכל אחיו ומלבד הקושיא שהמקרא לא ידבר ח"ו בגנות הצדיק דוקא עוד המשך הפסוק אין לו פירוש, ובזה נכון דהכי פרושו שאשמעינן דאף שהיה גדול ליהודים והי' יכול לעכב על תקנת רוב אחיו בכל זה הי' רצוי לרוב אחיו מחמת כי היה דורש טוב ודובר שלום. הנני הדו"ש הק' אליהו פוסק

אוהל ברכות והודאות ברכות אביע למלך עולמים רב טוב האציל להולכי תמים כאדם הגדול יחשבו בתהלה וממגד אר"ן ומלואה הכלולה תקיף עשה לטובה אות הודאות אחוה לשוכן רמים ומשכילים המזהירים נבונים וחכמים דעת ברכות לנורא עלילה אחרי ברכותיה לאדם אצולה ושמרני נא מכל רעות וכתורחך אנא *) תראיני נפלאות תמוך אוהלי ברכות והודאות. א (בו מבואר כוונת הרמב"ם בהלכות ברכות פי"א ה"ב ע"פ ירושלמי סוף מגילה, כן מקור להרמב"ם בהל' מזוזה פ"ו ה"ט ג"כ מכאן. צ"ע על רמב"ם שפוטר בית שבספינה ממזוזה מאהלות פ"ח. ואם עגלות מסילת הברזל פטורים ממזוזה. י"ל הירושלמי עפ"ד הרא"ש דתפילין קודמין למזוזה קושית הב"י וק"ע ותרוצם קדמם האשכול. הבאתי קושיות הק"ע ורעק"א ישבתי הרא"ש בדרך חדש מתדיר ומקודש העליתי דתפילין מקודש וכתדיר נגד מזוזה שנדחית בסוכת החג. הבאתי קושית ח"י דמירושלמי משמע דחוה"מ לאו זמן תפילין וקושית רעק"א דהירושלמי סותר עצמו. רציתי לישב דלא כהמג"א לענין אונן בחוה"מ ובזה ישבתי קושית הת"י עוד על ירושלמי ורשב"א אך למג"א צ"ע, ראיה מרש"י דחוה"מ זמן תפילין. ישבתי ב' השגות מהק"ם ע"ז הב"צ הביא ראיה דהוי זמן תפילין. י"ל כל הנ"ל בחילוק בין חוהמ"ס לחוהמ"פ, אם ערל שמתו אחיו מחמת מילה וטומטום מניחין תפילין בשויו"ט, יש לחלק כין ערל לטומטום ולענין אם מותרים למול בשבת. י"ל קושית המ"למ על הרמב"ם וכן ע"פ דברי התוס' קושיא בזבחים ותירוץ ע"ז.) הרמב"ם ז"ל בהל' ברכות פרק י"א ה"ב כתב יש מצות עשה שאדם חייב להשתדל ולרדוף עד שיעשה אותה כגון תפילין וסוכה ולולב ושופר ואלו הן הנקראין חובה ויש מצות שאינם חובה אלא דומין לרשות כגון מזוזה ומעקה שאין אדם חייב לשכון בבית החייב מזוזה אלא אם רצה לשכון *) מספרו וכן מספר אומיוח האוהל הזה נ"ב כמספר שמי כל ימיו באוהל או בספינה ישב וכן אינו חייב לבנות בית כדי לעשות מעקה עכ"ל. הנה ביאור דבריו בראשית מאמרו מה שתפס ענין פטור מזוזה דוקא באוהל או בספינה שטעמן מחמת שאינם קבע כמ"ש בהלכות מזוזה פ"ו ה"ט וז"ל סוכת חג בחג ובית שבספינה פטורין מן המזוזה לפי שאינם עשוין לדירת קבע וכו' ומדוע לא תפס התשעה תנאין הראשונים שיצויר גם בית הפטור ממזוזה כמ"ש שם. נלפע"ד שהוא לדוגמא כמ"ש הירושלמי סוף מגילה תפילין ומזוזה הי קדים שמואל אמר מזוזה קודם ור"ה אמר תפילין קודם מ"ט דשמואל שכן היא נוהגת בשבת ויו"ט מ"ט דר"ה שכן היא נוהגת במפרשי ימים והולכי מדבריות מתניתין מסייע ליה לשמואל תפילה שבלה עושין אותה מזוזה וכו' שמעלין בקודש ולא מורידין עכ"ל ולפיכך גם הרמב"ם ז"ל הלך בעקבי הירושלמי באוהל וספינה נגד ים ומדבר ובזה י"ל ג"כ דברי הרמב"ם בהל' מזוזה שם דבית שבספינה פטורה וכתב הכ"מ שם וז"ל סוכת חג בחג ברייתא שם וכו' אך מ"ש ובית שבספינה: וכוונתו שלא מצא מקורו ועי' טיו"ד סי' רפ"ו ובשם הב"ח כתוב שמצא כתוב דתוספתא הוא, ועי' ביאור הגר"א ציין ברייתא הביאו הרי"ף וש"פ ולא נמצא ברי"ף, ובדפוס יו"ד וילנא ראיתי הגה"ה בתוכו שכתב אולי צ"ל הרי"ו והנה חפשתי ברבינו ירוחם וג"כ לא מצאתי מזה רק לענין חנות שבשוקים ועי' בס' בית הלל לזאת ראיתי שהן הן הדברים שמשה קיבל תורה מירושלמי הנ"ל שמוכח דמזוזה אינה נוהגת במפרשי ימים אף בהבית שבספינה לכ"ע והטעם משום דלא קביע. ובאמת צ"ע לי ע"פ מה דמשמע מרמב"ם בפי' המשנה אהלות פ"ח מ"ה רי"א הבית