מור ואהלות קצג

ודאי שדעתו לפי שיש שכינויו ליפמן וטעות בידו דמה בכך שקורין אותו ליזר לא יאמרו שהוא אחר שהרי כל ליזר בא מאליעזר וע"ש פירושו ואי קאי רק על ליזר בחירק כרש"ק הול"ל בדברי רש"ל ודאי שדעתו לפי שיש שכינויו ליזר בציר"י ולמה לו להביא משם ליפמן ואמנם שלכאורה י"ל דאדרבה משום שיש עוד כינוי ליזר בציר"י לא היה עולה בדעת המסדר לכתוב המכונה כשהוא בחירק שלא נטעי דהרי אפ"ה נטעי כמובן אלא שדעת המסדר היה כיון שיש כינוי ליפמן לאליעזר וכדי שלא נטעי דאחר הוא שכינויו ליפמן ע"כ כתב המכונה ליזר וע"כ כתב רש"ל דזה טעות דמה בכך שקורין אותו ליזר לא יאמרו דהנכתב אליעזר הוא אחר פי' שקורין אותו ליפמן דאדרבה יאמרו שזהו שכינוי שלו ליזר שבא ג"כ מאליעזר ומ"ש שהרי כל ליזר בא מאליעזר ה"פ דאם תאמר דאפ"ה טוב יותר לכתוב המכונה ליזר לזה אמר שהרי כל ליזר בא מאליעזר פי' גם ליזר בציר"י וא"כ סוף סוף לא נצא מחשש שיאמרו דאחר הוא ששמו בציד"י ע"כ א"צ לכתוב כלל המכונה ליזר ולא נטעי ג"כ בשם ליפמן דאדרבה יאמרו שזהו שכינוי שלו ליזר שבא ג"כ מאליעזר כאשר האמת

והנה עפ"ז אפילו את"ל דקאי על ליזר בחירק כהרש"ק מ"מ אותה הוכחה בעצמה שפיר גם על ליזר בציר"י שא"צ לכתוב המכונה כמו דל"ח בליזר בחירק לכתוב המכונה בכדי שלא נטעי בליפמן וליזר בציר"י ה"נ בשכינוי שלו ליזר בציר"י לא נטעי בליפמן וליזר בחירק דאדרבה יאמרו שזהו שכינוי שלו ליזר בציר"י שבא גם כן משם אליעזר וכיון שבררתי דהבאר שבע באות א' כוונתו שלא לחלק מציר"י לחיר"ק ע"כ מה שציין באות ל' לעיין באות א' כוונתו כן לכתחילה ורק הנפ"מ במי שכתב המכונה ליזר כשנקרא בציר"י לא נחשיבו כטועה מעתה אבל לכתחילה נכון שלא נחלק דאם כדברי הג' רש"ק אדרבה הו"ל לציין באות א' לעיין באות ל' כדרכו וגדולה מזה כתב הב"ש באות י' דברי הרש"ל בשם יוסף דא"צ לכתוב המכונה יאסל יוזל אף דזה יותר שינוי מכפי שיש מן אליעזר לליזר בציר"י ועי' בחי' אנשי שם סי' ל"ט שנדחק לישב ושכח דבריו בסי' כ"ו דאף דשם לאה בקמץ אך בשמות העיקר במבטא לפי הברת בני אדם שהיא בסגול האלף וכן שם יוסף הוא לפי הברה בחטף קמץ ולפיכך י"ל דגם יאסל דמי לו [ועי' בס' ברכת המים אות י'] ועדיין קשה משם יוזל ועיי"ש בשם אריה והאמת יראה לעינים דכ"ש שא"צ לכתוב המכונה ליזר בציר"י

עוד ראיתי דאת"ל דליזר בציר"י אינו שם א' עם אליעזר קשה דהנה זה פשוט דאף בששמו ליזר בחירק שלכ"ע א"צ לכתוב המכונה אפ"ה אם כתבו אינו פסול דיעבד לכ"ע א"כ עתה במי שכינוי שלו בציר"י כשכותב המכונה ליזר הו"ל לכתוב בתרין יודין כזה לייזר כי מדוע יגרע משם לייקו לייצה הבאין משם לאה וא"ל דשם שם לאה נקוד ציר"י לפיכך שם הבא ממנו בתרין יודין משא"כ כאן שם אליעזר בחירק דהרי אתה אומר שאינו בשם א' עם אליעזר ממש וכן י"ל בהיפוך שהו"ל לכתוב לזר בלא שום יוד כמו אייטילחן כשנקרא בציר"י תחת הט' עי' ט"ג אות א' ס"ק כ"ט והיינו נצולים מחשש טעות ג"כ שלא יאמרו דאחר הוא ששמו ליזר בחירק כנ"ל ואפשר לומר דאם יכתבו לזר יאמרו ג"כ דאחר הוא ששמו בפתח משא"כ באייטליחן ליכא למטעי] ועי' תשו' צ"צ לההק' מלובאויץ סי' קפ"ז דצ"ע בכמה שמות שכותבין יוד במקום חירק ובמקום ציר"י א"כ הרי יש ב' משמעות בהשם וי"ל דהתם שמו מוכיח עליו דכשנקרא בציר"י יש שם כזה אבל בחירק אין נמצא שם כזה עד"מ שינא כותבין ביוד אחר השין וקורין בציר"י אין לחוש שיקראו בחירק דאין נמצא שם אשה שינא בחירק כלל עכ"ל [ואמת שראיתי בס' קב נקי ש"נ אות ש' העתיק בשם הב"ש שיינא בתרין יודין ולפני נתגרשה אשה ששמה שיינא ונכתב בחד יוד ונראה דאם כתבו בתרין יודין אין חשש דיעבד] ועפ"ז קשה בנ"ד דהא יש שם ליזר בחירק ג"כ למ"ש הב"ש אך מאחרונים לא נשמע זה עי' ט"ג ש"א סוף אות מ' וש"נ אות ח' בשם חופיא וס' ע"נ אות י' בשם שלום דל"ח תמיד לטעותי כאלה בהנקודות דהרואה יקרא הגט כהלכתו לפי הסימן שמזכיר שם אביו ושם אשתו עי"ש: ועוד ראיתי לפי מ"ש האחרונים דבשם שיש לו פי' בלה"ק צריך לכתוב דמתקרי עי' פת"ש סי' קכ"ט במ"ד דמתקרי איה מרי דגם מרי הוא כמו אדוני בלשון תרגום ועי' בס' שמן למאור בכללים אות ל' א"כ צ"ע בנ"ד שכמו ששם אליעזר מונח בפי' שני תיבות כמבואר בתורה פ' יתרו כי אלהי אבי בעזרי ה"נ שם ליזר הנגזר ממנו נוכל לפרשו בלה"ק לי זר בציר"י וכן לי זר בקמ"ץ [עי' יומא דף פ"ב וט"ז יו"ד סי' רס"ה סק"ח לענין שם כידור מלשון כי דור ונראה דאף שנקרא בפ"כ כעדער ואף שיש לו עוד שם ע"י חולי וכותבין ע"ז דמתקרי מ"מ כותבין כידור דלא, גרע משם הירש עי' ט"ז סי' קכ"ט סק"ל וט"ג ל"ש דין י"א דלא. כמ"ש בשם הה"ג ר' יעקב מסמילא וצע"ק על ספרי שמות גיטין שהשמיטו שם זה דהלא נפ"מ בגט ממזר ואולי י"ל דביש לו עוד שם אחר אין כותבין כלל שם כידור דהלא גנאי הוא לו עי' סי' קכ"ט סט"ז וצ"ע] וכה"ג מצינו בכ"ד עי' ט"ג ש"א אות א' סק"נ ואות מ' סק"א ועי"ש בל"ש אות ל"ט וס"ק מ' דמתקרי מתת וא"כ עפ"ז מדוע לא נכתב ג"כ דמתקרי ליזר ולא המכונה ואפילו תימא. דשמא ליזר שם לעז ניחא יותר לכתוב דמתקרי ששייך ג"כ על כינוי ולא בהיפוך עי' ב"ש סי' קכ"ט סק"ל. ועפ"ז י"ל חדתא בישוב דברי הרמ"א קכ"ט סט"ז מי שיש לו שם עברי שעולה בו לתורה ויש לו נמי שם בלשון לעז כותבין דמתקרי ותמהו הפוסקים דסותר לדברי עצמו מקודם דכותבין המכונה ובזה נכון דבאמת בשם לעז שאין לו שום פירוש בלשון עברי כותבין המכונה משא"כ לדוגמא בשם, ליזר שיש לו פי' בלה"ק כנ"ל רק דיש לו נמ"י ש"ם בלשון לע"ז פי' שיש לומר נמי שהוא שם לעז ויוצא משם העברי ע"ז כותבין דמתקרי [ועי' בחי' אנשי שם ססי' קכ"ה דאף כשאין לו סי' בלה"ק רק שיוצא משם העברי כותבין דמתקרי א"כ הלא כ"ש י"ל בנ"ד בשם ליזר] ועי' תשובת מנחת עני סי' נ"ז שפי' דברי הרמ"א בדרך הקרוב לזה ואכמ"ל. עכ"פ מאחר שבררנו שיש בזה חששות שונות. מלכתוב לייזר לזר ודמתקרי הלא כלל בידינו דיותר יש לחוש לספק שינוי מלספק חסרון עי' ססי' קכ"ח הלא טוב מזה ומזה שלא, לכתוב המכונה ליזר כל עיקר דבדיעבד קימ"ל דאף במקום שצריך לכתוב הכינוי כשר בשם הקודש לבד לכ"ע וכ"ש בזה נראה שאף לכתחילה כן הוא. וכן רצה לומר כה"ג בתשו' מ"ע שם ואף שירא לסמוך זהו רק בנידון דידיה ולא בנ"ד שיש סוברים דאין לכותבו כלל ומהני טעמי שכתבתי שיש חששות שלא יזיק בזה ועי' תשו' ברכת יוסף סי' פ' אות ו' לענין שם אביו די שיכתוב אברהם אליעזר אע"פ שנקרא בשם אברהם ליזר וכבר קדמו בט"ג ל"ש שכ' אף בחד שמא באב שלא לכתוב המכונה ליזר ואולי המעשה שלו היה כך ולפמ"ש אף בשם הבעל וחד שמא תמיד לכתחילה אצ לכתוב המכונה ליזר אף שנקרא בציר"י זולת לסימן שיש עוד אליעזר בעיר כה"ג ואין א' כהן או לוי אז יכתבו בזה המכונה ליזר כשהאחר אינו מכונה כן ובדיעבד אם כתבו תמיד המכונה ליזר ג"כ אין חשש כנלפע"ד

ויש לומר בזה פי' המקרא בפ' יתרו ושם האחד אליעזר דלכאורה הול"ל ושם השני ועי' באוה"ח שם ועי' בס' אוצרות חיים פ' בראשית ע"פ שם האחד פישון שפירש"י הוא נילוס ופי' שם שכוונת רש"י לתרץ דקשה שלסדר הלשון הול"ל הראשון כמ"ש רש"י בפסוק ויהי ערב ויהי בוקר יום. א' ע"כ כתב רש"י דהנהה היה לו עוד שם נילוס ע"כ שפיר לישנא דקרא שם האחד פישון. [ולמ"ד בבכורות נ"ה דג' נהרות למטה מפרת עי"ש י"ל דאחד מרמז על פרת דמעיקרא ואחד המיוחד עי' מגילה כ"ח ועי' רש"י ומהרש"א שבועות מ"ז ובתוס' בכורות שם ובט"ג ל"ש עירות ונהרות ס"ק כ"ח. ומ"ש שם דביש ב' נהרות או ג' ולאחד או ב' אין שם ידוע יש