מור ואהלות קצב

הרופאים. עלי שלא לכתוב ולא לקרוא ולא לעיין במכתבים ומפני זה לא אוכל להשיב בארוכה ובקצרה ע"ד הענין שהציע לפני כי איש א' זה ערך ב' שנים שהיה מתיחד עם אשה אלמנה בערך חצי שנה וזה מקרוב חתם על גט ונסתפק כת"ר אם יש לפסול הגט או לא והאריך בזה בטוב טעם. והנה להשיבו בקצרה כי הנוב"י מה"ת אה"ע סי' קל"ב שקיל וטרי בענין כעין זה ודעתו שם דכה"ג לא הוי חשש נדה לפי דקי"ל וסתות דרבנן ובחזקת טהרה עומדת כו' וה"ה בנ"ד דיכול להיות דהיתה טהורה מעת שטבלה כבר עד שעבר זמן היחוד כי וסתות דרבנן וזו"ז י"ל דהא לא אמרינן הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה רק במגרש את אשתו וכו' כמבואר באה"ע סי' קמ"ט אבל ביחוד עם אשה בעלמא כ"ז שלא ראינו זנות ממש קימ"ל דאין אוסרין על היחוד ואף בנתיחדה לשם זנות כמבואר באה"ע סי' ז' סי"א בח"מ וב"ש שם ואין זה בכלל חשוד על עריות דפסול לעדי נשים דמשמע דאף בלא הכרזה נפסל מדרבנן דהא נדה אין זה בכלל עריות דהא קימ"ל אין דשב"ע פחות משנים ונדה נאמנת כדין כל ע"א נאמן באיסורין ועי' בתוס' גיטין דף ב' ע"ב ד"ה הוי דשב"ע דנדה לא הוי דשב"ע וכעין זה ביו"ד סי' קנ"ז ע"ש וקצרתי ועיקר איסור יחוד דפנויה אינו רק מדרבנן וגם יחוד עם אשה נדה ג"כ אינו אלא דרבנן וכמ"ש התוס' בסוטה דף ז' ד"ה נדה דכיון דיש היתר לאיסורו שאני וכיון דעיקר איסור יחוד אינו רק דרבנן הא פסולי דרבנן בעינן הכרזה אף שלא בעדות ממון לשיטת כמה פוסקים ואף במודה שבא עליה הא קימ"ל אין אדם מע"ר וגם אף ביש עדים שבא על הפנויה כיון דאינה בלאו דלא תהיה קדשה כיון דאינה מופקרת לזנות רק דעבר בזה על העשה דכי יקח איש אשה דבלא קדושין אסור לבוא על אשה מצד העשה הנ"ל הא קי"ל בעבר עבירה שאין בה מלקות דלא מפסל רק מדרבנן ובפסולי דרבנן הא קימ"ל דבעינן הכרזה אף באיסורין לשיטת כמה פוסקים וגם יש לדון בזה לסברת הנוב"י דכתב שם דכיון דהב"ד מצוין לעדי הגט קודם חתימתן להרהר בתשובה כו' א"כ לכאורה אין להחמיר בזה. אך לפי שיש סוברים דרק בפסולי עדות ממון בעינן הכרזה בפסולי דרבנן אבל בעדות נשים אף בפסולי דרבנן נפסלים בלא הכרזה וכן בידעינן דבא על הפנויה דיש סוברים דכיון דעבירה הוא מדאורייתא רק נפסלים לעדות מדרבנן בזה ל"ב הכרזה לשיטת כמה פוסקים ואף למש"כ דבנ"ד לא נתברר בודאי בעדים דלאסורים בפסולי דרבנן ל"ב הכרזה רק בעדות ממון בעינן הכרזה עי' פ"ת בסדר גט ראשון סק"ח ועי' בח"ס ח"ב סי' קט"ו מזה ויש להאריך בדברנו אך מחמת חולשתי קצרתי ע"כ דעתי מסכמת להצריכה גט אחר אם לא ניסת לאיש וכמש"כ כת"ר וביתר דברי כת"ר אין העת וחולשתי גורם להאריך והנני לברכו ברוב חו"ש והצלחתו יצחק אלחנן החופ"ק הנ"ל

אמר המחבר אדון עג"ק לפני הגאון מהרי"א שליט"א שמחמת חולשתו דבריו הקדושים צע"ק לפע"ד א' במה שהחזיק בסברת הנוב"י דבחזקת טהרה עומדת לעולם אף שמצאתי ג"כ בח"ס יו"ד סי' ט' שביאר הברת הרשב"א דרוב נשים אין להם דם מ"מ להנ"ל בתשובתי לא קי"ל כן דרק בעבר יום הוסת בחזקת טהרה קאי ולא לעולם ואפשר דבנ"ד בבת כ' ועבר זמן רב ממיתת בעלה גם הנוב"י מודה דאין לה חזקת טהרה ב' מ"ש דאין אוסרין על היחוד ואף בנתיחד לשם: זנות כמבואר באה"ע סי' ז' וכו' הנה מלבד מ"ש שם דבפנויה יש להחמיר יע"ש הרי דאמרינן הן הן עדי יחוד וכו' עוד י"ל בנ"ד ששהתה בדירתו בתורת פילגש והתנהגו מנהגי אישות חזקה דבעל כנ"ל בתשובתי. ורק שא"צ הימנו גט עי' באה"ע סי' כ"ו ובמקנה שם ובתה"ד סי' ר"ט ג' מ"ש דאין אדם מע"ר רציתי לומר דבראינו שעושה מעשה רשע כבנ"ד שעבר על איסור יחוד ושאר קריבות שוב נאמן לעשות עצמו רשע וכן ראיתי מובא בשם תשו' דברי משה אך יש השגות ע"ז עי' במקנה ק"א סי' מ"ב ס"ה וח"ס אה"ע ח"ב סי' קט"ו ואכמ"ל. וכן רציתי לומר דבנ"ד שהתוכח דפילגש מותרת א"כ כיון דהוא אינו עושה עצמו רשע רק אנן חזינן דרשע הוא א"כ שוב נאמן על עצמו והנה מלבד שיש חולקים על סברא כזו עי' פת"ש ח"מ סי' ל"ד סק"מ עוד י"ל ע"פ מ"ש האחרונים דאף שמשוי לנפשו שאינו חסיד ג"כ אמרינן דאאמע"ר ומקור הדבר מרמב"ן כתובות י"ט ועי' בשואל ומשיב ח"ג סי' מ"ד ס"ב ובישי"ע קס"ט סט"ז ותועפות ראם יו"ד סי' א' וכ"ש באיסור דרבנן וכמ"ש הראיה מכתובות ע"ב פלוני טיהר לי הכתם ולא מוקי בשהודית בעצמה דאאמע"ר אף בדרבנן [ואמת שבש"ס בבלי דילן הגי' טיהר לי הדם ועי' בדברי שאול ויו"ד סי' ב' ואכמ"ל] וא"כ כ"ש בנ"ד שעכ"פ יודע שחכמים אסרו זאת ופשט איסורו בישראל ורק שאינו חושש לזה א"כ שוב אין אמע"ר. ד' מ"ש דנדה אין עריות וכו' עי' מ"ש בסי' קפ"ג אות י"ג דדמי לשאר עריות ורק לענין נאמנות כתבו התוס' כן עי"ש ואכמ"ל. ה' מ"ש דיחוד עם אשה נדה אינו אלא מדרבנן וכמ"ש תוס' סוטה ז' י"ל דשם קאי באשתו נדה דודאי תהיה מותרת לו לאחר זמן דמשועבדת לו הוי כפת בסלו ע"כ מותר ביחוד אף מדרבנן כמ"ש כאן בסי' קצ"ה ס"א אבל מותר להתיחד עמה וגם זה בשכבר בעל אותה [ועי' ג"כ בתוס' סנהדרין ל"ז] משא"כ בנ"ד בפנויה נדה דלאו ודאי פת בסלו דשמא אח"כ לא תחפוץ לזנות עמו וכ"ש להנשא לו וכמ"ש בתה"ד סי' ר"ט ולעיל סי' קפ"ז ס"ג ובאוהל ברכות והודאו"ת כ"ד ע"כ לא הוי פת בסלו ואסור היחוד מה"ת ובפרט בנ"ד בפעם א' כשלא בעלה עדיין עבר על איסור יחוד מה"ת דגם באשתו ה"ה וכ"ש בפנויה ועי' מש"ש אות כ"ח ולעיל בתשובתי ובפרט לשיטת רש"י בשבת י"ג ע"ש ואגב אזכיר שלסברת הגאון מהרי"א שליט"א דבפנויה נדה הוי כפת בסלו וכן לדידן באשתו נדה א"כ לתירוץ ב' בתוס' סנהדרין כ"ו ד"ה החשוד דש"ה דיצרו תוקפו א"כ בחשוד על נדה אף לר"נ פסול לעדות ממון וחמור משאר ערוה ע"ש] וכן מצאתי בבינת אדם סי' כ"ח י"ח שהעיר בזה דבזה"ז שאין הפנויות טובלות כולן האיסור מה"ת ביחוד ועי' נו"ב מהד"ת אה"ע סי' ל"ז והארכתי בתשובתי ויען שלא כביר ראיתי בטוב טעם ודעת מ"ה תליתאי סי' ה' שהאריך במ"ש דבפנויה נדה אסור היחוד מה"ת לזאת קצרתי כ"ד אסקופה הנדרסת לרגלי החכמים. הק' אליהו פוסק מו"צ במוחייליווקי

אמר השומר [גמטריא אליהו בן משה צבי] יען כי אלקי אבי בעזרי ועלי גומר ספרי ע"י המדפיס ששמו ר' אליעזר ני"ו בחודש שבט שנת לברך על המוגמר לפ"ק. לזאת אעלה בשם מוגמר. שם א' מחידושי לשמות גיטין במי שנקרא מעריסה ולתורה וחתימה בשם אליעזר ונקרא בפי כל ליזר בציר"י איך לכתוב לכתחילה בגט

תשובה הנה הב"ש בש"א אות ל' חילק בין אם קורין הלמ"ד בציר"י יש לכתוב המכונה ליזר וכשקורין בחירק אין לכתוב הכינוי והטיב גיטין שם סק"ח הוכיח דמשמעות שאר ס"ג דתמיד אין לכותבו והטעם דמ"מ הנחת התיבה הוא ביו"ד בשם אליעזר והיוד מורה לפעמים על ציר"י ולפעמים על חירק ושפיר הוי גם ליזר בציר"י כלול בשם אליעזר עי"ש שסיים דמ"מ יש לכתבו לכתחילה כיון שאם כתבו אינו מזיק עכ"ל ושם באות א' ס"ק מ"ב משמע דגם לכתחילה אין לכתבו ובדברי חיים סק"ה כתב שלדעתו המנהג שתמיד אין כותבין המכונה ליזר אף כשנקרא בציר"י ובחי' אנשי שם להגאון רש"ק סי' כ"ג פקפק בזה לפסול אף דיעבד אם לא כתב המכונה ליזר [ועי' בשם אריה אה"ע סי' ק"ב] ולפעד"נ דתמיד אין לכתבו לכתחילה. ומקודם אברר דגם הב"ש בעצמו באות א' כוונתו שלא לחלק מציר"י לחירק בהביאו דברי הרש"ל כמובא בט"ג שם על גט שכתבו המסדר המכונה ליזר