מור ואהלות קפד

עצה"ד וכן מצאתו בכתבי אדוני אבי מו"ר שליט"א שתרגיש בכה"ג ופלפל שם ממה דקימ"ל מחזיקין איסור מזמן לזמן עי' או"ח סי' תפ"ז ועי' טהרות פ"ט משנה ט' ואכמ"ל משא"כ בנידון השיבת ציון דראתה מקודם רק פ"א מ"מ ובשליה לא בדקה דעל פ"ב לא היה מקודם שום ס"ס לאסור והתרנו אותה לגמרי שוב הוי עקירה ולא פליגי הגאונים אהדדי] ועי' עוד בשיבת ציון שם מ"ש מדוע האשה נאמנת שראתה ג"פ מחת"ש ולא אמרינן דעינה נתנה באחר וכן הקשה בכו"פ ותרצו משום דהוי מדעל"ג ולפעד"נ דמ"ד חז"ל דלא תהיה נאמנת באומרת טא"ל הוא מחמת דשם אין הנאמנות שלה רק מכח שוי אנפשה ח"ד משא"כ בנדה דהוי מטעם נאמנות כמו עדות וספרה לה בזה באמת לא תקנו כלל ולזה אם האשה אומרת דאינה יכולה לטהר לבעלה כלל נאמנת דשם ל"ש מדעל"ג דאטו תמיד יהיה ידיו ועיניו שלא תיקח עדים מלוכלכים או כשתאמר שמרגשת בפה"מ עי' סי' ק"צ וע"כ דנאמנות דידה לענין נדה הוי כעדים ובזה לא הפקיעו הקדושין משא"כ שם ועי' ק"ס השמטות למי נדה תשובה י"ט]

ש"ך סק"ד עי' מה שהקשיתי בחי' באם לא נמצא על שלו דמטמאינן בנמצא על שלה דשמא בעת יציאת השמש ראתה וכמ"ש בנוב"י מה"ת סי' צ"ג א"כ קשה האיך מהני בדיקת שפופרת הלא כל ראיתה בעת יציאת המכחול [והשפופרת ולפעד"נ דאפשר באמת צריכה בדיקה אותיום לאחר יציאת השפופרת וכשראתה דמי לנמצא על ראשו. שוב ראיתי שהרגיש בזה בס' פר"ד טורי כסף סק"ו דכל כה"ג לא הוי שתקו הפוסקים. ועי' בס' מלבושי טהרה דה"ה בלא מצאה בצידי השפופרת רק שנמצא דם באותו מקום אחר יציאת השפופרת בידוע שהוא מן הצדדים ומותרת ופשוט עי"ש ולפע"ד צ"ע טובא דנראה דל"ד למ"ש בנוב"י סי' מ"ג והביאו במלבושי טהרה שם סי"ב בבדקה א"ע מקודם ונמצא בצידי השפופרת אח"כ להתיר בלא ז"נ ול"ח שברגע זו ירד מפרוזדור משא"כ בנ"ד שיש הוכחה מדלא נמצא על השפופרת מנ"ל להקל] ואולם למה שהסביר הג' מהר"ח מובא בנוב"י מה"ק נכון דשם השמש [רק] בסוף ביאה נוגע סמיך למקור משא"כ המכחול [והשפופרת] יכול להתעכב שם משך מה ותמיד הוא סמוך למקור ובודאי [היה ראוי למצוא על המוך ואולם עכ"פ צריך נהתעכב שם המכחול והשפופרת] איזה משך כמו שיעור גמר ביאה עד שעה שהוציא האבר [עי' מ"ש בסק"ז ובאם לא נתעכב שם כשיעור עכ"פ צריך בדיקה אחר יציאת השפופרת בעד

ש"ך סק"ז [עי' במנחת יעקב דבראב"ד משמע דאין לחלק וזה כביר חפשתי בשפר בעה"נ ולא מצאתי משמעות ועיין שלחן ערוך הגאון מהרש"ז. ובעיקר הדין שכתב הרמ"א דא"א בקיאין בשיעור כדי שתושיט אעירה קצת הנה בס' האשכול סי' מ"ח אחר שהביא היש מי שאומר שאא"ב וכו' מסיים ואין טעם לדבר שא"צ בקיאות לשטר כדי שתרד מן המטה ולכמה תקנות חתרו להתיר אשה לבעלה ולמה נוסיף חומרא ועי' בנחל אשכול שם ואם אמנם קבלנו עלינו דברי הרמ"א ז"ל מ"מ נלפע"ד דאין לך אלא חדושו לאסרה על בעלה הראשון ושני בכה"ג כיון דיש לה עוד תקנה ולא בבעל ג' לזאת אף אם ימצא איזה משמעות בבעא"נ דאין לחלק אין להשגיח במקום שהאשכול דחה לגמרי דבריו ובפרט שי"ל דהוא לשיטתו שאוסר בדיקה של שפופרת בזה"ז כמ"ש בש"ך כאן סקי"ד בשם הראב"ד דא"א בקיאין בזה ה"ג ס"ל דא"א בקיאין בשיעור אבל לדידן דגם בזה"ז קי"ל דמהני בדיקה. ה"ל בקיאין אנו בשיעורו מיהו גם בבדיקה בזה"ז פקפק הש"ך שם דאין להורות רק בבעל ג' יע"ש. וה"נ לדידית בשיעור בקיאות הסמיכות ונכון. עיי"ל בהיפוך דאין ראיה מבעה"נ להחמיר דהוא ס"ל דפ"א אינו מהמנין וכפי הנראה דס"ל דגם בבעל ג' כן דמהך סברא דאין כל אצבעות שוות ע"כ אינה מחויבת לבדוק קודם ועי' באשכול שם וברז"ה שהשיגהו ואכמ"ל וכיון שראתה בכל בעל ד' פעמים אף שלא בדקה קודם ביאת א' מ"מ ריעותא גדולה הוי עד שא"א בקיאין בבדיקה ובהסמיכות דמסתבר, שראתה בשעת תשמיש משא"כ לדידן דס"ל דט"ה מהמנין ע"כ ניתן לה הקולא דבקיאין אנו בבדיקה ובשיעור הסמיכות וכ"ש בבעל ג' כדי שלא תאסר לכ"ע ויהי נפ"מ כשעברה ושמשה ד"ה אע"פ שלא בדקה קודם פ"א וראתה אז לא ניתן לה הקולא מבקיאות שיעור סמיכות עכ"פ ואכמ"ל. אמנם בבעל א' ב' קבלנו דברי הרמ"א דאף שע"א מהמנין מ"מ א"א בקיאין בשיעור סמיכות ולא בבעל ג' כנ"ל. והנה ממ"ש הרמ"א ז"ל בסוף דבריו וכ"ז לא מיירי רק בראתה סומך וכו' נראה דיש גבול מתי נקרא סמוך ואנחנו לא נדע וראיתי בס' פר"ד שפתי לוי סק"ז שהשיג על ס' מק"ח דס"ל דהשיעור בחצי שטה דודאי אף ברבע שעה יש יותר משיעור שתושיט ידה וכיוון לסגנון א' עם הרב נחל אשכול סי' ל"ג סק"כ דברביעית שעה אחר תשמיש של סמוך לוסת כשראתה אפילו ספק לא הוי והבועל טהור. אמנם דעת המק"ח י"ל ע"פ הנ"ל בסי' קפ"ד דשיעור סמוך לוסת מה"ת חצי שעה א"כ אומרת הרמ"א ג"כ כן. אמנם לדינא חומרא גדולה באמת לומר כן וגם שימור הסמיכות שתפס הפר"ד שם בהילוך כ"ב אמה זוטר טובא וקולא גדולה ולפעד"נ דצריך לרמותו עכ"פ לשיעור טומאה עי' אה"ע סו' קע"ח ס"ד דהוא כשיעור לצלות ביצה ולגומעה וכמו בעברה ושמשה עדיף מבדיקת שפופרת ה"נ בשעה שיעור תשמיש וראתה לא הוי רדמ"ת או כמ"ד בגיטין ע' דהיוצא חבית הכסא לא ישמש עד שישהה שיעור מהלך חצי מיל ולפלא שלא מובא בש"ע מזה ועי' מג"א ר"מ ס"ק כ"ט וביד אפרים שם ועי' תוס' מולין ק"י לענין שיבתא ובקיצור ש"ע ר"ש גאנצפריד סי' ק"נ כתב שלא ישמש עד לאחר שעה ונעלם ממנו כ"ז] הרי דבשיעור ט' מנווין מששים בשעה הוי שיהוי מרובה וה"נ ל כן ויען כי מלתא דרבנן הוא מטעם וסתות יש להקל בספק השיעור כנלפע"ד לעורר לב המעיין]

סעיף ב נלפע"ד דהך דספק צדדים הוי ספק שקול משום דרוב מסייע דרוב נשים אינם רדמ"ת ואע"ג דרוב נשים אין רואות דם מן הצדדים מ"מ כיון דדם צדדים טהור ל"ש לדון ע"ז אם יצאה בזה מרוב נשים דבמה דאין נפ"מ לדינא לא נחשב יצאה מן הרוב משא"כ באם נימא שהוא במקור שפל זה אנו דנין לאוסרה בזה יצאה מרוב נשים והיה ראוי לאוקמה על חזקת טהרה ואילם הרי יכולין לברר וע"כ צריכים לברר ואע"ג דאיכא טורח בדבר מ"מ כאן הך דנעשה ספק שקיל ולא אמרינן רוב דמים מן המקור הוא ע"י רובא דרוב נשים אין רדמ"ת והך יכולין לברר ועיקר הספק נעשה ע"י דבר שיכולין לברר ואח"כ שאוקמוה אחזקה ג"כ יכולין לברר גרע ואפילו בטורח צריכין לברר ולזה בלא מצאה על המוך אפילו בבעל א' דשייך לומר אין כל אצבעות שוות מ"מ כיון דתו אין יכולין לברר תו סמכינן דבודאי מן הצדדין ואוקמוה אחזקה וזהו כוונת הב"י כיון דרוב נשים אין רדמ"ת שוב תלינן לקולא ודו"ק. והך דבעי רגלים לדבר זהו לקושיתו בבעל א' לבדוק עכ"פ בג' מיני שסופרת ובכל א' ג"פ וע"ז צריך לתרץ דתיכף שלא נמצא נחשב רגלים לדבר קצת ותלינן שבכל הג' שפופרת לא תמצא דם בראש המוך וא"כ א"א לברר ועי' בקו"א בש"ע מהרש"ז יע"ש ולדבריו קשה קצת כיון דלא נמצא בצדדים ג"כ מדוע נעשה ספק צדדים עדיף הלא הך דאין כל אצבעות שוות ס"ל דאמרינן גם לענין המקור ואדרבה מדחזינן לענין הצדדים דאינו שוה ה"נ נימא לענין המקור ונהי דטפי איכא למתלי בשאינו שוה לענין הצדדים מ"מ רגלים לדבר לא נחשב כ"כ לחשבו עי"ז ספק מקור אינו שקול. ועפמ"ש ניחא דרק לענין שא"צ לברר נחשב עי"ז רגלים לדבר קצת שלא נוכל לברר אח"כ ג"כ. וע"ש עוד מיש על הרמב"ם ומתרץ ולדבריו א"א לצייר הך דינא בדארגישה דאז אין כאן ספק צדדים ורק אפשר דספק נתרפאה יש כאן ואולם עכ"פ אסורה לבעל ב' בלא בדיקה לפ"ז יעו"ש. ולפעד"נ על קושית הרמב"ם דחדא דשם מיירי בסמוך לוסת ואז ליכא ספק צדדים דמסתמא רגיל. ע"י הוסת להקדים שנית דשם דאירע פ"א או ב"פ אפילו אך לא רצופים וא"כ לא יצאה מכלל רוב נשים שאינם רדמ"ת דמקרה הוא. ועפ"ז לא קשה עוד קושיא איך תביא חטאת תבדוק בשפופרת ועפ"ז ניחא דבאם תמצא. דם בצידי השפופרת לזה לא מספקינן דהרי צדדים. הוי מועט ורוב דמים ממקור נגד החזקה שלה דהרי דם לפניך ולספק שמא א"י שפופרת לא תמצא כלל לדעת הא"ש ג"כ לא תהיה מותרת אז, דרק בצירוף רובא ובפ"א ליכא רובא ועי' לעיל [בחקירה א']