מור ואהלות קעו

הלא יותר ממעל"ע לא מוקי כתלי ביה"ר אח הדם עי' מ"ש בסי' קפ"ג סק"ב וראיתי בס' האשכול סי' ל"ג דאפילו אחרה ימים הדבה מלבדוק ושוב בדקה ומצאה טהורה מהני וכן משמע בב"י שכתב ואפילו אחרה כמה זמן והסברא בזה דעכ"פ היה נמצא קצת לחלוח ומחמת ווסחוח דרבנן מקילין וזה דלא כס' פרי דעה ט"כ ס"ק י"א שכתב בזה לאסור וגם הש"ך לא העתיק יפה לשון הב"י עי"ש מיהו בעברו כמה שנים שלא בדקה בימי הוסת י"ל דגם מה"ת אין לה חזקת טהרה אף למה דקי"ל וסתות דרבנן דהכי לעולם לא ראתה מה"ת עי' סי' קפ"ז סס"ה ובחו"ד שם ועי' בינת אדם סי' י"ח דכשלא היה בעלה בעיר חצי שנה ולא בדקה צריכה ז"ג לכ"ע וגם זה חומרא גדולה ועי' ירושלמי נדה פ"ב ה"ד ר"י שונה אחר ג' שנים מותר באשה שיש לה וסת וכו' כששהחה אחר הוסת ז"י דאסורה לשהות בטומאתה עי"ש ותמה הס"ט דלדידן דקימ"ל דטבילה בזמנה לאו מצוה א"כ איך קי"ל כאן סי"א דבעברו ימים שתוכל לספור בא עליה בלא שאלת וי"ל דרק על מ"ש ר"י ג"ש דבזמן מרובה כזה ודאי ראתה מסתמא אז מוכדחים לטעם דאסורה לשהות בטומאתה משא"כ בפחות מזה מותר אף אי טבילה בזמנה לאו מצוה ודברי האשכול הנ"ל ימים הרבה יתפרשו ימים ממש ולא שנים ועמ"ש בזה בסי' קצ"ה דל"ד להך דלשמא מח ל"ח דשם אין לרוב אנשים זמן קבוע למות משא"כ כאן הלא רוב נשים נש להם וסת ומקרא מפורט תרל להיות לשדה אורח בנשים ורק מה"ת ל"ח שמא ראתה ביום זה דוקא אבל לא לעולם ועמ"ש באוהל ראשי בשמים אות ח' ועי' ס"ט סי' קפ"ז במ"ש דיותר משנה אין תולין בבתולים וטורי כסף שם וצ"ע ואכמ"ל] וע"כ צ"ל משום חזקה וס"ס במקום חזקה ל"מ

ולפעד"נ דגמן הוסת כשראתה אין לספק דודאי ראתה בהרגשה לכ"ע ולאו אדעתא וכן לא מהימנא שלא הרגישה עי' מ"ש בסי' קפ"ג סקד"ה דאז אין לספק בחימוד ובהעליה וא"כ שוב אין סיס דספק הרגשם אין כאן ועפ"ז י"ל קושית החת"ס סי' קנ"ט דאיך משבחת כרת ומלקות לבועל נדה כשאומרת שלא תרגישה תמיד. דנהי דאין בכתמים משום וסת מ"מ בראתה ודאי מגופה בלא הרגשה יש בזה משום וסת לכ"ע ואפשר דה"ה בראתה דם טהור בג"פ שוים קבעה וסת ג"ב לדם טמא ועי' ח"ס סי' קס"ח ומ"ש בסי' קפ"ג סק"ה ועכ"פ משכחת בראו ג"פ שוים דם שותת מבין רגליה ואף שאמרה שלא הרגישה מ"מ קבעה ושת לפעם ד' לכרת ומלקות אף שתאמר שג"כ לא הרגישה ועי' מש"ש דלפעד"ר דתמיד בראו דם שוחת ממנה יש חזקת דם בהרגשה] ואולם חזקה זו רק מדרבנן ומה"ת מהני ס"ס וזה רק לשמא ראתה הוי ס"ס משא"כ לשמא חראה ותרגיש לא הוי ס"ס והוי ספק תורה דחזקת טהרה איתרע מה"ת אך אא"ל כהנוב"י דעכ"פ ספיקא הוי דאוקי חזקה נגד חזקה ותו דחזקת אוביב נאמרה במקום חזקת טהרתה וע"כ דאלימא ול"ד למ"ש בסי' [ק"ז[ דחזקה ב' אינה דוחה הא' זהו כשבאה בפ"ע אבל כאן דלהדיא נאמרה על חזקת טהרה וע"כ דאלימא מחזקת טהרה ועמ"ש בנוב"י מה"ק סי' נ"ו וח"ס סי' ק"ע ובהשמטות לשו"ת מהר"ן פ"ה ומ"ש בסעיף ח' ובתפארת ישראל שם י קיא ס"ג] ם ולהלכה פסקינן דגם העונה הסמוכה לוסת מדרבנן ולזה דש ביוצא לדרך מקילין מן הדין אף בחשמיש דבמקום מצוה לא גזרו עי' ט"ז ס"ק י"ד [ועמ"ש באוהל ברבות ותודאו"ת כ"ח בזה] ולזה כיון בש"ע הג' מהרש"ז סק"ה דהוי דרבנן והקילו בהן הרבה וכדלקמן עי"ש [ועי' אחרונים מלב"ט ולחם ושמלה סק"ד ונחל אשכול סי' ל"ג סק"כ שהוכיחו דבשעת וסתה ממש ואף קודם לכן כחצי שעת לא הותר אף ביוצא לדרך וי"ל דהוי מה"ת וכמ"ש בשם הריטב"א ואולי כונח המהרש"ז במ"ש ואפילו שעח הוסת ממש שהוא שעה שרגילה לראות א"צ לפרוש מת"ת דדוקא כל השעה אבל חצי שעה י"ל דהוי מן התורה או חמור כמן התורה ועי' מ"ש בסי' קפ"ז ש"ד סק"ז] ומכ"ש לחשוש קודם שעת הוסת שמא תקדים האורח זה ודאי רק מדרבנן לכ"ע או דמטעם גזירה ופרישות עשו הרחקה כל העונה ככל הרחקות חז"ל משום סייג ועי' תה"ד סי' ר"נ וטעם זה נראה עיקר דקרא והזהרתם מסייע דלא ככו"פ ורא"ה מובא בפ"ת יע"ש

סעיף ד חקירה בספק דרבנן ע"י גלגול] הנה לכאורה הוי כאן ספק תורה ועי"ג דרבנן דהרי הספק הוא על הך ראיה שעברה אימתי היה אם קודם הנה"ח או לאח"כ והך חזקה דוסת דאוב"ב [שמדרבנן[ חלוי בזה אך מזה ראיה לדברינו דבאם אין אנו צריכים לדון על הספק בדאורייתא כלל אע"ג דהספק במה"ת נחשב ספד"ר כיון דבהמה"ת אין אנו צריכים לספק כלל ואמנם ז"א דס"ס כאן צריך להזכיר הספק באיסור תורה וכהך דספק תורה בנאכל ורק הספק על הנמלח עמו או על הכלים עי' מ"ש לקמן בש"ך סי' קפ"ז סק"כ ועי' פת"ש סי' ק"י ס"ק י"ט) וגם דכאן נודע הספק קודם אע"ג דל"ש לומר שאסרנו ועשינו כודאי מ"מ קשה להקל בזה. וי"ל דמדאורייתא ועי"ג היינו דוקא בספק טריפה על הכלים דהם כמקצת האיסור של תורה דממנו נתהוה משא"כ כאן דרק ע"י גררא דאיסור תורה נולד הספק דרבנן ולא נחשב ע"י גלגול דזהו רק גזירה [כנ"ל ס"ב] ומוכרחים לזה דאל"כ ווסתות עצמן מדוע הוי דרבנן ולקולא הלא הספק בשל חורה שמא ראתה דם וע"כ דזהו רק דבר אחר נגרר ע"י האיסור תורה [ועי' חת"ס סי' קנ"ג שהביא קושיא א' טל מ"ד דרמ"ת הוי מה"ת דהלא רק מטעם וסת נגעי בה ועי' מ"ש בסי' קפ"ז בחקירה ג' ועי' חו"ד שם ביאורים סק"א דהקשה מדוע באמת נאסרה לבעלה כיון דאינה חייבת רק אשם תלוי והוי הספק אם התשמיש הוי וסת נהוי ספק דרבנן כמו בהך ספק אי קודם הנה"ח דכאן ותירץ כיון דעיקר הספק נולד במה"ת והחמרנו עליו לחייבו א"ת לכן אף אם בא אח"כ לידי ספק דרבנן אסור משא"כ התם ועפ"ז יתישב כ"ז] ועי' מ"ש האחרונים בטעמא לאסור ביום ולע"ד קשה דבאם דוקא מחמת בירור דלא ראתה א"כ נבעי בדיקה עכ"פ לברר להסוברים בסעיף ט' דלא הוי בירור עד שתבדוק וגם דהרי משמשת ואפשר הרגישה וטעתה בהרגשת שמש ולפעד"ק לישב דגס"ט כשתבדוק הוי בירור מעליא ע"כ מחויבת לבדוק משא"כ בנ"ד אף כשתבדוק תצא רק מחשש שמא ראתה ולא מחשש שמא תראה ודמי למ"ש בס"ב דנשרק ספק א' יתברר א"צ לבדורי וא"ב מותרת לשמש בהלילה בלא בדיקה קודם מה"ט מיהו לדינא נואה דבאמת צרינה בדיקה] ומדמחירין בלא בדיקה היינו מה"ט דהנהו תרי עונות הוי כשני קדירות ותולין הקלקלה במקולקל כטעם הט"ז וש"ך וכמבואר בבעה"נ ובב"י ן [ועי' אחרונים בזה ומ"ש בסמון]

שיך ס"ק ט"ז [חילוקים מראיה מרובה למועטת] נראה החילוק מתירוץ הב"ח להפרישה באם התחילה לראות באמצע הלילה ומ"מ המשיכה ראייתה עד תוך היום להב"ח אמרינן דמסוף הנץ [בש"ך ג"כ צ"ל מקודם הנץ] עד היום הוי ראיה מרובה [וה"נ בזה מיהו לא נראה כן מלשון הב"ח המובא בש"ך] ולהפרישה כיון דהמשך גדול לא אמרינן וא"צ להמתין ביום כשיעור שנמשך בו ובלשון הש"ך מובא דוקא ב' או ג"י וצ"ע] או נפ"מ בין חצי היום [פי' שנמשך עד חצי יום] להפרישה רק דבר מועט לא עד חצי היום או יותר משא"כ לב"ח וצ"ע מלשון ב' או ג"י ורציתי לחלק מבאם רגילה לראות מקודם הלילה עד הלילה דאף דהוי זמן מועט מ"מ ה"ל ב' ימים אך עי' ש"ך שם ס"ק טיו שאין לחלק ועי' ס' פר"ד בזה. והנה בלבוש כתב דאחר שיעור משך זמן הוסת מותרת מיד ולכאודה למ"ד בפ"ק דפסחים דאדם טועה ב' שעות א"כ ה"ל הוי לן להחמיר אך י"ל דוסתות דרבנן לא מחמרינן עי' פת"ש יו"ד פי' ס"ט סק"ל ואכמ"ל. מיהו אם נאמר דבשעת ושתה ממש הוי מה"ת עי' מ"ש בסעיף ב' ובן ע"פ מ"ש הפת"ש כאן סק"ג דאחר רגע הוסת הוי מת"ת א"כ צ"ע בזה וי"ל דהיינו בוסתה ממש אבל בזה אפשר דהוי רק ספק וסת דשמא הוא מדמים יתירים וגם בספק תורה לא חיישינן לטעות השעות דהוי כעין ס"ס וצ"ע ועי' אמרי ברוך על חו"ד שם ואכמ"ל]

סעיף ה יי בענין חרדה מסלקת הדמים] עי' אחרונים ולפי עניות דעתי נראה דהן אמת דבחרדה מוחרת גם לשמש בשעת הוסת וכמו דפשטינן מעוברת מהך דהיתה במחבא אך זהו מדין הש"ס דמיירי בחררה גמורה [שאז היו בקיאין בזה] אבל [אנן[ למעשה לא נוכל לסמוך ע"ז כי שמא אינה מתחדמ כ"כ