מור ואהלות קעב

קצת קושית המהרש"א כתובות כ"ב דאמאי פשיט' ליה דא"א אני ופנויה אני דנאמנת יותר מטמאה אני וכו' עי' מ"ש בסי' קפ"ה ס"ב די"ל דנדה חמור מה"ט וכן י"ל הקושיא במגלה י"ד דאמאי לא חשב א"א דחמיר מנדה ועי' מ"ש באוהל ברכות והודאו"ת כ"ד וה"נ י"ל דאולי בעיני עולם נדה חמור מא"א. ועי' ע"ז י"ח אמרה לו דשתנא אנא ואולי דשם בעת הוסת עי' רש"י שם וחמור מצד הסכנה עי' רמב"ן בפי' התורה פ' ויצא ל"א ל"ה ועי"ש ל"ב א' דבבוקר נשק לבן לבנותיו דחשב דכבר פסק הדם או דבנותיו קאי גם על בלהה וזלפה ועי' סוטה י' דא"ל שמא נכרית וכו' שמא טמאה את וחשב החמור לבסוף ואולי מה"ט] וע"ד פנויה שזינתה אף דסתמן נדות עי' מ"ש באות ז' וכנ"ל מ"מ י"ל דלא חשיבא לאכול איסור רק בסיעת אחרים הרוצים באיסור עי' רש"י סוטה ז' ד"ה שכינים רעים וא"כ עפ"ז מותרת להנשא דאמרינן דכשהבעל לא ירצה באיסור לא תשמשנו בנדותה. וצ"ע דא"כ הו"ל להפוסקים לכתוב דין מחודש דהחשוד לאכול איסור רק בסיעת אחרים המרוצים בזה ולא לבדו אינו חשוד להאכיל לאחרים הכשרים [וי"ל]. ועוד קשה ממ"ד באהע"ז סי' קע"ז במפתה דמצוה לכונסה והלא אדרבה יותר מצוה שישאנה אחר שאינו חשוד בכדי שלא יכשלו באיסור נדה כיון דשניהם חשודים אך דבאמת י"ל דאף שלדינא אין חילוק בין פנויה לנשואה כלל באיסור נדה לכ"ז י"ל דעכ"פ בעיני עולם לא נחשב לאיסור נדה בפנויה עי' מ"ש הרב השואל בריב"ש תכ"ה ועי' ראה"ש כ"ו קורין לנדה גלמודה גמולה דא מבעלה מפורש דבעיני עולם נקראת נדה רק כשיש לה בעל ועי' אות ז' ועי' חות יאיר סי' קצ"ו וא"כ שניהם אינם חשודים על נדה כשתנשא עי' סי' קי"ט ס"ז דהחשוד על דבר שבעיני עולם לא משמע שהוא עבירה לא מקרי חשוד ובפרט שי"ל דקודם הנשואין שהיתה בושה לטבול עי' אה"ע סי' כ"ו] שלא יתודע מעשיה [על ידי האשה העומדת ע"ג עי' סי' קצ"ח סעיף מ' ועי' רש"י נדה ט"ו ע"ב ילדא דבזיזא למטבל אף שבהיתר הוא] היתה יצרה תוקפה ביותר דלא היה לה היתר אבל אחר הנשואין שנחשב כפת בסלו אין חשש. שוב ראיתי שכבר העירו בזה אחרונים קצת עי' פת"ש אה"ע סי' י"ג סוף ס"ק י"ח ותפארת ישראל בכורות פ"ה מ"ד ושם אריה סי' ס"ו. ומ"ש החו"ד במשמשתו נדה איך תהיה נאמנת לבעל אחר שוב בשעת ווסתה לומר טהורה אני רציתי לומר ע"פ מ"ד בסוטה שם ואר"י כל המזנה אשתו מזננת עליו וא"כ אין ראיה שכשתנשא לאדם כשר שתכשילו בנדה שוב התבוננתי דטעות הוא דלפעמים שהיא מזננת והוא כשר ואדרבא גמרא מפורשת סוף גיטין זה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס ועי' אה"ע קי"ט ס"ה דאין ראוי לאדם כשר לישאנה ולכאורה ה"נ בנ"ד אך י"ל דדוקא גרושה שמפורש בקרא לאיש אחר אבל בפנויה כה"ג ראויה גם לאדם כשר מה"ט ועי' חת"ס סי' כ"ד שכתב דהוי כשומר מצוה הנושא הנחשד כדי שלא תבוא לידי קלקול] ולקושית החו"ד י"ל דס"ס לא דמי להך דסי' קי"ט דהרי קימ"ל ווסתות דרבנן ובחשודה הוי אמירתה טהורה רק ספק אם אומרת האמת או משקרת והוי ספק דרבנן ולקולא ועי' מ"ש בסי' קפ"ה ס"ב וגם מי יודע אימת החזיקה ימי וסתה ורק ע"פ דבורה ונאמנת במגו דאי בעיא אמרה לא הגיע וסתה [וצ"ע לדעת הרמב"ן במס' ב"ב ל"א דעדים צריכים להיות נאמנים מצד דבורם ולא מצד מגו והוי כעד הצריך שבועה דאינו עד עי"ש ועי' בגדי ישע אה"ע סי' מ"ה ודברי שאול ויו"ד סי' ב' ואכמ"ל] ואע"ג דהוי מגו למפרע מ"מ [אם נאמר דודאי ראתה בזמן ווסתה הקודם] עדיין אנו מקלקלים ביותר כשתשנה וסתה ליום אחר [ולא נדע להאמינה בהוסת שנשתנה] ועי' חת"ס סי' קמ"ז אך צ"ע דאם יודע בעלה שראתה אינה נאמנת שוב לומר פלוני טיהר לי הדם הזה מכח האי דסי' קי"ט ואמנם בזה ג"כ י"ל דמלתא דעל"ג מרתתא שבעלה יחקור ויתודע לו כהקודם וגם לענין טבילה בימות החורף עי' רש"י גיטין ו' ע"ב ד"ה ג"ע וסנהדרין י"ח כיון דאשה עומדת ע"ג בשעת טבילה כנ"ל א"כ הוי מלתא דעל"ג [וצ"ע דהלא אין ע"א נאמן בדשב"ע אף במלתא דעל"ג עי' שב שמעתתא שמעתתא ז' פ"ב אם נאמר דנדה הוי דשב"ע עי' מ"ש באות י"ג ורק סתם אשה כשירה גלתה תורה וספרה לה ואכמ"ל] ונאמנת דמרתתא וצ"ע באומרת על אותן שא"א לגלוי כגון שמתו אם נאמנת וראיתי שיש לפשוט זה ממ"ש בתשו' חת"ס אה"ע סי' י' י"ב. ועי' ירושלמי יומא פ"ג ה"א במ"ד הרואה אומר ברקאי וע"א נאמן משום דיכול לעמוד עליו ומקשה עד דהוא עליל ונפיק מנהרא ומשני חכימא היא מלתא ועי' בק"ע דמפרש דגם אח"כ ניכר אם היה נראה מקודם וי"ל נמי דהפירוש חכימא היא מלתא שדבר חכמה הוא במה שאמר לרבים צאו וראו דאז מהימן גם ע"א משום דעבידא לגלוי מאחרים שראו ג"כ בזה הרגע. ולא כביר שאלני חכם א' במ"ד ביבמות קט"ז עד א' בקטטה מהו וכו' תיקו עי"ש והלא לפי מ"ד שם קכ"ב מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו והרי שם לאו עבידא לגלוי ואפ"ה ע"א מהימן וע"כ טעמא משום דהיא דיקא ומנסבא ותפשוט מניה והשבתיו ג' תרוצים א' די"ל כנ"ל כיון דמתחילה היה מלתא דעל"ג דע"כ אדם היה שם אף דעתה א"א לגלוי מ"מ מהימן ב' די"ל דגם עתה עבידא לגלוי מי הוא על ידי ט"ע דקלא ומירתת ג' די"ל דהך דמדטל"ג לא משקרי לאו משום מרתת דאפילו היכא דאינו מרתת כגון בנאמנות הרופאים שרואין שיש לה מכה עי' שו"ת שם אריה יו"ד סי' נ"א דאף שרופא אחר יאמר ההיפוך לא יפול הראשון דיאמר דרואה היטב יותר והארכתי בזה במק"א די"ל דאפ"ה מהימן משום דעבידא לגלוי וע"כ אין טבע אנושי לשקר בזה וכמ"ד הרוצה לשקר ירחיק עדותו וה"נ עבידא לגלוי אם יבוא הבעל וע"כ אינו משקר] אך צ"ע דאיך נאמנת אפסיקת טהרה דבחזקת טומאה קאי וזה א"א להגלות כלל והיא חשודה. אך בזה מוכרחים אנחנו למ"ש תוס' גיטין ב' ד"ה ע"א ועי' דברי שאול סי' ל"ז ופת"ש יו"ד קכ"ז ס"ק י"ב וכן י"ל סברת החת"ס יו"ד סי' קפ"ה דרק לעבור עבירה מיד חיישינן ליצרה תיקפה לא לאחר יום ויומים [וצ"ע מירושלמי פ' המפלת ה"ג נאמנת אשה לומר ילדתי ולא ילדתי וא"נ לומר זכר הוא נקיבה היא ועי' אור זרוע ח"א סי' ש"מ] וע"כ לא חיישינן לה גם בזה. אך כל זה רק בעוברת על נדה גרידא משא"כ בנ"ד שעברה גם על שפ"ד שגדול עונה מנשוא אף שקצת י"ל דסברה כיון דהוא בן הנדה אין איסור בהריגתו כדעת השוטים הסוברים דאדרבה גם מצוה איכא וא"כ גם זה דמי למ"ד בסי' קי"ט ס"ה מ"מ אין בזה כדי להתירה להנשא ובפרט לאדם כשר ועי' כתובות ס' הוה עובדא וחנקתיה ולא היא ההיא שוטה הואי וכו' ודקדקתי בזה א' דמדוע לא נפסוק דבאשה שטיא גם במת לא תנשא ב' דלא קראה רק שוטה והלא רשיעא היא שאין למעלה ממנה אבל לא מחזקינן אינשי ברשיעי לאסור כ"ע להנשא כשמתו בניהם ג' עי' באה"ע סי' י"ג סי"א ויש מקילין במזנה שקשה טובא מנ"ל לחדש דבר שאין לו אף רמז בש"ס [ומלשון חבירו הוא דקדוק קלוש מאוד אף שמובא בגדולי הפוסקים] ולולא דמסתפינא אמינא דההיא שוטה הואי פי' מלשון הכתוב כי תשטה ואין יוצא מידי פשוטו דסברה ג"כ כדעת השוטים דאין איסור בהריגתו וע"כ לדיעה זו במזנה התירו לה להנשא תוך כד"ח כדי שלא תהרגנו ולדידן דקימ"ל לאסור גם במזנה כשאינה מיפקדת י"ל דהכי פירושו דההיא שוטה הואי פי' מזנה כנ"ל ולא רצו להתירה להנשא וע"כ חנקתו דסברה דאין איסור כנ"ל וסברה דעל ידי זה תהיה מותרת להנשא אבל באמת לא עבדי נשי דחנקן בניהו פי' אף שנולדו בזנות וא"כ גם במזנה אסורה להנשא עד כד"ח ולא חיישינן שמא תהרגהו דדעת שוטים אינם כלום ועוד י"ל דאם תהרגהו ויודע הדבר שוב תהיה אסורה להנשא לעולם אף לאחר כד"ח כנ"ל דהחשודה על שפ"ד לא מהמנא לבעלה וע"כ תהיה יראה מלהרגו עפ"ז [ובאמת אם מת הילד מעצמו גם במזנה מותרת להנשא תוך כד"ח דלא כצ"צ סי' נ"ה ועי' שיטה מקובצת שם ושואל ומשיב ח"א סי' כ"ו ועוד בשו"ת אחרונים שאינם כעת ת"י] ועי' ירושלמי מוע"ק פ"א ה"ה לא ישא