מור ואהלות קמח

ראיה דאין דם בעצם, ממנ"י אין ראיה. עצמות אינם נאסרים במליחה דשריק. הערות בפמ"ג וחד"נ. ראיות דיש דם בעצמות וגידין ועור, מסי' ק' לא קשה מידי) ועל דבר החקירה אם מחזיקין דם בעצמות וגידין הנה לכאורה נראה דאין דם כלל בעצמות [וגידין] דאל"כ אמאי מצטרפים עצמות האיסור להיתר הלא יוצא מהם דם ואין לומר משום דאיסורים מבטלים זה את זה דתינת אם העצם שוה בכמות הבשר בשיעורו משא"כ אם העצם גדול עשרה פעמים בערך הבשר נצטרך עשרה פעמים ס' מחמת הדם ואף בשוים ג"כ קשה דהא גם בנבילה יש דם ונהי דאיסור נבילה בטל מ"מ צריך ב' פעמים ס' נגד דמה. ורציתי לומר דאין איסור דם שנולד אח"כ כי מעיקרא הוי דם האיברים שלא פירש חל על איסור נבילה דקדים וכן מצאתי מפורש בנוב"י מה"ת חיו"ד סי' ל"ה דמה שדם נוהג בטמאה זה רק בדם הנפש ולא בדם האיברים אף שפירש דאין אחע"א ועי"ש סי' ל"ו ובשם אריה חיו"ד סי' כ"ו, ובזה י"ל קושיתי באות הקודם על הש"ך בסי' קי"ד ס"ק כ"א דבשר יבש מותר דהלא מסי' ס"ט משמע דגם ביבש יש איסור דם דשאני בסי' קי"ד דהוי בשר נבילה ואין אחע"א, אך עדיין צע"ק דסוף סוף שם דם היה נקרא על בהמה זו שחל בב"א עם נבילה וטמאה ודם הוי כולל גם בכשרות ועי' צ"צ סי' ס"ס ומשבצות ק"ב סק"ז ואף דכולל קל לא חל על חמור ודם קל בבישול מ"מ י"ל בלא"ה דהך דאין איסור חע"א הוא רק לענין ללקות שתים אבל מ"מ ב' איסורים עביד ובפרט בנ"ד שמוסיף טעם שני מדם ועי' פתיחה להפמ"ג בהלכות בב"ח ואכמ"ל

עוד י"ל דבאמת יש דם בעצמות ואפ"ה משכחת דעצמות מצטרפים להיתר ומיירי בנמלחה תחילה וכגון שסברו שכשירה הוא ואח"כ נודע שנבילה הוא בשחיטה וכדומה ולא תקשה דא"כ בלע העצם במליחה כמו בבישול בסי' ס"ט ס"ב עי"ש די"ל דשאני בישול דלשיטת הטור והמחבר חיישינן שמא נתמעט מבשר הנבילה ונכנס בעצמות משא"כ במליחה לא חיישינן לנתמעט וכן לדידן דחיישינן שנ"נ הרוטב שנתבשל עמו כי אצל הרוטב לא שייך אפשר להפריד האיסור ע"י הגעלה ואח"כ נאסרו העצמות מטעם דלא ידעינן כמה בלעו מרוטב נבילה עי' משבצות שם סק"א מ"מ כאן אף אם נמלח עם בשר אחר העצמות כשרים כי השאר בשר לא נאסר דבמליחה בהפ"מ לא נ"ל עי' סי' צ"ב ש"ך ס"ק ט"ז והעצמות אף באין הפ"מ לא נאסרו מהשאר בשר דבמרדכי פ' כ"ש איכא דיעות דעצם אינו בולע כלל, ואף לדידן דקימ"ל דבולע מדמצריכין לכ"ע הגעלה עי' או"ח סי' תנ"א מ"מ היינו דוקא בבישול אבל במליחה אינו אוסר בכלי רק כ"ק עי' יו"ד סי' צ"ח ס"ד ובעצם י"ל דאינו בולע כלל אף מגוף איסור וכ"ש מן בשר הנאסר בבליעת איסור. אמנם ראיתי ביד אברהם סי' צ"ע שכתב בשם אחרונים דגם במליחה חיישינן לנתמעט ונבלע בעצמות להמחבר והוא חילק שם בין עצמות רכים ליבשים ולפע"ד צ"ע בזה דכל עיקר הוכחתו ממ"ש הפוסקים דאמאי צריך ס' נגד עצמות הזרוע בחולין צ"ח גבי איל נזיר הלא עצמות איסור מצטרפות להיתר ומ"ש הפוסקים מובא בש"ך שם סק"א לחלק בין עצמות רכות שמצטרפות לאיסור הלא מש"ע משמע דרק המוח שבעצמות איסור מצטרפות לאיסור אלא ע"כ דבחולין שם ע"כ מיירי בנמלחו תחילה משום דם ומנ"ל לש"ך גם בלא נמלחו עכ"ל וכפי מ"ש באות ב' בצ"ע אם נהגו מליחה בקדשים הנאכלים י"ל דלא נמלחו באמת ורק לבדק הבית שם דס"ל דמלחו הקדשים וס"ל לחלק בין רכים ליבשים י"ל דבחולין שם דוקא בנמלחו קודם משא"כ לשאר פוסקים. והנה למ"ש י"ל דאף בעצמות קשים ולא נמלחו מקודם יצטרפו לאיסור בלא"ה מחמת איסור דם שיש ג"כ בהנבילה

ואגב יוצא לנו דבר חדש דנהי דבמליחה לא נאסר העצם מ"מ אינו מצטרף לשיעור ס' אף עצם של היתר כיון דמליחה בכלי אינו מבליע רק כ"ק אף בשמן עי' שפ"ד צ"א ס"ק י"ח ובעצם י"ל דאינו בולע כלל כנ"ל ומצאתי אח"כ שהעיר בזה בחמ"דנ אות י"א ובפת"ש סי' צ"ט סק"א כתב שנסתפק בזה מסר"י הלוי סי' כ"ז אך דמ"ש שם דבאיסור כחוש שמן הדין לא בעי ס' רק מחמת חומרא שמדמין לבישול מצטרפים ממ"נ. ולפמ"ש בפשיטות דאף בשמן אינו מצטרף א"כ כ"ש בכחוש לדידן שא"א בקיאין בין כחוש לשמן וליכא ממ"נ כי אומר לך דלאו כבישול הוא ומה שלא די בקליפה דשמא שמן הוא ולא הוי כס"ס שמא כחוש הוא ואפילו שמן שמא מצטרף דלהנ"ל ודאי אינו מצטרף. עוד אזכיר דגם בצלי אין מצטרף ואף אי מקצתה ברוטב שלשיטת ר"י הוי ככולה תוך הרוטב מ"מ היינו דוקא בחתיכה גופה לא בעצם עי' משבצות צ"ט סק"א בחינה א' וקשה שם דא"כ אמאי אין גוף הקרירה חדשה מצטרפת להיתר ומ"ש הפמ"ג שם משום לא פלוג קשה דא"כ גם בעצמות לגזרו אטו בשלם תחילה ושבע מלבלוע ודוחק לחלק בין כ"ח לעצם וע"כ צ"ל כן לדעת א"ז הובא בשפ"ד סק"ב דלפי מ"ש אטו בשל הנבילה תחילה קשה דא"כ ליצטרפו לאיסור וע"כ צ"ל כתי' הפ"ת דקדירה שבפנים יש רוטב ובחוץ מגולה אינו מצטרף א"כ עפ"ז ה"נ בעצם המגולה קצתו חוץ לרוטב אינו מצטרף

אשובה לדברי שי"ל ראיה דאין דם בעצמות ממ"ש הרמ"א בסי' ע"א ס"ג קוליות ושאר עצמות שיש בהם מוח צריכים מליחה משמע דאם אין בהם מוח א"צ מליחה וכן ממ"ש הש"ך סק"ט ראם יש ס' נגד המוח משמע דנגד העצם א"צ ס' ועי' מנ"י כלל ט"ו ס"ק כ"ג שכתב בפירוש דאין בעצם דם מיהו ממנ"י אין ראיה דס"ל דגם במוח דיעבד אין מחזיקין בו דם ועי' שפ"ד שם וביד אברהם וחמ"ד תערובות סי' ט"ו ואם נאמר דלכ"ע אין דם בעצמות הא דאין נאסרים מהמוח או אפילו משאר בשר כמ"ש הרמ"א ססי' ע"א עי' שפ"ד ס"ק י"א דאין בהם ציר וההיתר מטעם שריק דדמי לכ"מ ועי"ש סק"ג. והנה מ"ש הפמ"ג בס"ק י"א דאיך מולחין עצמות יבשות הלא הש"ך קאי על דברי הרמ"א דמיירי באותן שיש בהם מוח א"כ גופם ג"כ אינו יבש וכ"כ בחמ"ד מליחה י"א דאל"כ הלא אין מליחה לכלים להפליט ובאמת אם ידענו שנתיבש העצם אין מועיל למוח שבתוכו עכ"ל וכ"ש בנמלח עם בשר ומ"ש השפ"ד שם דמוח שבקוליות ופליטתו דרך שם לתסר דהוי כשא"מ צ"ע דהרי בסק"ג ס"ל דהוי מנוקב ועי' מ"ש באות י' וכן מ"ש השפ"ד בסק"ג וע"כ דהמלח נכנס מבפנים והפי' דנהי דאין יכול להפליט משום דאין מליחה לכלים להפליט מ"מ להבליע רתיחתו יכול ומפליט דרך החתך קשה דהא אין מליחה להבליע בכלי רק כ"ק עפ"ז כנ"ל ועי"ש סי' ס"ט סק"ד כיון דשורה כל הרגל נתרכך במקום ההוא ג"כ וצ"ע בכ"ז כן פלאי להחד"נ הנ"ל דברכה יכול להפליט א"כ כ"ש להבליע וא"כ להסוברים דאף עצמות הרכים של איסור מצטרפות להיתר עי' שפ"ד ופת"ש רסי' צ"ט א"כ במליחה יהיה קרן הפוך דעצמות איסור הרכים יצטרפו להיתר ויבשים לא יצטרפו כיון שאין יכול להבליע רק כ"ק וצ"ע

והנה ממ"ש השפ"ד שם בשם המנ"י לענין עצם חלול בחלב שמא הי' מוח בקרבו ואמאי לא אמר שמא לא נמלח ואף בעוף דמשום בב"ח י"ל ספד"ר לקולא פי' חמד"נ תערובות מ"א אבל משום דם אין נפ"מ אך י"ל דלהמנ"י בעצם ודאי אין בו דם כנ"ל ולפע"ד עדיין צ"ע. ולכל זה בהך דעצם חלול י"ל כמ"ש השפ"ד שם דבדרבנן לא חיישינן וא"כ ה"נ בדם שבשלו שהוי רק דרבנן לרוב פוסקים והוי ספד"ר והרי ע"כ