מור ואהלות קמג

תחתיו או לא מה הדין. ראיה דכ"מ מעכב וישוב לקושיות הכו"פ בחולין קי"ב פלוגתת הפוסקים במה שחוץ לציר, וישוב לשי' ר"ת מנ"ל דפי' ממקום למקום אסור. הערה בנפל ושוגג והדחה ומליחה ב' אם מותר) ישוב לקושיות רעק"א צ"ע על המ"ב וחמד"נ. בנפל חלת חו"ל ולא שהה מותר להוסיף עד ס'. ד' חלוקי דינים לפע"ד בעניני מליחה הנ"ל

) ראיתי לחקור אם נתן או נפל בשר תוך שיעור מליחה בכלי שאינו מנוקב או ע"ג קרקע או ע"ג עור מופשט או ע"ג קליפי בצים וירקות מה הדין ואם יש לחלק בין נראה ציר תחת החתיכה או לא נראה. הנה מקור הדבר בחולין קי"ג אמר שמואל אין מניחין בשר מלוח אלא ע"ג כלי מנוקב ועי' ברי"ף שגורס ואמר שמואל דשוה באמת להך דאמר שמואל מקודם שאין הבשר יוצא מידי דמו אלא א"כ מולחו יפה וכו' שכתבתי באות ו' דגם דיעבד אסור וה"נ וכמפורש בדף קי"ב אי בכשא"מ אפילו עופות ועופות נמי אסורים ולענין הקושיא דהלא גם עוף א' נמי הוא הדין עי' בכו"פ מזה, ולולא דמסתפינא אמינא דמ"ד בדף קי"ג שם בתר הכי ר"ש מלח ליה גרמא גרמא פי' בכשא"מ ואדסמיך קאי ופריך חד נמי פריש מהאי גיסא וכו' אלא ל"ש ואסור אף בחד אבל רב ששת מחלק בזה וע"כ אמר אפילו עופות ועופות אף אליבא דר"ש אך מה אעשה שרש"י ותוס' פירשו באופן אחר] ואין לומר דכונת שמואל כאן כדי שלא יהיה נאסר הכלי דהלא כבר אמר שמואל בדף קי"א דקערה שמלח בה בשר אסורה וע"כ כונתו לאסור הבשר ועי' בר"נ מ"ש על מ"ד שמואל אין מניחין ולא אמר אין מולחין אך רש"י ותוס' בדף קי"ב גורסים אין מולחין ואכמ"ל

והנה בפלוגתת הרשב"א ורא"ש עם הר"פ בענין פי' ממקום למקום לאסור מה שחוץ לציר עי' ב"י שהאריך בזה ועי' פר"ח סי' ס"ט ס"ק ס"ג שפסק להקל ואנן קימ"ל כפסק הרמ"א שם סעיף י"ח להחמיר ועי' באחרונים שם, ועי' פלתי שם ס"ק כ"א הקשה דברי הר"ת אהדדי דס"ל בשמעתתא דהמבשל בשבת דפי' ממל"מ מותר כמ"ש התוס' בשמו וכאן אסר כל התרנגולת וחילק בין פי' דצלי ובין פי' דמליחה ובבינת אדם חלק על זה וע"כ נאמר דר"ת לא אסר כל התרנגולת רק מטעם שלא נודע איזה צד היה מונח בציר כמ"ש הרא"ש בתשובה עי' ב"י שם או מטעם שכתב הגהש"ד והגהת מהרנ"ש דאף להסוברים פי' מותר מ"מ אסור כולו בנמלח בכשא"מ מטעם קנס עי' מנ"י כלל י"ב ס"ק ט"ז, וראיתי בט"ז וש"ך שכתבו דקימ"ל פי' ממקום למקום אסור ואין חילוק בין מלח מתחילה בכשא"מ בין נפל אח"כ תוך שיעור מליחה לכשא"מ עי' ש"ך ס"ק ע"ה בשם המ"ב ולפע"ד צ"ע דמנ"ל זה דלמא האיסור משום קנס כנ"ל וכן בנתבשל בלי מליחה שכתב הש"ך בס"ק מ"ו דהאיסור משום פי' ממקום למקום צ"ע דשמא משום שא"א למולחה אחר הבישול דגם בהפ"מ שמותר שם מ"מ אינה צריכה מליחה [ועפ"ז י"ל דברי הלבוש המובא בשפ"ר ע"ו סק"ב] ועי' שואל ומשיב מהדורא ה' סי' ס"ו שחקר בזה ועי' חו"ד ביאורים כ"א כ"ז ומ"ש בסוף אות א' ובלא"ה י"ל דלא מהני המליחה אף שיש בה דם דבחמין לכ"ע נסתמו נקבי הפליטה עי' יו"ד סי' ל"ו ס"ד ועי' מ"ש באות ט' ועי' מבוא שערים שער ה' אות ס', ועכ"פ אם האיסור במולחב כשא"מ הוא רק מצד קנס לא שייך רק במלח מתחילה בכשא"מ לא בנפל אח"כ לכשא"מ ועי' בינת אדם סי' ל' שהעיר ג"כ בזה. ועוד יש להעיר דגם שוגג נתיר וכן יהיה מהני הדחה ומליחה ב' דלא אהני ליה מעשיו הרעים ואפשר דיש לגזור שוגג אטו מזיד ועי' שפ"ד סי' ע"ו ס"ק י"ד וכן יש חשש שמא לא יחתוך מה שבתוך הציר וימלח הכל פעם שנית בכלי מנוקב וזה ודאי אסור אמנם בנפל ובפרט שלא ע"י אדם רק מעצמו שלא שייך קנס עי' סי' ק"י סעיף ז' לא ידענא דמנ"ל לאסור בזה עפ"ז דפי' מותר ואין ראית המ"ב מאו"ה מכרעת לאסור גם בנפל אח"כ דאו"ה מטעם פי' אוסר אבל אי לאו הכי הוי מותר בנפל. ומצאתי ראיה דגם בנפל אסור ממ"ד בחולין קי"ב לעולם בכלי מנוקב ולא משני לעולם בכלי שא"מ ועופות בנפלו אח"כ היה מותר ודגים שאני דרפו קרמייהו נסרך בהם ביותר ולא מהני להו חזרת המליחה וי"ל זה ואכמ"ל. אכן כל החקירות לאסור היינו בשהה עכ"פ מעט עד שנראה ציר בכלי כמ"ש הרמ"א שם אבל אי לאו הכי לכ"ע מותר כל החתיכה ואפשר צריך עכ"פ לקלוף מעט תחתיות החתיכה במקום שנגעה להכלי, ועי' חידושי רעק"א על ש"ך ס"ט ס"ק ע"ב שכתב דפחות משיעור זה לא נאסר אלא כ"ק קשה לי הא כיון דהקליפה לא נאסר אלא מטעם מליח א"כ יהיה לו תקנה במליחה, ולפעד"נ דכונת הש"ך דמיירי בנפל תוך שיעור מליחה ושהה מעט עד לאחר שיעור מליחה דאם נאמר למלוח פ"ב הלא לכתחילה אסור ע"ג מלח הראשונה עד שידיח מקודם יפה יפה עי' ש"ך סי' ע' סק"ב ואם ידיחו יפה יסתמו נקבי הפלטה עי"ש ס"ק ל"ט ומלח הא' שהבליע ודאי לא יפליט. והנה בג"ד שהוא תוך שיעור מליחה מותר להדיח יפה תחתיות החתיכה כי לא יסתמו נקבי הפליטה עי' ש"ך סי' ע' ס"ק מ"א וא"כ א"צ קליפה לתחתיות החתיכה רק הדחה ומליחה. וראיתי במ"ב שאלה ל"ט שכתב בהשאלה שם בנפל לכשא"מ להשות בין שהיה ציר בכלי או לא ופלאי דמנ"ל הא, ועי' חמודי דניאל סי' ל"ח שכתב דזה דוקא בתחילת מליחה צריך שיהיה נראה ציר בכלי אבל באמצע פולטת מעט מיד ואם הושם בכשא"מ או נפל עג"ק נאסר מיד דהדם פי' ממל"מ ובזה יתישב קצת דברי המשאת בנימין הנ"ל די"ל דמיירי בכה"ג שהיה תוך שיעור מליחה שפולטת מיד אך גם על החד"נ מהתימה דמנ"ל זה ועי' מ"ש הרב פת"ש בשמו בסי' ק"ה סק"ח דאף אי נפל איסור חם לתוך היתר חם לא נאסר תיכף אם סילק מיד אא"כ שהה קצת עי"ש ועי' ט"ז סי' צ"ט סק"ח וחמד"נ מליחה אות מ"א ולעיל אות א' ובאוהל מנורה הטהורה אות ו'. ומה"ט יש להתיר בנפל חלת ח"ל לתוך התבשיל בלא שהה וכ"ש מאיסור חם ואף דלא ידעינן כמה נקרא שהה מ"מ עכ"פ יש להתיר להוסיף עד ס' ולא נקרא מבטל איסור בספק איסור עי' ש"ך סי' קי"ד ס"ק כ"א וסי' קט"ו ס"ק כ"ח דבספק אם יש איסור שם לא הוי מבטל איסור וה"נ. ואף שיש לחלק דשם ספק אם נתערב כלל איסור אבל כאן אתחזיק איסור שנפל בודאי רק שאין אנו יודעים אם נתן טעם מ"מ י"ל דגם כאן לא מקרי אתחזיק איסור עי' ט"ז סי' ק"ה סק"ג ועוד יש דעת המחבר שאינה מדמעת וכמה קולות בזה עי' דגול מרבבה סי' שכ"ג ע"כ יש לסמוך להוסיף עד ס'] וא"כ כ"ש ברחיחת מליחה ודאי צריך שישהה קצת עד שיראה ציר בכלי כמ"ש הרמ"א ועי' ש"ך סי' ע' ס"ק מ"ו. ודברי החמד"נ אין להם מקום כן מה שהשוה הושם לנפל מעצמו להנ"ל ודאי יש חילוק בין הושם לנפל מעצמו, וכן מה שמדמה קרקע לכשא"מ קשה דהלא קרקע ספק מנוקב הוא עי' ש"ך סי' ע' ס"ק מ"ז ובאות כ"ז הביא החמד"נ בעצמו הך מלתא בנפל על הרצפה וברצפה לבנים עי' כרתי סי' ע' ס"ק כ"ו דאין ספק דודאי הוי כשא"מ וגם בזה צ"ע דמנ"ל להחמיר בנפל או אפילו הושם בכשא"מ רק שלא נראה ציר בהכלי והגביהה מיד אף תוך שיעור מליחה. וע"כ נלפע"ד דבנפל לכשא"מ יש להתיר בה"מ מה שלמעלה מן הציר לצלי עכ"פ כי דאיתי באחרונים שהביאו את דברי הכנפי יונה שהתיר כה"ג גם במלח בכשא"מ ובנ"ד שנפל לכשא"מ לכ"ע יש להתיר ובנתן בכשא"מ ולא נראה עדיין ציר בכלי