מור ואהלות קלט

או ממס' תמיד הקרבים מדיחים ג"פ וי"ל דגם ב"פ אין לו זכר שם בגמ' דלא כהרא"ש ע"כ דיעבד די בפעם א' אבל מליחה משני צדדים שמוזכר בגמ' י"ל דגם דיעבד מעכב ואסור בנמלח מצד א'

אמנם י"ל דלכל זה יש ראיה דבדיעבד מותר דהנה להסוברים דיש בחתיכה ס' נגד דם ומלח שעליה עי' ט"ז ס"ט ס"ק כ"א לכאורה נראה דמפרשים דשמואל שאמר ומדיחו קאי רק על לכתחילה ומחמת אין מבטלין איסור לכתחילה אלא דא"כ תקשה הא אינו דומיא דמליחה דמעכבת גם דיעבד כי. גם לשיטתם בנתבשל בלי מליחה אסור כי אין ס' בחתיכה נגד דמה קודם המליחה, אשר ע"כ צ"ל דגם לשיטתם ומדיחו קאי אדיעבד ונסבול הדוחק בגונא דליכא ס' כגון שחתכו קצת מאמצעה קודם ההדחה וכה"ג דליכא ס' בה אחרי בשולה בלא הדחה, אמנם נהי דגוף ומדיחו קאי גם אדיעבד מ"מ הך יפה ע"כ רק על לכתחילה קאי דהא דיעבד די מצ"א לכ"ע כיון דנגד כולה יש בחתיכה ל' א"כ נגד צ"א יש ס' עי' פמ"ג בפתיחה להלכות מליחה ואין להקשות הא אינו דומיא דמליחה דשפיר י"ל דגם במליחה הך יפה רק לכתחילה דבדיעבד די מצ"א [ומיהו יפה אחד לענין שלא יועיל מליחה מועטת והדחה מועטת י"ל דגם אדיעבד קאי כמ"ש לקמן] וזהו ראית המתירין נמלח מצ"א. שוב ראיתי שעדיין אין ראיה די"ל דהך ומדיחו יפה יפה קאי גם אדיעבד ולא קשה דהא ודאי יש ס' נגד צ"א די"ל דהנה המקור דשלושים יש בחתיכה נגד דם ומלח שעליה הוא מדברי או"ה כלל י"א דין ד' וע"כ צ"ל דזה בסתם דהא בדין א' כתב דנמצא לפעמים חתיכה רחבה וקלושה שאין בה אפי' ל' ובזה יתישב מה שהניח המנ"י סק"ד בצ"ע, וכן יצטרף לנו הדוחק כגון שחתכו באמצעה קודם ההדחה עד שאין ל' לכ"ע ולפיכך הך ומדיחו יפה יפה קאי גם אדיעבד וה"ה מולחו יפה יפה גם בדיעבד י"ל דמעכב שיהיה נמלח משני צדדים ע"כ מה מאוד נכונים דברי הרמ"א שאין להקל בנמלח מצ"א רק לצורך

ועל כל פנים יפה אחד לענין שלא יועיל מליחה מועטת ודאי גם אדיעבד קאי כמו בהדחה מועטת וכנ"ל. מיהו לפי' זה יש קצת לספק מה הוא אם שהוא נאכל מחמת מלחו או לא שהה משא"כ לפי' הראשון הנ"ל בד"ה והנה תרווייהו הן נאכל מחמת מלחו והן לא שהה ודאי איסור יש בהם להמתירין נמלח מצ"א. נמצא תוכן הדבר דבלא פיזר בכל מקום יש שני דרכים להתיר דאם הפי' כהמתירין דיעבד מצ"א כ"ש לא פיזר ואפילו להאוסרים ושמואל גם אדיעבד קאי מ"מ יותר י"ל דיפה א' קאי על שלא יהיה מליחה מועטת או לא שהה ע"כ בלא פיזר מותר גם בלא הפ"מ כנ"ל [וחקרתי פ"א בנפלו לקדירה ג' חתיכות א' לא שהה במלחו שיעור מליחה וא' היה נאכל מחמת מלחו וא' לא פיזר בכ"מ ואחר שנודע התערובות נפל לשם גם חתיכה שנמלחה מצ"א ואין הפ"מ מה דינם, דהנה בשלשה חתיכות הראשונות י"ל דא"צ רק פעם א' ס' דממ"נ רק חדא אסורא, ולא דמי למ"ש הפמ"ג בשער התערובות פ"א חקירה א' דכאן כל א' היה היתר קודם, ואי דלהמתיר מצ"א לפי' הא' הנ"ל תרווייהו הם ודאי איסור מ"מ על כל א' יש כס"ס שמא כפי' הב' המתיר יותר דמליחה מרובה ושישהה רק לכתחילה הוא, ולא קשה כל כך דהא אינו דומיא דהדחה שיפה א' לעיכוב גם דיעבד דהא כדאיתא והא כדאיתא ואפשר לפי' זה גם בהדחה מועטת מותר דיעבד ושמא כדעת האוסרים נמלח מצ"א ולדידהו רק באחר יש איסור, ונהי דאחר שנודע נתערב גם חדא שנמלחה מצ"א וא"כ יש שני חתיכות אסורות בודאי מ"מ י"ל דודאי איסור אינו דשמא כפי' הב' הנ"ל דהכל רק לכתחילה קאי ובפרט שי"ל ע"פ מ"ש השפ"ד ס"ט ס"ק נ"ז בשם המנ"י דכשנתערבה ברוב חתיכה שלא מלחה מותר גם בלא הפ"מ עי"ש ועי' שו"ת תולדת יצחק סי' נ"ב ומטה יונתן הנדפס מחדש על ש"ע שם וה"נ בנ"ד ואפשר דה"ה בכל דבר הניתר בהפ"מ כשנתערב ברוב מותר גם בלא הפ"מ ואולי י"ל דשאני התם דרק חומרא בעלמא הוא וכמ"ש הט"ז סי' ע"ג סק"ח וש"ך ס"ק כ"ג וכן בנמלח בכשא"מ מה שחוץ לציר עי' ט"ז ס"ט ס"ק מ"ד וש"ך ס"ק ע"ו ואף דשם אף בהפ"מ אסור אפ"ה קיל בזה מטעם דפי' ממל"מ יש הרבה דיעות להתיר עי' מ"ש באות ח' משא"כ במלתא אחריתי וצ"ע כעת

ואגב אזכיר דאם נאמר דלכ"ע הדחה מועטת לאחר המליחה מעכב דיעבד י"ל מ"ד בגמ' שם ר"ה אמר מולח ומדיח במתניתא תני מדיח ומולח ומדיח ולא פליגי הא דחללי בי טבחי וכו' ועי' ט"ז סי' ס"ט סק"ב שהקשה דמה קמ"ל הרמ"א בזה דאם הדיחו הטבח א"צ עוד ועוד למה באמת סמך ר"ה ע"ז ולא הזכיר הדחה א' עיי"ש, ועי' חו"ד שכתב דאשתמיטתיהו דברי הרשב"א בחולין ח' ד"ה רבבח"א מדיח דכשמדיח בשמה שהדם חם די בהדחה מועטת עי"ש. והנה עיינתי ברשב"א ויש שם עוד תרוצים שאינו מוכרח זה להלכה ועוד קשה דמסתמא אחר שחתך כל נתח לשנים נתקרר הדם ולא דמי להך דחולין שם בבית השחיטה דקמ"ל דאף שהדם חם עדיין לכ"ז צריך הדחה היטב משא"כ בבשר אחר. ולפעד"נ בשנדקדק עוד דמדוע השמיט הטור הדין דחתך כל נתח צריך לחזור ולהדיח וכן המחבר השמיט הדין דאם הדיחו הטבח ע"כ נראה דהרמ"א שכתב הדין שאם הדיחו הטבח הוא לגלות כונת הטור והמחבר דמר אמר חדא ומא"ח ולא פליגי כי הטור השמיענו דהדיחו הטבח פי' אף שלא נודע אם נזהר להדיח אחר שחתך כל נתח לכ"ז א"צ להדיחו בבית כי יש ס"ס שמא הדיח ושמא כר"נ שא"צ להדיח כלל ובאמת לפעד"נ דגם מתוס' מוכח כן מחולין ל"ג ד"ה מולחו דהא שם מיירי בחותך עי"ש משא"כ בחתך בעצמו דהוי ספק א' צריך להדיח, והמחבר כתב דוקא חתך כל נתח צריך להדיח אבל בהדיחו הטבח וספק אם נזהר להדיח אחר שחתך א"צ להדיחו דהוי ס"ס. עוד י"ל לפע"ד דהכי פרושו דרב הונא אדשמואל קאי עי"ש בגמ' וכן משמע מרמב"ם עי"ש ולהנ"ל דהדחה אחרונה מועטת לא מהני גם דיעבד ע"כ לא יכול לכתוב מדיח ומולח ומריח דהוי אמינא דשוים המה (וכ"ש דשמואל לא יכול להזכיר הדחה שקודם המליחה דלא נאמר דשניהם שוין לאסור דיעבד אי לא היה יפה יפה ותוס' בחולין ל"ג שם שפיר מקשה כיון דשם לא כתוב לשון דיעבד א"כ ליכא למטעי אם היה כותב מהדחה א' ובזה יתישב קושית המנחת אהרן הנ"ל בד"ה וראיתי על רש"י עי"ש ור"ה חידש דלא נאמר דיפה יפה כפי' הנ"ל שם על קודם המליח' ולאחריה ושתיהן שוין) ובאמת בהדחה א' מועטת מהני דיעבד ויהיה הפי' הא דחללי בי טבחי דלר"ה וכ"ש לשמואל מהני דיעבד הדחה מועטת קודם המליחה (וזהו דחללי בי טבחי הפי' הדחה מועטת ועי' מ"ש באות ט"ו שי"ל בהיפוך) הא דלא חללי בי טבחי דמתניתא לא ס"ל דמהני לפיכך כתב מדיח ול"פ בגוף ההדחה לכתחילה תרווייהו ס"ל דצריך להדיח היטב, וכונת הרמ"א במ"ש ואם הדיחו הטבח (ולא כתב כלשון הש"ס ואם חללי בי טבחי) הכי פרושו כשהדיחו הטבח ולא נודע לנו אם היה מועטת או ע"י שריה א"צ להדיחו בבית כי דמי להדחה היטב שכתב הרמ"א דמהני לכ"ע ועי' ש"ך שם סק"ה, ובסק"ב כתב דנ"ל דאי ידעינן שהדיחו הטבח אמרינן דמסתמא הדיחו יפה ועי' נחלת צבי שם שכתב דדוקא היכא שהמנהג כן ולפמ"ש מרמ"א מוכח דגם בסתמא שלא נודע מנהגם אפ"ה דמי להדיחו היטב

ועוד י"ל דלכאורה קשה מה צורך להטבח זו הטירחא להדיח וע"כ כמ"ד במס' ב"מ ס"פ הזהב דאין שורין הבשר במים כדי שיראה לבן ושמן (ומ"ש בהשמטות הגהות מרדכי