מור ואהלות קכב

מקדש ששייך לומר דשם היה המזבח לישראל והנה בנכרי פשוט שלדידיה א"צ במקום מקדש דזה המזבח לישראל כתיב ועי' זבחים קי"ו ואכמ"ל] מ"מ אפשר דרק בשידענו מקומו אין לשנותו אבל לא בשלא נודע דאפשר שממילא יבא על מקומו מותר לבנותו כך, והך דהוצרכו לנביא עי' זבחים ס"ב דהיו ג' סימנים בו ועפ"ז אדרבה יראו שמא יטעו משהו בחוש הריח כיון שהעמידו הדבר על חכמתם ובחירתם. ועפ"ז ניחא ג"כ מה שסמכו על נביא א' שהוא רק גילוי מלתא בעלמא ועי' מ"ש באוהל ארץ נוד קפ"ג ס"ק י"א ואכמ"ל

ואגב העירה במ"ש הרמב"ם שם ה"ד דא' העיד על מדותיו משנת ראב"י קב ונקי ואפילו בברייתא עי' תוס' קדושין סוף פ"ב וח"צ סי' מ"ו ובסדר הדורות מענין ראב"י ורציתי להעריך בזה דברים ומצאתי שקדמוני בעמודי אש קונ' כללי תורה כלל י"ג [ועי"ש כלל י"ב לענין אם קימ"ל כר"י כנגד רבים ואם נאמר דלפעמים נגד רבים לית הלכתא כר' יוסי י"ל מ"ד ברה"ש דף כ"ב ר"י ומעשה ואת אמרת הלכתא כר"ש וכו' א"ל מש"ה לא אמר לך ולא מידי וכו' ולכאורה עדיין קשה ר"י ור"ש הלכה כר"י אך כיון דאיכא מעשה רב דהב"ד פסלו בנו הוי ר"י כמו נגד רבים ואכמ"ל] וי"ל ע"פ מ"ש הרא"ש ערובין פ' מי שהוציאוהו דקבלה בשם ר"ח דרק בק"ב מקומות הלכתא כמותו ע"כ אפשר דזה יצא מן הכלל משום דר' יוחנן פליג ובעדיות פ"ח משנה ו' א"ר יהושע [שהיה תלמיד ר' יוחנן] שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית שהוא דין א' שמן השלשה נביאים ע"כ פסק כר' יוחנן וצ"ע. ועי' רמב"ם שם פ"ו וראב"ד וכ"מ ומג"א סי' תקס"א סק"ב ופמ"ג שם ועי' בשו"ת בנין ציון הישנות ובפירוש נחל אשכול במבוא [נומר 12] ובהלכות בית הכנסת [סוף צד 54] ובסוף מפתח לענין קרבנות בזה"ז ועי' מ"ש לקמן

ומה שהתפלא הבית שלמה שם על הרב המגיה בכ"מ פ"א הי"ד שם שלא הבין קושיות התוס' מע"ז נ"ב מטעם דס"ל דבבית שני לא היה שמיר, דאשתמיט מניה מ"ש תוס' סוכה מ"ט ד"ה שכל ובכ"ד כרשום בציון בצידו בהוכחה דהיה שמיר עי"ש וכן ראיתי עוד באחרונים שהפליאו להקשות עליו וזה כביר אשר מעצמי השתוממתי ע"ז, אך אמרתי שאין להזניח האי גברא רבה אשר במקום גדולים שם קנו ואולי כוונתו שאין ראיה לדברי התוס' דאפשר מ"ד בסוטה בסופו משחרב ביהמ"ק בטל השמיר היינו ביהמ"ק ראשון דהנה אורים ותומים עי' יומא כ"א דלא היו והתוס' שם הוכיחו דהוי דאל"כ הוי מחוסר בגדים אך הראב"ד שם פ"ד ס"ל דאורים ותומים אינו מעכב דיעבד ועי' כ"מ שם ועי' מד"ר פ' בהעלותך שבהחמשה דברים חושב רק רוח הקודש לא אורים ותומים וחשב מנורה ועי"ש בשיר השירים ח' חשב שמן המשחה וכו' רוה"ק ואורים ותומי' ולא מנורה ואכמ"ל] ובאמת צ"ע דמנ"ל ג"כ דאבני אפוד מעכב להם השמיר היכא דליכא בשום אופן ועי' מל"מ הלכות כלי המקדש פ"ט ה"ז שהקשה דמדוע השמיט הרמב"ם זה עי"ש ובזה ניחא כיון דהשמיר אינו מעכב. היכא דא"א. ואפשר לומר דלהשיטה דס"ל דהיו אורים ותומים רק דלא היה מהני פי' משום דהאבנים לא היה ע"י השמיר ועי' רמב"ם שם פ"י ה"י ובכ"מ [ולולא דמסתפינא אמינא דאפשר מ"ד בזבחים י"ז אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם ועי' תוס' שם היינו דוקא באפשר להמצא להם כל הבגדים אבל אם לא נמצא בשום אופן א' מהבגדים כגון חשן ואפוד אינו מעכב וראיה דלא חשיב ליה בפ' הקומץ רבה בין הדברים המעכבים זה את זה ועי' מ"ש לקמן, ועוד י"ל דאף אם חיסר א' מהבגדים מעכב מ"מ י"ל דבחסר מקצת ממנו כגון אבני החשן אפשר דאינו מעכב דיעבד כמו שה ואפילו והלא בגמ' שם לראב"י א' העיד על ב' דברים וקימ"ל מקצת שה ואפשר תלי בפלוגתת תפארת ישראל בחומר בקודש אות א' כ' עם בניו לענין קרוע מקצת ואכמ"ל] ועיקר ראית תוס' מקדושין ל"א שבקשו אבנים לאפוד וע"כ בבית שני היה דהרי לשנה נולדה לו פרה אדומה בעדרו וכו' ושניה עשה עזרא, הנה י"ל דאפשר היה בזמן בית ראשון ורק דנפסלה בעשיתה ולפיכך לא חשבוה וכמ"ד בפרה פ"ג דר"מ חושב מה"ט ה' מעזרא ואילך דאידך שנים פסולים היו וחכמים ס"ל דגם אלו כשרים היו עי' בפי' הרמב"ם והרע"ב אבל גם חכמים ס"ל דאם היו פסולים לא היה חושבם דהרי בתוספתא תניא דגם ישמעאל בן פיאבי עשה שתים רק שגזרו על א' לשפכה וה"נ מי יימר דגם היא לא נפסלה בכיוצא בזה ועי' שבועות י"א מתה תפדה וכו' [וי"ל רלא עביד הקב"ה ניסא למגנא עי' באות הקודם] ובזה י"ל ג"כ קושיות סדר הדורות בענין ריב"ז דלרש"י שבת ל"ד דס"ל דעשה פרה מ"ט לא קחשיב ליה במס' פרה פ"ג מ"ה די"ל דגם היא נפסלה בכיוצא בזה ואכמ"ל: ועתה אתפלא מדוע לא חקרו על הדלקת נרות המנורה תמיד בביהמ"ק גם בזה"ז אם ינתן לנו רשות דהלא דוחה טומאה כנ"ל באות הקודם, ועי' רמב"ם בהלכות תמידים ומוספים דהדלקת נרות כקרבנות הקבוע להם זמן. וסבור היתי דהטעם משום שדבר קשה לעמוד על עשיתה בהכפתורים ופרחים וגביעים דאפי' א' מהם מעכב עי' רמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ג ה"ג ואפילו משה רע"ה נתקשה בה עי' מנחות כ"ט, אך צ"ע דהלא זה דוקא בשל זהב צריך כל הני מילי לא כשהמנורה משאר מתכות עי' רמב"ם שם ה"ד ויו"ד ס"ס קמ"א ובכ"ש רה"ש כ"ד ועי' שו"ת בית אל שם פ"ג ועי' מדרש רבה ותנחומא פ' בהעלותך שאמר הקב"ה שיאמר. לאהרן הקרבנות כ"ז שביהמ"ק קיים הם נוהגים [וצ"ע לי מדוע לא הביאו הפוסקים הנ"ל ראיה מכאן שאין להקריב קרבנות בזה"ז ועי' זבחים קי"ו שדרא קורבנא לרבא ועי' גיטין נ"ו ואכמ"ל] אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה ועי' רמב"ן שהקשה דהרי גם הם נבטלו ותירץ דקאי על נ"ח ונראה דכן היה לשון המדרש עי' אור זרוע ח"ב סי' שכ"א] וראיתי בענף יוסף בתנחומא שם שהקשה דא"כ מה ראיה מפסוק יאירו שבעת הנרות והם ח' ועוד דנרות חנוכה אינם נעשים ע"י כהן לבד ועוד שאינם רק מדברי סופרים, ע"כ הביא בשם האלשיך דקאי על נרות של ביהמ"ק שלמעלה עי"ש [ובדרך דרוש י"ל דמה שסיים המדרש וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינם בטילים לעולם ומה ענינו להמנורה, אך דבברכת כהנים יש ס' אותיות כנגד ס' מסכתות כידוע ועי' מ"ש באוהל ראשי בשמים אות ו' וגם עניני המנורה בס"ה הם ששים ושש ועי' כוונת האר"י ז"ל דהמנורה כנגד התורה ז' קנים כנגד ז' תיבות בפסוק בראשית י"א כפתורים נגד י"א תיבות בפסוק ואלה שמות ט' פרחים כנגד ויקרא גובה המנורה טפח י"ח לא היה שלם (וצ"ע מנ"ל זה) והוי רק י"ז נגד במדבר כ"ב גביעים נגד דברים, וכן י"ל דהמה נגד ס' מסכתות וששה סדרי משנה. ובפרטן י"ל דשבעה קנים נגד ז' מסכתות בסדר נשים וכמאמר הכתוב והחזיקו שבע נשים (ועי' גיטין נ"ח שתי פתילות בנר א') ועי' מ"ש באוהל בית הרואה סי' י' י"א כפתורים נגד י"א מסכתות בסדר זרעים דכל זרע מתחילה הוא ככפתור ט' פרחים נגד נזיקין דהפרח עולה ומתרבה והרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות כ"ב גביעים נגד י"ב מסכתות שבסדר מועד ועשרה בסדר קדשים כי מסכת קנים עי' בפי' הר"מ ותויו"ט שם דאינה חובה שיתערבו ע"כ אינה מן המנין והמה ע"י גביעי יין קדושי מועדות ויין לנסכים. י"ז גובה נגד י"א מסכתות שבסדר טהרות וששה סדרי משנה כי מי שאין בו דעת שהוא טהרות יהיה לו שבר גאוה בע"כ כמ"ש באוהל ברכות והודאות אות מ"ג עי"ש ועפ"ז י"ל קושיא הנ"ל