מור ואהלות ק

ספק לי אם ע"פ עצה הנ"ל בתוך הגמ' דרך לימוד או ע"פ מ"ש בראשי בשמים אות א' עצה לזה וכדומה או בלא שם ומלכות. ועל כל אלה נפלאתי מנ"ל לעשות דברים כאלה אם ע"פ דין פטור מן הדבר ואין שום רמז ורמיזא בש"ס לזה, אך ע"פ מ"ד בכתובות דף ה' גדולים מעשי צדיקים ממעשה שמים וארץ התבוננתי שיש מקור נפתח לזה מש"ס ולא להלכה באתי ח"ו רק לישב הענינים שלא יקשו כל כך, ע"פ מ"ד בסנהדרין שם ותרווייהו כר' יוחנן ס"ל משמע דהנך דווקא ס"ל כר"י וכו' ואמר ר"א וכו' א"ר יוחנן כל המברך על החודש בזמנו דקדק לומר בזמנו כשיטתו דוקא עד שתמלא פגימתה ובא תנא דבי ר' ישמעאל ואמר אילמלא פי' אם לא [עי' תוס' מגילה כ"א ומ"ש באוהל ראשי בשמים אות ח'] זכו ישראל והפי' אפילו כשאין להם זכות בזמנו עי' מג"א תכ"ו סק"ב ושבו"י ח"ב סי' יו"ד אלא להקביל פני אביהם שבשמים כל חודש פי' אפי' שלא בזמנו דיין ולזה אמר אביי הלכך כיון שגדול הדבר כל כך נימרינהו מעומד פי' אפילו לאחר זמנו. ונתישב קושית התורת יוסף הנ"ל דמה תלוי הך הלכך טפי בדברי ר"י מבדברי ר' יוחנן, ובזה יתישב ג"כ קושית הברכ"י הנ"ל על הירושלמי דכל הברכות מעומד דהרי רק בלבנה משום קבלת פני השכינה דהירושלמי קאי על ברכות בזמנם שטעונים עמידה והגמ' קמ"ל דגם ברכת הלבנה שלא בזמנה טעונה עמידה משום קבלת פני השכינה, ויתישב ג"כ קושית הפרדס הנ"ל על הני דגמרו לכם לכם בעמידה דהרי בלבנה אף דכתיב החודש הזה לכם מ"מ רק משום קבלת פני השכינה מעומד דבאמת כל היכא דכתיב לכם עיכובא גם לדיעבד דלא כהנ"ל [דבאמת נראה שהיא ג"ש מקובלת עי' כ"מ פ"ז דחו"מ כתב ריצב"ג קבלה מאבותינו שסופרים מעומד וכו' ועי' באשכול שם וברא"ש סוף פסחים ובפסיקתא זוטרתי פ' אמור לכם בעמידה שנאמר מהחל חרמש בקמה וכו' וממילא בכל המצות שנאמר לכם וכו' וזה מדרש וזה הלכה עכ"ל ועי' נחל אשכול שם דמשמע שמצא כן בברייתא עי"ש ואפשר הוא בירושלמי קדשים כמו הך דהויות באמצע ואכמ"ל] וה"נ בלבנה דכתיב החודש הזה לכם והפי' שהראהו הקב"ה קידוש החודש בזמנו לכתחילה והגמ' אשמעינן דגם בלאחר זמנו נמרינהו מעומד. ובזה יתפרש ג"כ מ"ד בסנהדרין שם א"ל ר"א במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים פי' בלא שם ומלכות כיון דהוי שלא בזמנו ג"כ ובלאחר זמנו נראה יותר דיאמר בלא שם ומלכות כנ"ל וא"כ מחמת לא פלוג הוי מברכי תמיד כן א"ל האי נשי דידן נמי מברכי ועי' מג"א תנ"ו סק"א דאפשר לאו דוקא נשים אלא לישנא בעלמא נקיט ולכאורה תמוה דחז"ל יתפסו רק לישנא בעלמא ומה בעי בזה, אך לפע"ד נכון הדבר דהכי א"ל כיון דאמרת דשוים תוך זמנו כלאחר זמנו וא"כ הוי מצוה שאין הזמן גרמא וא"כ נשים נמי מברכו אלא כדרב יהודה שאמר בשם ובאמת לאחר זמנו לא אמר בשם ולא חייש לחילוק נוסח הברכה די"ל כמ"ש באות נ' כיון דהוי מלתא דלא שכיח שלא תראה הלבנה תוך זמנו ונהיה מוכרח לקדשה לאחר זמנה לא חיישינן לחילוק בנוסח הברכה, עוד י"ל דה"פ כדרב יהודה פי' שיאמר בדרך. לימוד הגמ' כדרב יהודה וכו' ברוך אתה ה' ואף בשם מותר כה"ג גם לאחר זמנו וכיון דנשים פטורים מתלמוד תורה א"כ לאחר זמנו לא יוכלו לברך כבתוך זמנו וגם לפי' א' שכתבתי כיון שיש חילוק בין תוך זמנו לאחר זמנו א"כ שוב לא יוכלו נשים לברך גם תוך זמנו דהוי כמצוה שהזמן גרמא. כן נלפע"ד

והנה התורת יוסף שם תירץ קושיתו דתלה הך הלכך בדר"י לא בדברי ר' יוחנן דמדברי ר' יוחנן דיליף ג"ש זה הזה הוי אמינא מיושב מדכתיב זה אלי ושירה זה עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק אמרו ומה התם בישיבה אף כאן בישיבה קמ"ל משום קיבול פני השכינה נמרינהו בעמידה עכ"ל ומקום אתי לומר דתנרר"י דלא יליף מג"ש לשיטתו דהחודש הזה אתיא שנתקשה משה במעשה החודש לקדשו עד שהראה לובאצבע עי' מנחות כ"ט משא"כ ר' יוחנן ס"ל שם דרק מעשה המנורה הראה לו ע"כ יליף להך החודש הזה לג"ש בברכת החודש דהוי כמקבל פני השכינה. עכ"פ ע"פ התורת יוסף י"ל ג"כ קושיות הפרדס הנ"ל למאן דיליף ג"ש לכם בעמידה והרי לבנה דכתיב לכם, ואי לאו משום קבלת פני השכינה מברכין מיושב וכן קושית הברכי יוסף הנ"ל על ירושלמי דכל הברכות מעומד והרי חזינן בלבנה שרק משום קבלת פני השכינה מעומד די"ל דבאמת כל הברכות וכל היכא דכתיב לכם הוי גוף המצוה בעמידה מה"ת אך בלבנה הוי אמינא דיש ג"ש להיפוך זה הזה ודינה בישיבה קמ"ל משום קבלת פני השכינה דמעומד וזה רק מצד הסברא, ועי' בדרכי משה סי' ס"ג בשם הגמ"י דמיושב עדיף טפי לענין ק"ש דיכול לכוין יותר אך לענין כבוד נראה הסברא דמעומד עדיף ועי' מגילה כ"א, וי"ל דלזה אמר אביי הלכך נימרינהו מעומד ולא אמר לשון צריך או חייב עי' מ"ש לעיל דמיירי בלאחר זמנו ובזה נמי ניחא דמיירי בזמנו ורק כיון שהוא רק מצד הסברא ולא מג"ש לא הוי רק זהירות לכתחילה. ועפ"ז י"ל מה דהיה קשה לי מדוע השמיט המחבר בא"ח הדין דברכת לבנה בעמידה והוא מה"ט דאינו רק זהירות, ובזה י"ל ג"כ מ"ד שם בסנהדרין דמרימר ומר זוטרא מכתפי אהדדי ומברכי ולשון מכתפי פי' שהיו נסמכים זה על זה עי' סוכה נ"ג ע"א וע"פ מ"ש לעיל דשחיטה שאין מקור שצריך עמידה רק מצד הסברא שלא יבוא לידי דרסה מותר גם בסמיכה דהוי כעמידה א"כ ה"נ מכתפי אהדדי מש"ה ועי' מדרש שוח"ט תהלים א' ומהו וישב שסמך עצמו ואכמ"ל [ויש לסחור דברי ע"פ מ"ש באור זרוע סי' תנ"ו שהביא הגי' מכתפי להו ומברכי פי' שהיו עבדיהם נושאים אותם על כתפיהם מרוב שמחה כשהיו מברכין על חודש הלבנה ועי' יומא פ"ז וכתובות י"ז] ועפ"ז י"ל מה שהיה קשה לי דמדוע צריך ג"ש לכם בציצית דצריך עמידה דהלא לא גרע מלבנה כנ"ל דהוי כמקבל פני השכינה ובזה ניחא דמצד קבלת פני השכינה דנותנת הסברא דהוי בעמידה הוי אמינא דג"כ בסמיכה הוא הדין ע"כ כתבו הפוסקים משום לכם והוי ג"ש מה"ת ושם אין ג"ש להיפוך זה הזה כמו בלבנה

עוד ראיתי במשבצות או"ח בסי' ח' שהקשה דבסי' רס"ה כתבו הטור והרמ"א דיברך מעומד ומדוע השמיטו עיקר הדין דימול מעומד. ולפעד"נ ע"פ מה שנשאלתי ע"ד שראו מגדולי הדור שקיימו מצות מילה עם סנדקאות ביחד דהלא כתיב לכם וצריכה עמידה ומנ"ל לעשות כן, והשבתי דבתרגום יונתן על פסוק יולדו על ברכי יוסף פי' גזירינון יוסף ונראה מהלשון כמ"ש באות ל"ד דיוסף היה מוהל וסנדק הרי דמותר כן, ואם אמנם קצת יש לפקפק ע"פ מ"ש שם דע"כ לא היה האב אז ונסתפק יוסף בברכת להכניסו ולפיכך היה מוכרח לעשות כן משא"כ כשיש אב מנ"ל וכן י"ל ראבי אביו עדיף עי' תשו' רעק"א סי' מ"ב ומהר"ם מינץ סי' י"ד ומנחת עני או"ח ס"ג אך נראה שאין לחלק, ומוכרחים אנחנו לומר דכלל דלכם בעמידה רק כשאין מצוה בהישיבה [ועי' סידור ריעב"ץ דנהגו למול מעומד וכשצריך לישב ישב והיה קשה לי למה תלה במנהג דהלא הוא ג"ש דלכם וכן למה היקל כשצריך לישב אך הכי פרושו כשצריך לישב כגון שהוא סנדק ישב רק שנהגו למול מעומד פי' לכתחילה יהיה סנדק אחר כדי שימול מעומד] אבל כשיש מצוה בהישיבה לא משגיחינן בהך דלכם כיון דהג"ש מעומר ושם אין מצוה בישיבה ועפ"ז י"ל ג"כ דבכתיבת ס"ת נאמר כתבו לכם וכותבים מיושב דהכתב יותר מיושר ונאה