מור ואהלות י

ק"ד ואיתא במנחות צ"ט שאם קרא פרק א' ביום קיים לא ימוש וא"כ נוחל ג' עולמות ובשונה ק' פעמים נוחל ש' עולמות אך כששונה עוד פ"א י"ל בו ג' אופנים, אופן א' שיגיע לו עוד ש' עולמות כי לפי לימוד הגמ' משוק של חמרין א' יותר שוה ככולו *). הב' י"ל דהלימוד משוק של חמרין דא' יותר מעשר חשוב כעשר דאל"כ הול"ל מאה פרסי בעשרה זוזי מאה וחד בעשרים זוזי ולפ"ז דנחשב רק כעשרה מגיע לו רק ש"ל עולמות. הג' י"ל נהי דהאי קושטא דהחמר ירצה עבור חד עשר פרסי תרי זוזי מ"מ לדינא אם הוסיף השוכר בעצמו בלא ידיעתו י"ל כמ"ש בח"מ סי' ש"ב בשוכר את הבהמה לשאת עליה משקל ידוע והוסיף עליה משקל חלק פחות מ"ל פטור אבל נותן שכר התוספות שזה ועי' בקצוה"ח שם שהביא דברי הרמב"ן שאין חילוק בין הוסיף על הדרך או על המשא א"כ לפי הדין אין מגיע לו שכר רק ש"ג עולמות, ועי' ס' בני יששכר שם שבת ריש מאמר ב' דבר נחמד בזה, **) אך שהקב"ה חפץ חסד הוא להחזיק ברכה לישראל בשלום לזאת תופס אופן הב' ומשלם עבור פרק האחד שאחר המאה שלשים עולמות רק שמחבר ביחד כל השלשה צדיקים הנ"ל ומחלק לכל א' שב"ת בראוי לו שיגיע לכל א' ש"י עולמות מן השלשים לכ"א עשרה, וזהו נחלת הריוח לבד שכר הקרן שהם ש' עולמות וגם לצדיק הגמור עכ"פ מעיקר הדין מגיע לו רק ש"ג עולמות כנ"ל. וזהו פי' המשנה שנו חכמים הנ"ל כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה פי' שזהו הפרק העודף על המאה עומד כנגד הרבה דברים שהם שלשים עולמות כדאי הוא לו פי' לבדו לפי אופן הב' הנ"ל ולפיכך חושב במשנה ל' מעלות] אך שאוהב את המקום בזה שאין חפץ יותר מאחיו ממתנת חנם כי עבודתו רק מאהבה ואוהב את הבריות זהו השני סוגי צדיקים אחרים האחר ששנה פרקו לשמה מאה פעמים והשני משמע לפי חשבון כל משקל שלא לשמה כנ"ל ומזכה להם מחלקו שהיה כראי לו ע"פ אופן הב' [ועי' פסחים דף פ"ט] וזהו הנחלה כיון שמעיקר הדין אינו מגיע להם כל כך ונתישבו כל השלשה תמיהות הנ"ל

ובזה י"ל פי' המראה הנוראה במס' ב"ב דף ע"ד רב ספרא משתעי זמנא חדא אזלינא בספינתא וחזינא ההוא כוורא דאפקיה לרישא מימא והוי ליה קרני וחקיק עלים אנא בריה קלה שבים והוינא ש' פרסי ואזלינא לפומיה דלויתן אמר רב אשי ההוא עיזא דימא דבחישא ואית לה קרני. ופי' הרשב"ם בריה קלה מבריותת קטנים דבחישא חופרת בים, ועי' מ"ש באותיות שלאחר זה דרוש נחמד בזה, וכאן י"ל דהנה הים מרמז על התורה עי' תענית ז' למה נמשלו ד"ח למים ועי' פסחים קי"ב ועי' תנא דבי אליהו זוטא פי"ג יחרדו בנים מים ואין ים אלא ד"ת שנאמר כל הנחלים הולכים אל הים ות"ח נמשלו לדגים שבים עי' ברכות ס"א המשל מדגים שבים ועי' מס' עב"ג ג' ועי' תקוני זוהר תיקון מ"ט וידגו לרוב בקרב הארץ ודא צדיק, ומספר רב ספרא דחזא האי כוורא ח"ח א' וצדיק דאפיק לרישא מימא פי' שלמד רק פרקו מאה ושלא לשמה וקראו רישא כי זה הפרק העודף על המאה הוא נכבד מאוד מהקודמין כראש על הגוף והוי ליה קרני פי' שמגיע לו רק הקרן שהוא ש' עולמות [וכה"ג שמעתי בשם הסבא קדישא הצדיק המפורסם ר' ליב משפאליע נבג"מ פי' מ"ד א"מ הרם קרן ישראל עמך דהנה הגלתה את ישראל בגלות [כמ"ד בפסחים פ"ז ע"ב] כעין גלות מצרים ובימי אחשורוש שרבים התגיירו וזהו כמו ריוח על הקרן ועתה אנחנו מתפללים הרם קרן ישראל פי' לקח לך את הקרן ולא תחפוץ בהריוח כי גם הקרן ח"ו בסכנה. וכן אזכיר מה ששמעתי בשם הרב הקדוש הצדיק המפורסם ר' ברוך ממעזבוז נבג"מ פי' הפסוק וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק דהנה הקרנות **(גרע מנבילה וחלב או י"ל למה שהסכימו הפוסקים דבחלב בת פקועה יש איסור בב"ח כבחלב אחר דלא כהשעה"מ עי' בחי' רעק"א ובערוה"נ שם ומ"ש באוהל הנ"ל אות ז' א"כ י"ל דהפי' היא עצמה בחלבה כגון בב"פ שתחב אנר חתוכה ממנה בחייה לתוך חלבה שמה"ת אין בזה משום אמ"ה ואף שכתבו הפר"ד בדרך האתרים ותב"ש ופר"ת ויד אברהם יו"ד סי' י"ג שיש בזה משום ל"ת על הדם מ"מ לאו דבר ברור הוא וצ"ע אם יש בזה אף איסור דרבנן ואכמ"ל אבל אין השגה עכ"פ על העמק הלכה, אך מפירש"י בחולין קי"ד שם וגם בדף קט"ו ד"ה לא תבשלנה בחלבה משמע ודאי דאף שמתה או נשחטה לאחר שיצא ממנה החלב בחייה מ"מ לא הוי כחלב שחוטה. וזה ברור: *) ויהיה בס"ה שש מאות עולמות ובזה י"ל דנחשב כאילו למד כל התורה ע"פ מד"א במד"ר פ' קרח פי"ח ששים המה מלכות ס' מסכתות ושמונים פלגשים פ' בתי מדרשות שהיה בירושלים כנגד פתחיה ועלמות אין מספר משנה החיצונה והמדרש הזה צריך ביאור דלכאורה הא יש ס"ג מסכתות, אך י"ל ע"פ מ"ד במד"ר שה"ש שם מסכתות של הלכות ומפיק מס' אבות שהוא רק מדות טובות וג' בבות נחשבות לאחד עי' ע"ז ז' והמספר מכוין וכן מ"ש פ' בתי מדרשות צ"ע ממ"ד בכתובות ק"ה שצ"ד ב"ד וכנגדן ב"כ וכנגדן במ"ד שהיו בירושלים ועי' חי' אגדות מהרש"א שם ועי' ירושלמי שם פי"ג שכתב דהיה ת"ס ועי' בקה"ע ועי' מד"ר שם ה' פ"י ת"פ ב"כ היו מנין מלאתי ועי"ש איכה ב' דמלתי כתיב ועי' ילקוט נביאים רמז אלף י"ב דהיה תפ"א מנין מלאתי ואפשר דעם ביהמ"ק קאמר עי"ש רמז רכ"ז ועכ"פ המדרש קרח הנ"ל צ"ע וע"כ נראה כגי' יין הרקח פ' מדרשות וכמ"ש במד"ר שה"ש אלו פ' פרשיות שבת"כ ועי' תקוני זוהר דף קמ"ד תמנין ספרי דאגדתא שהיה בירושלים ונאבדו בעוה"ר והנה סכום הפרקים שג"ס מסכתות עם פ"ד דבכורים תקי"ט ושמונים מדרשים שהם תקצ"ט כנגד פתחיה עי' מ"ש במת"כ. וראיתי בלקוטים לס' אוהב ישראל שפי' דפחת התחלת האותיות של ששה סדרי משנה בגימטריא פ' מזרעים מ' מועד י' נשים ח' נזיקין א' קדשים כ' טהרות א', ולפעד"נ דהך כנגד פתחיה קאי למטה דהנה הפתח של תורה שבע"פ הוא מס' אבות ועי' שבת ל"א מ"ד וה"ה אמונת וכו' ואפ"ה יראת ה' וכו' משל למפתחות החיצונות וזהו הפי' כנגד פתחיה מה הוא ומפרש ועלמות אין מספר זה משנה החיצונה שהוא חוץ לס' מסכתות [ואמת דבמד"ר שה"ש שם כ' ועלמות אין מספר אין קץ לתוספתות וביין הרקח שם דאלו ברייתות דמעשה בראשית ודמעשה מרכבה ולפעד"נ דמרמז על הספרים שיוסיפו החכמים בכל דור שלעשות ספרים אין קץ ומספר] וזהו אין מספר אין בגימטריא ס"א [ועי' בהקדמת הסמ"ע שחושב ס"א מסכתות ועי' תורת יוסף פ' לך אות כ"ז ופ' תרומה אות ח' ומ"ש באוהל מנורה הטהורה אות ב'] שהם בס"ה ת"ר ועי' חגיגה י"ד ת"ר סדרי משנה, ולא תקשה ממ"ד בתקונים שם ועלמות אין מספר אלו הלכות וכן מה ענין אגדה ומדרש למשנה דידוע דבמשנה הכל יש עי' סנהדרין ק"א במשנה הלכות ואגדות ועי' קדושין מ"ט שאני שונה וכו' מאי תורה מדרש תורה ועי' ברא"ש שם ובתוי"וט אבות פ"ג מי"ח. ואגב י"ל ג"כ פי' סיום הש"ס שלא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כלי בגימ' ס' ואפ"ה העיקר הוא השלום שהוא מס' אבות כמ"ש המקובלים שמס' אבות נרמז ג"פ בר"ת בפסוק ואתה תבוא אל אבותיך בשלום ועי' אבות דר"נ סוף פכ"ט. וי"ל ג"כ פי' הפסוק שש אנכי על אמרתיך שנחשב לי אמרתיך פ"א למספר שש שהם ת"ר ועי' בס' ג"נ דשמגר בן ענת שהכה ת"ר איש רמז לששה סדרי משנה כי כל א' כלול מן מאה כנ"ל והוא ר"ש ב"ש מקרי דרדקי עי' ב"ב כ' ספי ליה כתורא וזהו מלמד הבקר לשון מלמד ומכה התלמידים כדי שילמדו] ועפ"ז י"ל ג"כ עוד טעם על השיני"ן שבתפילין עי' ט"ז או"ח ל"ב ס"ק ל"ה והוא ע"פ מ"ש המג"א סי' ל"ח ס"ק י"ג דהעוסק בגמ' לא מפטר מתפילין עי' מחה"ש שם הרי דתפילין עדיף ע"כ נרמזין בתפילין ב' השיני"ן העומדים נגד הת"ר סדרי משנה, ובדרוש פרשתי כוונת החרוז חד גדיא דמרמז דכל כך גדול מעלת הת"ח שנקרא אבא (עי' מלכים ב' ב' י"ב) אשר בחד אגדה שהוא פרק א' קונה לו כ"כ עולמות לפי חשבון הלימוד משוק של חמרין שחד עשר פרסי בתרי זוזי כנ"ל ואכמ"ל: **) ואגב אציג מ"ד בתנדא"ר פכ"ט דהמרגלים נכנסו כסלוחים ויצאו כחמורים והך כחמורים אין לו פתרון מרווח וכד הוינא טליא אמינא דאפשר היה כתוב עוד אות ח' כזה כח' חמורים והמעתיק השמיט ח' יתירה וא"כ ניחא עפ"ז דידוע דמשא של כל א' היה ק"כ סאין עי' רש"י סוטה ל"ד ואמרינן בפ' השוכר את האומנין דמשא החמור לתך שהוא ט"ו סאין ושמונה פעמים ט"ו עולה ק"כ:)**