מר ואהלות צז

תשובה לכאורה נראה דיש בעדויות הללו יחד כולם כמה רעותות ואין באחד מהם עדות מספקת להתיר האי איתתא חדא דבכל אלה השלשה עדויות אין באחד מהם הזכרת שמו ושם אביו ושם עירו שנית בעינן שיהיה הגוי מסל"ת והכא בעדות הא' של יוסף הנז' אמר להגוי מה סמעת כיף צאר מנו והשיב לו וכו' כנראה שע"י שאלה הגיד לו ועוד דבעינן שראהו תוך ג' ימים למיתתו וכ"ש. כפי עדות האחרונה שאמרו שמיתתו היתה בחנק ע"י טביעת הנהר ולא הריגה וכיון שהוברר להם שטבע בנהר הא בעינן שיכירוהו תכף אחר יציאתו מן הנהר בתוך שעה ולא יותר ונ"ד כשהלכו אצל השר וחזרו הא איכא כמה ימים ועוד לכאורה נראה שיש הכחשות בין עדות לעדות דבעדות הא' אמרו להגוי הנשים. ראוהו נהרג ומושלך בין אל היש ובעדות האחרונה היה מבואר להם שאינו הרוג אלא נחנק בנהר ועוד יש ריעותא אחריתי בעדות האחרונה שהזכירו ענין אשתו ונשואיה משמע שכוונתו להתיר את האשה ועוד ראוי לידע אי מהני אלו הסימנים שנתן הגוי גם הסימן של הכור'ג וחפציו וסדור שלו והתפילין אי הוו סימן מובהק או חיישינן לשאלה ועוד אי מהני ג"כ סימן סוסו אשר היה רוכב עליו שראו הסוס מבלי רוכב והחפצים שלו היו על הסוס הנזכר

ומהשתא רמי חיובא עלן לברר כל הספיקות הנז' ולבהוציא לאור דין האי אתתא הבחורה היושבת בכבלי העגון זה שנה ואם באנו להעלים עינינו ולא נסמוך על אלו העדויות בודאי שתתעגן לעולם ולא ימצא עוד שום עדות וישתכח הדבר וישתקע ולא יראה ולא ימצא עוד היתר להבחורה הזאת וכבר ידוע מהראשונים ז"ל שכמה חששו לבנות ישראל שלא יתעגנו וכל היד הבאה לחקור כדי לתור להמציא איזה מנוח לעגונות ה"ז משובח וכמשאז"ל משום עגונה הקלו ובלבד שתהא עדות הגונה ואין לנו לחוש חששות רחוקות כדי : לחתור העדויות ולעגן האשה

ואען ואומ' ונשיב על ראשון ראשון דעל ריעות' הא' דלא נזכר בשום עדות שם המת ואביו ועירו אומר אני דבכל עדות ועדות יש טעם נכון ומחוור דמהני במקום שמו ושם אביו ועירו כי הנה בעדות הא' שאמר הגוי בלשון הזה צאראת דעווית הליאודי אלדי 'גאייה מן טרפ' בכור נגרין אלהי 'גאייה מעו אלפין כיס לחלב ובכור הנז' ידוע שהוא דר בעכו וגם כל העולם יודעים שזה האיש עזרא בעלה של זו הוא ניהו ששלחו בכור הנז' עם הכזניה. של השר יר"ה ולא יש יאודי אחר עמו שבא משם עם הכזניה הנז' וכה אמר שהוא שלח להר' עזרא הנז' ולא יאודי אחר עמו והנה הר' עזרא הנז' נעלם מן העין ואבד שמו ולא בא לפנ"י עם הכזניה אשר באה לכאן וגם אמר הגוי שמלבושיו וחפציו והכור'ג שלו מונחים 'פיל 'גוסר ויש יאודים שראו הטלית והתפילין והסדור אשר שמו כתוב עליו כמו שאמר הגוי הא ודאי תו ליכא לספוקי באיש אחר אלא הוא ניהו עזרא בעלה של זו ומנא אמינא לה ממ"ש הר"ן הביא דבריו מהרח"ש בסי' ל"ה וז"ל כל שמעיד בדבר ברור שא"א לספוקי באחר משיאין את אשתו אעפ"י שלא נזכר שמו כלל ולמד שם מהרח"ש מדבריו ז"ל דהא דבעי שלשתם או לפחות שמו ושם אביו וסימן אחר היינו דוקא כשאומר פ' מת אז צריך להזכיר שמו וכו' כדי שנדע שזה המעיד עליו הוא בעלה של זאת האשה ולא אחר וכיון שכן כל שנודע מצד אחר סגי אפילו לא הזכיר שמו כלל עש"ב וא"כ בנ"ד שאמר יאודי אשר שלחו בכור נגרין וכו' וממקום אחר אנו יודעין שזה האיש עזרא הוא ששלחו בכור הנז'ואין להסתפק באחר ועוד בנ"ד ג"כ הוי כהזכיר שם עירו שיצא משם כיון דאמר הגוי אל יאודי אלדי 'גאייה מן טרף בכור הנז' ובכור הנז' ידוע שהוא בעכו הרי כאלו הזכיר מקום יציאתו וכמ"ש בתשו' הר' זרע אברהם בסימן ד' וז"ל הרי בפי' אמרו וכו' והרי יש מקום היציאה ממצרים וההליכה וכו' אמור מעתה אפי' לדברי הרמב"ם שמצריך מנין ומקום היציאה וההליכה עש"ב וא"כ בנ"ד ג"כ דמלבד שיש הזכרת מקום היציאה וההליכה גם סי' גדול שיש עמו הכזניה שהיה בא עמה לאר"ץ יע"א הרי דאיכא תלתא דמעליותא מקום היציאה וההליכה והסי' של הכזניה כדברי הרמב"ם ז"ל והא ודאי כל זה עדיף מהזכרת שמו ושם אביו ושם עירו דליכא לאסתפוקי עוד באחר

האמנם עדיין לא יצאנו ידי חובתינו בעדות זו הראשונה דנהי דהוי כמזכיר שמו וכו' מ"מ עקר שריותא דהאי אתתא לכאורה הוא מתוך ספור הנשים שספרו לגוי ואמרו לו שכבר זה היהודי הרוג ומושלך ביער ומתוך זה הספור לא הזכיר לא שמו ולא שם אביו ולא שם עירו אלא יאודי סתם אמרו ומנ"ל דעל זה נתכוונו אימא דלא ידעי מאן ניהו זה היאודי ומה טיבו והרבה יאודי איכא בשוקא ואפילו שהגוי המספר המסל"ת כוונתו על זה היאודי הנשלח מעכו ויודעו ומכירו מה לנו בידיעת הגוי כיון שעקר העדויות מפי הנשים ובההיא לא הוזכר שמו ולזה אני אומר דאה"נ דהם לא ידעו אלא שמעו יאודי סתם שנהרג ומושלך ביער מסתמא אנו אומרים שדעתם על זה היאודי שבא עם הכזניה שהרי אמרו אל זאהיר הא דה כאב לא יציר פי' מתל מא צאר 'פיל יאודי דמזה משמע דשמעו מבני הכפר שנהרג יאודי הבא עם הכזניה ומסתמא יש עמו מעות בחיקו ובעבור זה נהרג ואת"ל דלא ידעי מה עניינו של זה היאודי מ"מ הרי נודע לנו מתוך ספורם דיש יאודי הרוג וכיון דחזי' דלא יצא ובא למחוז הזה אלא זה היאודי בעלה של זו והוא הנעלם ואבד זכרו ולא בא עוד גם לא נשמע כי יאודי א' נהרג או נטבע בנהר ולא נשמע על יאודי אחר באותו העת שנהרג אלא זה עזרא בעלה של זאת וגם חזו יאודים 'פיל גוסר כל מלבושיו וכיס התפילין והטלית והסרור ור שכתוב שמו עליו וגם לא נראה כי אם סוס שלו מכל זה מוכח דהיאודי שאמרו עליו הנשים שנהרג ומושלך ביער הוא ניהו בעלה של זו ולא אחר דהא לא שכיח כלל לומר שזה האיש שמצאו כל מלבושיו וחפציו והפנקס שלו והסדור ששמו עליו והסוס שלו הלך לו לארץ מרחקי' ערום מבלי כל הנז' ויאודי אחר שלא נודע שמו ומקומו אותה שעה נמצא ונהרג ואותו יאודי בעלה של זו