מר ואהלות צו

ז"ל ומאי דמספקא ליה להרי"ף ז"ל פשיטא ליה להרמב"ם ז"ל דאינם יכולים לגרשה דלא עשאם שליח לגרושין ואף שהכ"מ כת' שם דס"ל כהרי"ף בבעיא קמייתא בדרך דוחק אמרה וכמ"ש ויש לדחוק ואפי' שאמרה בדרך דוחק כל נושאי כלי הטור הקשו עליו בזה שלא יסבול הדעת דברים הללו עיין עליהם ודרך אגב ראיתי להר' מהר"י כולי ז"ל בפ"ב מה' גרושין ה' ט' בד"ה אמר וכו' אבל מה שסיים הר' מר זקני וכת' דלדעת הרמב"ם ז"ל נמי באומר תנו לשליח ויוליך לה אם הוליכוהו כעצמם אינו גט עכ"ל. והרואה יראה דשגגה יצאה מלפניו בכוונ' מר זקנו ז"ל דלא אמ' מר זקנו אלא דבעייא קמייתא שאמר ותנו לשליח ולא אמר תנו לשליח ויוליך לה אבל הרמב"ם ז"ל דאמר אינו גט באומר תנו לשליח ויוליך לה דהיא בעיא קמייתא וכמו שמבואר כל זה בדברי הרב גט פשוט שכת' ואפשר לתרץ בעד מרן ז"ל דהיכא דלא אמר ויוליך לה מודה הרמב"ם להרי"ף ולבסוף אסיק דפשיטא דהרמב"ם בתרווייהו לא הוי גט בין אם אמר תנו לבד בין אם אמר תנו לשליח ויוליך לה וצ"ע וכ"ז נראה לי להלכה דאינה מקודשת כלל אבל למעשה עד שיסכימו עמי בעלי הוראה: נאום אבי"ע ס"ט

שאלה ט'

במותב תלתא כחדא הוינא אנן. ב"ד דח"ל . כד אתא קודמנא ה"ר יוסף הכהן הי"ו אחר האיום וכו' והעיד בתורת עדות גמורה שכך היו הדברים בינו לבן הגוי וכה אמר קולת לו לל גוי עבד אלי' ליש חיתא טוולת כל האדה חיתא ווצלת אילה לדקייה קלי מא מעקי כבר אל דרב מו קווי מליח עאטיל ומן קבל צארית דעווית אל יהודי אל 'גאייה מן טרף בכור נגדין אלדי 'גאייה מעו אלפין כיס לחלב קולתלו האדה עדילי סמעת לאכין מא ערפת כיף צאר פי' קלי הל מזכור הארה מאהוא אלא מקתול מאהו 'גריק מייה. לאין ואנה 'גאייה 'פיל דרב לדקייה נזלת 'פי צי'עא מן 'צייאע אל נצירייה אשתמעו עלי אהל אל'ציעא ובחיס אלדי אנה כנת סמעת פי' הל ק'צייה 'כו 'פת מנהון עייטת עליהון קולת לדון אנה ענדי 'כזנית א'פנדינא לא אחד יקרב לענדי ראחו צ'פית אנה ווחדי אנה ואהל אל בית סמעת מנהול עמל יחכו מאע בעצ'הון בע'ץ אל זאהיר האדה בוכא'ף לא יציר מתל מא צאר 'פיל יאודי קולת להון כיף צאר 'פיל יאודי חוואשו או לא קלת לי שא'פו מקתול ומרמי בין אל היש וחוויי'גו ולכשו חטינהום 'פיל 'גוסר ע"כ באו דברי הגוי והיה זה פ"צי היום ר"ח אדר קצ"ה

נאום אבי"ע ושנים אחרים ת"ח עמי פו"פ

עוד במותב תלתא אנן ב"ד הנז"ל אתא קודמנא הר' רחמים שהינו הי"ו השוחט אחר האיום וכו' עמד והעיד ב'פנינו שכך שמע מהגויים שהיו מספרים לאגמון שלהם שהיו אומרים שזה ששלחו עם ה'כזניה טוב לא כמו היאודי שבא עמנו עם ה'כזניה שאינו טוב ולאו בר הכי יען שבא עמנו ללדקייה עם הכ'זניה ותכף הלך אצל יאודי חבירו אשר דר שם כדי לשתות ולהשתבר עמו וניחנא צברנא לו סיתא י'גי לאין בדנא נרוח ביל ע'גל ומא א'גא קומנא רוחנא וחדנא וסבקנא בעדו לקינא מא א'גא מן כו'פנא מן א'פנדינא אלדי ביעתו מענא רנ'ענא חיתא נלאקי ומא לקינא גיר אל גדיש ריכב עליה גדיש בלא רכבו ושופ'נא על גדיש הנז' ה' כור'ג שלו ואג,נא' צו פקע ולא ערפ'נא איש צר לו ונזלנא ליל נהר שית אל עאצי ופתשנא ומא לקינא חדא לאין ביל ת'כמין ליש כאן סכראן ווקיע מן אל גריש 'פיל נהרו, גיריק או בחיס מעו דראהים קתלו ורמו אם אלדי ארנ'ענא ענד אל חאכים וחכינא הל חכי ולא אמן וצ'ן 'פינא אינהו ניחנא קתלכא וחכם נר'גע ונ'פתיש כיף צאר 'פיל יהודי וקוואם רנ'ענא ולקינא מת ומרמי עלא ח'פית אל נהר ואל ווחוש איכיל מרענבות שלו והכרנוהו שזה היהודי שהיה עמנו וא' ודפ'עא 'פי 'פלאן מטרח והכור'גה שלו ודפ'תרו 'פיל גוזר ע"כ מה ששמעתי והיה זה שלהי ניסן קצ"ה

עוד באה קבלת עדות מדמשק יע"א מג' חכמים פו"פ וז"ל במותב וכו' כד אתא קודמנא פ' ואחר האיום וכו' וכה אמר כנת 'פי אדאניה עוד בין ברשי של הש"ר יר"ה ועמל אנוטי ליל עסכר חיצי'ר אימיר אל לווא אסמו ברהים 'כאן 'גאייה 'גדיר אילו 'כמס איים 'פי ארניה ונחן עמל נעטי לוואחיד מן אל עסכאר רי'גע לינא עומלית מא תנ'פע כאן 'גיובנא הל עומליה מו מן ענדנא קאל אימיר הנז' לא תנדבו לאין ואנה 'גאייה מן 'גוסר אל שו,גל ראייח ללדקייה שופ'ת יאודי צרף 'גאייב כזניה ליל עסכר בר'געתי מן לדקייה בעד יומין תלאתיה שאפ'ני סקול א, גאזי ענר אל נהר אלדי קבל מא יצל לל 'גסה נדהלי א'פנדי ת'פצלו להון שופ' הל שו'פיה קולתלו אשו הל חכאייה קלי א'פנדינא בעתני מן טרבלוס אין אשופ' אל צרפ' 'פן האח ו'גית להון שופ'תו 'פי הל מטרה כדי אשהד 'גנאבקי אינהו מכ'נוק כנ'ק מייה ולא אחר קתלו ומא 'פי ענדו שי קלתלו לו 'צדאעין תלאתיה קודם אל נהר וטומו ואנוצעי 'כודהון לל 'גוסר שו'פו אל גורב איש בעמל מן שאן יאודי אל צרף נדג עלי וקאל מעו צרי'פית אל עסכר וטלע גודב לא'גל הל שי לא תנדבו. תאני יום אנ'גמענא פי' גיר מטרח חותא נעטי לל עסבר זא'גא אימיר הנז' קלי אנתו מא תצדקו 'פיליו מות נדיע או 'גווב מן קאל מא נצדייק 'פיל מות מן שאן סירית אנבאריח זאר ענדבון מא ימכין ירכ'צו פיל 'גיזיה אלא בעד סבע סנין כאן 'גוובו אין הארה מקבור ענד אל נהר רוחו שכ'פו עליה סאלתו אשו כאסמו קלי 'גוסמו סמין שוויה וונ'הו טו'פח ודקנו סודה עכ"ל והיה זה חדש זיו דהאי

שתא קצ"ו לב"ע: