מר ואהלות צג

כפר עם ב' גויים וג' קברות הם סמוכים זה לזה ואח"כ הלך אחיו של יחייא למקום שאמר לו הגוי וחפר הג' קברות וראה את גוף אחיו בלי ראש שהראשים הוליכום לאשור וזהו הסימנים שראה בגוף אחיו סי' הא' שהיה מכת חרב מקודם בידו ימין שלו ונתרפא וסי' הב' מלבוש שלו ניכר ממלבושים של הגוים וסי' הג' שכל הגוים ההרוגים הנז' יש בגופם שערות וזה יש שער לבן ושחור וזה היה אחר ח' ימים שנהרגו ע"כ עדות של אחיו של ההרוג ושמו ענתר ששמע מפי אחיו אליה בשעה שחזר מבית הקברות ספר לו המעשה כל זה העיד חכם אברהם ששמע מפי אחיו ענתר הנז' אחיו של יחייא ואליה ע"כ נוסח עדות של ח' אברהם הנז' שהעיד כן בפנינו ב"ד

תשובה לכאור' יש בעדויות הללו כמה ספיקו' הא' דזה לכאו' לא הוי מסל"ת ד דכיון דלא ספר הגוי דברים אחרים אלא זה הענין דוקא ומי שהוא מסל"ת אינו אומר אותו דבר בעצמו דוקא אלא בקשר ענין לפניו או לאחריו וכל שלא אמר כן אינו אומר כמספר דברים אלא כרוצה להודיע אותו דבר לבדו ובפרט דקאמר הגוי דעו לכם וכו' הרי שהוא רוצה להודיע אותו דבר לבדו ואינו נאמן וכמו שכ"כ הפוס' בשם הר"ן ז"ל ומכללם מרן הקדוש בתשובות אה"ע עש"ב וזאת שנית דלא קאמר הגוי וקברתיו דהא כשנהרג במלחמה לדעת רוב הפוסקי' בעי למי' וקברתיו אליבא דהרמב"ם ז"ל. ג' שהגוי לא ראה כי אם הראש לבד ולא הגוף ובעדו' הב' של הגוי האחר לא ראה אלא הגוף בלי ראש. . רביעית שלא אמר הגוי שראהו תוך ג' ימים להריגתו וכבר תנינן דאין מעידין אלא עד שלשה ימים וכיון דלא ידעינן אי תוך ג' הו"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא וכמ"ש בשם הרשב"א והר"ן ז"ל החמישית דהכא קאמר הגוי שיודעו ומכירו ומסיים דבריו וזהו סימניו וכו' משמע דע"י טביעו' עינא וסימנים הוא דמכירו וטביעות עינא וסימנים לא מהני בגוי מסל"ת כיון דאין דעתו להעיד אלא שאומר אותו ממילא לא סמכינן עליה דבשלמא ישראל דנתכוון להעיד איכא למימר נתן עיניו בו בכוונה וכמ"ש הפוס' בשם רבי' שמחה ור"ן עיי"ע ועוד דהכא בנ"ד דכיון שהוא מכירו בחייו ועכשיו הכירו ע"י ני"ע וסימנים איכא למיחש טפי דאמר בדדמי דדילמא לא נתן עיניו לכוין יפה וכמ"ש בתשו' תורת אמת סי' ב' ע"ש הספק הו' דכתב שהביא חכם אברהם אינו מקויים אלא על פיו ואנן קי"ל דקיום בג'

האמנם כד מעיינינן שפיר חזינן דכל ספיקו' הללו אין בהם בית מיחוש ומותרת אשה זו לינשא עפ"י כל העדויות הנז' כי על ספק הראשון דשמא לא חשיב כי האי גוונא מסל"ת וכו' הרי כתב מהרח"ש בדף י"ב ע"ב דכל שאומר הגוי בלתי שאלה ובלתי הזכרת האשה ובלתי שיבא לב"ד הרי זה מסל"ת מקרי והעיד הר' ב"י בשם רבו שהיה מורה כן בפשיטו' וגם חכמי שלוניקי ומקומות אחרים הסכימו לזה וכ"כ הרא"ם ז"ל וגם מהרי"ט העיד שכך נהגו בכל בתי דינין בימי איתני וגאוני בב :בג עולם ופשיטא דהכי נקטינן וכ"כ מהריב"ל שכך נתפשט המנהג וכ"כ הר' דרכי נועם בסימן כ"ט על נדון שלו שאמר הגוי דעו לכם וכו' ועכ"ז אסיק וכתב שהפוסקים קמאי ובתראי לא הוציאו מכלל מסל"ת רק בא' מתלתא גווני או שהזכיר אשה בעדותו או שבאו דבריו ע"י אחר או שבא לב"ד אבל כל שאמר מעצמו אעפ"י שהוא מתכוין להודיעם ליכא בית מיחוש עכ"ל הרי הותר ספק הא' ועל ספק הב' דלא נאמר בעדות הא' וקברתיו גם מהא ליכא למיחש שכבר כתב הריב"ש ז"ל דהא דבעי לו' וקברתיו אינו אלא כשאין הגוי מכירו וכו' ומרן בב"י כתב דלא בעי וקברתיו אלא כשהגוי נמצא בעת מיתתו אבל היכא שלא נמצא הגוי בעת ההריגה מודה הרמב"ם דלא בעי וקברתיו וכתב מהרח"ש דף כ"א ע"ב דהכוונה דדוקא היכא דודאי נמצא בעת מיתתו אבל על הסתם אמר פ' מת לא אמרינן שנמצא בעת מיתתו ובתשו' הרב דרכי נועם סי' ח' כתב ק"ו בנדון דידיה שמזכיר שמו ושם עירו דודאי אין צ"ל וקברתיו ע"ש וא"כ ק"ו בנ"ד שהזכיר שמו ושם אביו ושם אבי אביו ושם עירו דלא בעי לו' וקברתיו ועוד הרי כתב הריב"ש ז"ל וכמה פוסקים דבעד השומע מפי עד לא בעי לומר וקברתיו וכמ"ש הרב תורת אמת ומהרח"ש משמו יע"ש ועוד הרי כתבו כל הפוסקים ז"ל דלאו דוקא דבעינן האי לישנא אלא כל שאמר דברים ברורים שאין לספק בהם כגון שאמר אני נגעתי בו וכו' או שנתעסק בטלטולו אלא שהוא לא נתעסק אלא העיד שנתעסקו בו אחרים בהא סגי וכמ"ש הריב"ש בסי' שמ"ח וא"כ הכא בנ"ד שאמר אני ראיתי את ראשו בין הראשים וכו' א"כ כיצד פסיק רישיה ולא ימות הא ודאי חשיב כאומר וקברתיו ויותר וכ"ש בנ"ד שאין אנו צריכין לכל זה דהא בעדות שניה קאמר הגוי וקברתיו ועל ספק הג' שלא ראה הגוי כי אם ראשו דוק' גם מהא לא תיחוש שכבר כתב מהרח"ש דף ל"ה אליבא דכל הפוסקי' ז"ל דהיכא דאיכא פרצוף פנים עם פדחת וחוטם לכ"ע מעידין אפי' בלי סימנים כלל ובלי גוף ובנ"ד דהראש קיים ואמר שמכירו כמו שיכיר איש את אחיו והזכירו בשמו ושםאביו ועירו וכ"ש בנ"ד שהיה עד מפי עד שכתב הרב זרע אברהם דף י"א דבכי הא שמוכרח לפרש דבריו לדעת במה הכירו שבזה מודים כ"ע דתלינן להקל דראהו תוך ג' ימים וכמו שכת' מהר"א ששון בשם מהריב"ל ז"ל ועל הספק ה"ה דגוי מסל"ת לא מהני להעיד בט"ע וסימנים ומכ"ש היכא שמכירו בחייו הא נמי ליפא למיחש שכבר אסיק מהרח"ש שם והעלה אליבא דהאחרוני' ז"ל דמהני גוי מסל"ת ט"ע וסימנים מובהקי' עש"ב ומכ"ש הכא בנ"ד דטפי יש להקל משום דהוי עד מפי עד וכמ"ש בשם הרב זרע אברהם ז"ל וא"כ הכא בנ"ד דקאמר מר ואני מכירו כאשר יכיר איש את אחיו וסיים וזהו הסימני' שלו וגם אמר בתחלת דבריו דעו לכם שאין יחייא ן' משה ב'גבל סינ'גאר משמע שברור לו דבר זה וסיים ואני ראיתי וכו' וזהו סמניו דמשמע דמלבד שיש לו בו ט"ע מתוך שהיה מכירו לשעבר אלא גם זהו הסמנים שלו ומעקרא לא יש לו בו שום ספק ולא שהיה מסופק בו ועל ידי הסימני'