מר ואהלות צב

דהרא"ש שכתב בפ"ק דמציעא וכדכתיבנא

ועוד תי' הרב בצלאל ז"ל וכתב ואפש' תקנת מזונות לא אלימא כולי האי ומבעא בעי ר"י דכיון דמזונות דעברו ונתחייבו בהם מהמני לומר פרעתי משום דמזונות עשויים לפרוע בכל יום וכרתריץ הר"ן ז"ל עכ"ל וכתב עליו אדוני אבי הרא"ש ז"ל וז"ל ודבריו תמוהים אצלי דהר"ן לא אמר הכי אלא דוקא במזונות שעברו אבל במזונות דלהבא בודאי אין עשוי לפרוע לה ואדרבא הר"ן הקשה על רש"י ודימה זו לחוב שהוא תוך הזמן וכמש"ל והוא בעצמו נמי בתכ"ד על תי' הר"ן דהאי תירוץ לא סליק אלא לפום פירושיה דפירש במזונות שעברו מיירי וכו' עכ"ל ואנכי העבד ברא כרעא דאבוהי עמדתי משתומם דאיך הבין מדבריו של הרב שס"ל כדעת הר"ן ז"ל דאיירי במזונות של להבא כי זה אפי' תנוק בן יומו לא טעי בדברי הר"ן לפרשו כן האמנם כוונת הרב בצלאל מבוארת דה"ק דתקנת מזונות לא אלימא כולי האי ומש"ה בעיא ליה לר"י במזונות דלהבא וה"ט דלא אלימא כולי האי משום דכיון דמזונות שעברו שנתחייבו בהם מהמני לומר בהם פרעתי משום דמזונות עשויין לפרוע בכל יום וכדתריץ הר"ן ז"ל ור"ל על מזונות שעברו א"נ דהו"ל כשאר חוב דעלמא דמהמני יתמי לו' פרעתי וכן נמי במזונות שעברו משמע דס"ל לרש"י ז"ל דהוו כשאר חוב דעלמא ויכלי יתמי למימר פרענו כשאר מלוה ע"פ דנאמן לומר פרעתי וא"כ כיון דמצינו דבמזונות שעברו לא אלימא תקנתייהו ויכולים לומר פרעתי וכיון דתקנת מזונות לא אלימא כולי האי א"כ לכך בעי ר"י אם גם בלהבא לא אלימא תקנתייהו ויכולים לומר פרענו קודם חיובנו כדי שלא לתבוע אותנו בכל יום או דילמא מזונות של שנה הבאה לא מהמני כיון דעדיין לא נתחייבו והוי כמו תוך זמנו זהו כוונת הר"ב לע"ד בלי ספק ומעולם לא עלה על דעתו שהר"ן תריץ על מזונות של שנה הבאה ובזה ג"כ נדחית הקושי' האחרת שהק' עוד מר ניהו רב"א ז"ל עליה דהר"ב ז"ל וז"ל עוד כת' הר' ז"ל דהויא כשאר ב"ח דעלמא וכו' ולא ידעתי דאיך הא בהא תליא דבב"ח שאני כיון שהם מחוייבים לו נאמנים לומר פרעתי אבל הכא שעדיין לא נתחייבו לה בודאי. אין נאמנים לומר נתננו דמי מזונות לשנה הבאה עכ"ל ואדרבא בכתובה הו"ל לר"י למבעי דדמיא לבעל חוב שמשעה שגרשה נתחייבו לתת לה כתובתה סוף דבר שדברי רש"י מוקשים ודבריו צריכין תלמוד עכ"ל דאין הכוונה כמו שהבין הוא ז"ל דקא מדמה הר"ב בעל חוב למזונות של שנה הבאה כי זה אפילו בר בירב דחד יומא יראה שיש הפרש ביניהם הרבה אלא הכוונה היא דכיון דלגבי מזונות שעברו סבירא ליה לרש"י ז"ל דדינם כחוב דעלמא ויכול לומר פרעתי א"כ ש"מ דקילא ולא אלימא כל כך ואם כן מה שאמר הכתוב בעי ר"י אף במזונות דלשנה הבאה דיש מקום לומר דלא דמו כ"כ לחוב שהוא תוך זמן דהכא במזונות שאני אף על גב שהם להבא כיון דעבידי ליתנם בכל יום יש מקום וצד לומר דנאמני' על מה שהם אומרים דנתננו דעבידי ליתן כדי שלא יתבעו אותם בכל יום כנלע"ד: נאום אבי"ע ס"ט

שאלה ז'

נשאלתי על האי אתתא אשת יחייה בן משה יהודה שזה לה כמה שנים שהיא אסור' בכבלי העיגון ומזה כמה שנים בא א' מחכמי ירוש' תובב"א והביא לנו עדיות והתחלנו לכתוב בשריותא דהאי אתתא ולא אסתייעא מלתא והן עתה בא לפנינו איש א' ושמו ח' אברהם אפרים מזרחי הי"ו והביא כתב והוא חתום בו עם כמה ישראלים שהעידו ששמעו גוי מסל"ת וזה נוסח העדות ששמעו מן הגוי המסל"ת היו הולכים בשיירא כת ישראלים ופגעו בשיירא אחרת שבאים מתל עפר וגוי א' מבני השיירא היה מסיח לפי תומו בלי שאלת ישראל ואמ' להם יוודע לכם יהודים שאיך נהרג יחייה בן משה יהודה ב'גבל סנ'גאר ולא ידעתי ששלשה אחים אחרים ואביהם נהרגו אלא חיים ואני ראיתי ראשו של יחייה בין הראשים הנהרגים שהביאו אותה הראשים מ'גבל לתל עפר להוליך אותם לאשור לפשוט עורם ומ'גבל לתל עפר דרך יום א' ולנו באותו היום בתל עפר ואני הלכתי לראות הראשים וראיתי את ראש יחייה בתוך הראשים ואני מכיר אותו בבירור כמו שיכיר איש את אחיו וזהו הסמנים שלו כל הגויי' הנהרגים אין להם זקן וזה יש לו זקן וגויים אין להם פאה וזה יש לו פאה וגם זקנו שחור ולבן וגם חוטמו נקוב וזה הגוי המסל"ת ביתו בתל עפר ודירת יחייה ב'גבל סינ'גאר וזה הגוי הנז' היה נושא ונותן עם זה יחייה הנז' כמה שנים וכל זמן שילך יחייה הנז' לתל עפר לישא וליתן זה הגוי אכסנאי שלו וגם הגוי הנז' כל זמן שיבא ל'גבאל סינ'גאר יכנס אצל אכסנאי שלו גוי אחר שהוא שכן של יחייה הנז' שהגוי הנז' ויחייה הנז' הם דרים בחצר אחד וזה ידוע ומפורסם לכל הישראלי' הדרים באלו הכפרים שהגוי מכיר את יחיה בברור בלי ספק כמו שמכיר איש את אחיו כל זה מסיח הגוי בשיירא בלתי שאלת ישראל ואנחנו עדים חו"מ אמו"ץ בצוארינו יום הדין הגדול שכך היה המעשה ע"כ נוסח הכת' החתומי' בו ג' ישראלי וח' אברהם הנז' והעיד בפנינו חכם אברהם הנז' על חתימת יד אלו הג' עדים הנז' וגם העיד בפנינו ח' אברהם הנז' שכך שמע מפי עדים ששמעו מהגוי כמ"ש

עוד יש נוסח עדות אחרת בכתב אחר שגם ח' אברהם הנז' חתום בו ששמע מפי ישראל אחר ששמע מפי גוי אחר מסל"ת וז"ל העדות אחר ג' ימים שחזרו החיילות מ'גבל סינ'גאר הלכו אחיו לראות אחיהם יחייה שלא ידעו שנהרג ופגעו בגוי א' שהיה מסל"ת וא"ל יודע לכם שאחיכ' נהרג ואנחנו קברנו את ההרוגים במקום פ' ובכללם אני קברתי את אחיכם יחייה במקום פ' לצפונו של