מר ואהלות עז

המתירים גבי אלמנה עשירה נמי אזלינן לקולא ויכולה לינשא תוך כ"ד חדש ולכאו' היה נראה אף אם היה המחלוקת שקול בדעת הרשב"א אזלינן לקולא במידי דרבנן אמנם אחר העיון יראה דיש לדוחה לדחות אבל עכשיו דאיכא רוב בדעת הרשב"א דגם אלמנה עשירה יכולה לינשא בתר רובא אזלינן וכמ"ש

עוד איכא טעמא אחרינא אע"ג דליכא רוב בדעת הרשב"א אלא אדרבא איכא רוב דאינה יכולה לינשא אפ"ה אנו פוסקים דיכולה לינשא כיון שהרב שבות יעקב והרב מקום שמואל בתראי נינהו שהביאו דברי האוסרים ודחו אותם והסכימו עם המתירים בודאי כוותייהו נקטי' דהלכתא כבתראי באופן דאנן ב"ד דח"ל עלתה הסכמתנו לענין דינא דשריא האי אתתא להתנסבא בתוך כ"ד חדש אך בתנאי אם לא תניק הולד כלל אלא תמסור אותו למנקת וזיווגם עולה יפה ואם עושים חזוק עם המנקת שלא תחזור בה מה טוב ומה נעים

ודע שאחר שחתמו והסכימו עמי רבני הישיבה ראה ראיתי שמה שאמרתי מסברא בדעת הרשב"א כיון דאית ליה כדעת ר"ת במכיר' משמע דלית ליה ה"ט דממסמס וכו' גרושה משום דבושה יותר מהאלמנה שוב ראיתי להר"ן ז"ל בפ' אעפ"י שהביא בתחילה ס' הר"ש הזקן גבי גרושה דיכולה לינשא מהאי טעמא דאב ממסמס וכו' ואחר כך הביא דברי ר"ת שהקשה עליו דאף גבי גרוש' אינה יכולה לתבוע ממנו והוי דינא כאלמנה שבושה ומסיים וכת' הרשב"א ובגרושה וה"ד במכיר' אבל אינו מכירה לא דאי בעיא לא תניק ליה אפי' בשכר ותלי"ת שכוונתי בדעת הרשב"א כפי מה שהעיד משמו הר"ן ז"ל דלית טעמא דאב גבי גרושה כמו גבי אלמנה ועוד דמוכח הדבר דהרשב"א לית ליה ה"ט דאב גבי גרושה דאי אית ליה הו"ל להתיר אפי' במכירה וכס' הר"ש הזקן שהרי בפר' החולץ הקשו גבי אלמנ' אף שהיא משועבדת להניק ותתבע ליורשים למסמס וכו' ותי' בושה האלמנה לבא לב"ד הרי להדיא דאי לאו טעמא דבושה היתה יכולה לינשא אף שהיא משועבדת להניק בשכר. ומעתה גם דברי הר' המגיד שדרכו לקצר דעתו כדעת הר"ן ז"ל שהיו חברים דהרשב"א לית ליה טעמא דאב מועיל גבי גרושה נמי וכס' ר"ת ואף שהרשב"א כת' בתשו' שהביא הבית יוסף שלא נאמרו דברים הללו אלא בגרושה וכו' אבל אלמנה לעולם עד כ"ד וכו' ע"ש מוכרחים אנו לומר דלשיטת הר"ש הזקן קאמר דלא התיר בגרושה אלא משום שיש לו אב אבל באלמנה אפי' בלא מכירה אסור כיון דליכא אב וכו' אבל הרשב"א גופיה ככר גילה סברתו כפי מה שהעיד הר"ן ז"ל משמו דלית ליה כר"ת דגם גבי גרושה בושה כמו האלמנה אלא עיקר הטעם הוא בין היכא דמשעבדא ליה כשהוא מכירה ובין היכא דליכא משעבדא ליה כשאינו מכירה וא"כ לפ"ז בודאי יוצא הדין באלמנ' עשירה דאף בחייו לא חל עליה שעבוד הנקה מק"ו שיכולה לינשא תוך כ"ד חדש דאי לא אמרינן הכי בדעת הרשב"א הוו דבריו סותרים אהדדי והגם שנאמ' אין מקרא יוצא מידי פשוטו בדברי הרשב"א בתשו' כבר ידוע מ"ש הפוסקים על דברי הרא"ש כשהוא סותר בפסקיו לתשובה הפסקים עיקר כ"ש הכא בתשו' דלאו על דין גרושה נשאל דאזלי' בתר פסקיו שהעיד הר"ן ז"ל משמו דאית ליה כר"ת דגם גרושה בושה כמו אלמנה והוי כלית ליה אב

ומעתה דברי הראנ"ח שרירים וקיימי' בדעת הרשב"א ז"ל דלית ליה טעם האב כמ"ש הרא"ש בס' הר"ש הזקן ז"ל אלא הטעם משו' דלא משעבדא ליה דוקא ודלא כהר' מחנה אפרים בהגהו' שדחה דבריו מדברי הרשב"א בתשו' דליתא דעקר חיליה דהראנ"ח מדברי הר"ן בפ' אע"פ שהבאנו והר' המגיד ז"ל דהרשב"א לית ליה ה"ט ובודאי לדברי הראנ"ח ז"ל שהוא שר וגדול שומעים שבודאי ראה להאי דהרשב"א בתשו' ולא חש לה מטעם דכתיבנא גם נמי נדחו דברי הר' כנסת יחזקאל שדחה דברי הרבנים מתשובה זו של הרשב"א וכדכתיבנא

עוד יראה לע"ד דאף דהריב"ש שהוא מחמיר גבי אלמנה עשירה לאו מה"ט דלית ליה אב ויש' סכנה לולד שהמעיין שם בדבריו יראה דלית ליה ה"ט וכסברת ר"ת אלא קא יהיב טעמ' משום דהו"ל לתלמודא לבאר בהדיא דלא אמרו אלא בעניה אבל לא בעשירה ומדלא בארו ש"מ דלא פלוג דאף היכא דאינה משועבדת ואינה מחוייבת עכ"ז לא פלוג רבנן וכן גבי גרושה אפי' שלא התחילה להניק ואית ליה אב לא פלוג ולא מטע' דלית ליה אב אסר הריב"ש ז"ל באופן דגם הריב"ש ז"ל אלו היה ס"ל כהרשב"א בגרושה שאינו מכירה כיון דלא משעבדא ליה יכולה לינשא ואמרינן פלוג גם באלמנ' עשיר' היה פוסק דיכולה לינשא וכמ"ש הרבנים דהריב"ש לשיטתיה קא אזיל אבל אנן אזלינן בתר המכריע הרשב"א ז"ל ולס' הר"ש אפי' הר"ש הזקן לא אמר האי דינא דלא משעבדא ליה בגרושה ויכול' לינשא אלא באינו מכירה ואף שדבריו תמוהים בזה וכבר תמהו עליו שהר"ש הזקן ז"ל אמרה אף במכירה יע"ש מ"מ לענין דינא לא נ"מ בזה. ומעתה גם תלמידי הר"י שהביא בשיטה מקובצת דאית ליה דאפי' באלמנה עשירה אינה יכולה לינשא תוך כ"ד חדש י"ל דס"ל כהריב"ש דלא פלוג או משום דס"ל כדעת הרא"ש בדעת הר"ש הזקן ז"ל דגרוש' אית ליה אב ולא כן באלמנה אבל אנן על דעת הרשב"א סמכינן דלית ליה ה"ט דאב בגרוש' משום דגרושה כמו אלמנה ואף שהר' שבות יעקב כת' דלענין מעשה האי דינא באלמנה עשירה צ"ע לדינא משום דקצת דבריו של הר"ש אינם מוכרחים היינו משום דהר"ש עיקר יסודו שהכריע כהר"ש הזקן משום דלא משעבדא ליה דפלוג ולא כר"ת דאית ליה דלא פלוג בגרושה ומש"ה כת' אין דבריו מוכרחין ויש לחוש לס' ר"ת דאית ליה דלא פלוג וא"ך גם באלמנה עשיר' לא פלוג וכמ"ש הריב"ש אבל איהו מודה דלס' הרשב"א הכריע דאלמנה עשירה יכולה לינשא יע"ש שלא הקשה על הרבנים בהאי היקשה אלא אדרבא יישב מה שהק' האוסר עליהם דכשאינה משועבדת אין אנו צריכין לטעמא דאב והמעיין גם כן בדברי מהר"א כרודו שלא אסר