מר ואהלות עו

מר ואהלות

שאלות ותשובות אבן העזר

שאלה א'

ראובן ושמעון שותפים במשא ומתן ואוכלים : . על שלחן אחד אמנם ראובן גדול הבית במשא ומתן והוא העקר ושמעון נלב"ע וחלי"ש והניח אשתו מעוברת וראובן הנז' אלמון ושמעון הנז' עשיר הוא וגם אלמנתו עשירה שהכניסה לו בנדונייא סך עצום שראוי לקנות כמה שפחות ובא ראובן וטען אם אפשר כשתלד האלמנה תתן בנה למניקה ולא תניק אותו כלל ועי"ז יהיה מותר לישא אותה תוך כ"ד חודש לפי שרוצה לישא אותה ויש תקנה לשניהם בזיווג. זה וזיוונם עולה יפה משא"ך אם לא ישא אותה יהיה ח"ו חרבן הבית לשניהם ואם ימתין עד כ"ד חודש תקיף יצרא דעבירה וחס ושלום יבא לידי מכשול באופן שמכל הצדדין קשיא דא"א לו ליקח אחרת שהדבר תקנה לשניהם לו ולה וא"א להמתין כ"ד חדש אלא זיווגם עולה מיד אחר שתלד גם האלמנה הנז' כשהיה בעלה קיים היה מביא לה מניקה קבועה שתניק והמניקה עקר והיא טפילה לה אם יכול בכה"ג . לישא אותה ושכמ"ה

תשובה עייננו בדין זה אני וחבירי בכל . הפוסקים ז"ל ראשונים ואחרונים בפלפול וסברא ובמתון רב וראינו לז' קני מנורה גדולי הפוס' מסכימין בשריותא דהאי אתתא דכיון דהיא עשירה ובעלה עשיר דאינה מחוייב' להניק בנה אפי' בשכר והוי דינא כגרושה שלא התחיל' להניק דלס' הרשב"א ז"ל והר"ש הזקן ז"ל שיכולה לינשא אפי' בתוך כ"ד חודש ואלו הם כת המתירים הר'. אמונת שמואל והר"ש לוסאטו בסי' ג' וד' וכן יוצא מתוך דברי הר' חלקת מחוקק סי' י"ג ע"ש בדין האלמנה ובדין הגרוש' לס' הרשב"א שהוא מתיר וכן יוצא מדברי. הראנ"ח בתשו' סי' פ"ה וכן קצת מהמורים שהביא הרא"ם ז"ל בתשו' שפסקו להאי דינא גם הר' שבות יעקב וה' מקום שמואל שהמה בתראי הביאו דברי האוסרים ודחו אותם מהלכה והסכימו לדעת המתירים והאוסרים הר' בית שמואל סי' י"ג והר' כנסת יחזקאל בסי' יו"ד ומהר"א ברודו הובא בתשו' שבות יעקב והר' ט"ז הביא אותו הר' ב"ש דלכתחלה אוסר והר' בית יעקב והר' גבורת אנשים באופן שהרוב מסכימין בדעת הרשב"א להיתרא דכמו שמתיר בגרוש' שלא הניקה כלל לינשא תוך כ"ד חודש ה"ה באלמנה עשירה וילפינן לה בק"ו ומה גרושה כשהית' נשואה היתה מחוייבת להניק כיון שלאחר גרושיה פקע שעבודה דאינה מחוייבת להניק יכולה לינשא מיד אחר תשלום ג' חודשים אלמנה עשירה שלא נתחייבה מעולם אפי' בחיי בעלה לכ"ש שיכולה לינשא תוך כ"ד חודש ואפי' דלית ליה לולד אב למסמס ליה ביעי בחלבא לא חיישינן להכי מתרי טעמי חדא משום דאין אנו צריכין לה"ט אלא כשהיא משועבדת להניק מן הדין אבל כשאינה משועבדת מן הדין להניק לא משגחינן בהאי טעמא ואפילו אלמנה דלית ליה אב וכו' יכולה להנשא ועוד משום שפי' ר"ת דלא אמרינן האי טעמא דאב ממסמס וכו' אלא כשהוא עם אשתו ונתעברה אבל גרוש' כיון שאמרו בגמ' דבושה אלמנה לבא לב"ד ולתבוע מן היורשי' וכו' כ"ש גרוש' שבושה לבא לב"ד ולתבוע ממנו וכמ"ש הגהות אשרי בשם ר"ת עי"ע באופן שאין טעם זה מציל בגרושה לס' ר"ת ואם כן הרשב"א שפסק במכירה כר"ת לית ליה כהר"ש הזקן דאפי' מכירה יכולה להנשא משום ה"ט דהאב קיים וממסמס ליה וכו' אלא דוקא באינו מכירה ומשו' טעמא דלא משעבדא להניק דוקא ה"ט דאב אינו מועיל לסברת הרשב"א ור"ת כיון דבושה יותר מהאלמנה לבא לב"ד לתבוע לבעלה

עוד יראה לו' דאפי' לס' הרא"ש ז"ל שכתב בפסקיו דאפי' לס' הר"ש הזקן ז"ל מודה באלמנה כיון דלית ליה אב עשו חכמים תקנה להניקו כ"ד חדש ולא תנשא אפי' היכא שאינה מחוייבת להניקו לא תידון מנה באלמנה עשירה דכבר פי' הפוס' ז"ל כוונת הרא"ש ז"ל היינו היכא דהאלמנה אינה נזונת ואינה עושה דאפ' דאינה מחוייבת עכשיו להניק עשו חז"ל תקנה וא"כ י"ל דדוקא באלמנה עניה דכשמת בעלה היה עליה שם מנקת חבירו ומחויי' מן הדין להניק עד סוף כ"ד חדש תקנו דאפ' כשתאמר איני נזונת דמחוייבת להניק כ"ד חדש ולא תנשא משא"כ באלמנה עשירה דמעולם אפי' בחיי בעלה לא חל עליה שעבוד הנקה ואינה נקראת מנקת חבירו מוד' הרא"ש ז"ל דלא עבוד בה רבנן תקנתא אלא יכולה לינשא תוך כ"ד חדש

ומעתה כיון שרוב הפוסקים סוברים כדעת הרשב"א ז"ל דאף באלמנה עשירה ס"ל הדין כך דיכולה לינשא תוך כ"ד חדש בתר רובא אזלינן שכך היא ס' הרשב"א ז"ל ואם כן כיון שמרן לא הכריע בשה"ט בגרושה ואזלינן לקולא בד בדרבנן וכמו שפי' בבית יוסף להדיא וכמ"ש הרבנים