מר ואהלות רפד

לוי קודם נראה דוקא כשבא הוא לגבות על ידי ב"ד וכו' עכ"ל וכל העובר יתמה על דבריו דמה שכתב בתחילת דבריו ועכ"ז אני אומר שהדין עם שמעון שהרי כתב הר"ן וכו' לא ידענא מאי קאמר רב דאטו הר"ן ז"ל חולק על דברי הרשב"א ועוד דהר"ן ז"ל לא איירי ששעבד לו מטלטלי אגמ"ק אבל אם שעבד לו מטלטלי אגמ"ק ודאי דינא דקדימה כדין הקרקע שהרי כת' הר"ן להדיא בפ' הכותב הביא דבריו הב"י בסימן ק"ד דאפי' במטלטלין דלית בהו דינא דקדימה דוקא כשלא שעבד לו מטלטלי אגמ"ק עכ"ל

הרי להדיא היכא ששעבד לו מטלטלי אגמ"ק לא אמרי' מה שגבה גבה גם מה שכתב עוד וז"ל ואין לומר דהר"ן מיירי כשלא שעבד מטלטלי אגמ"ק לא היא וכו' עכ"ל גם בזה אין דבריו נראים לעניות דעתי דודאי הכי הוא דהר"ן ז"ל לא איירי אלא דוקא כשלא שעבד מטלטלי אגמ"ק וכדכתב הר"ן ז"ל להדיא והבאתיו לעיל ועוד דמדסיים בדבריו מטעם שקנה המטלט' אחר שלוה והוי כלוה ולוה ואח"כ קנה אם כן אינו ענין אם ס"ל דבמטלטלי ששעבדם אגמ"ק אם אית בהם דין קדימה או לא אלא אפילו במקרקעי עצמן אם לוה ולוה ואחר כך קנו שעבוד שניהם שוים וכמו שכתבו כל הפוסקים הרמב"ם והטור עע"ב אלא דמעיקרא אין הנדון דומה לראיה דכאן אף שבאו המטלטלין אחר שלוה ולוה מ"מ כיון דקי"ל דאין מטלטלי דיתמי משתעבדי לב"ח וזה שעבד לאשה בפי' מטלטלי אגמ"ק א"כ לאשה נשתעבדו ולא לב"ח שלא שעבד לו מטלטלי אגמ"ק וזה הנדון של מהרשד"ם דומה ממש למ"ש הרשב"א ז"ל דאם היו כאן מטלטלים לוי קודם אף שהוא מאוחר דכיון דשעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי ולב"ח הראשון לא שעבד ודאי קודם והא התם אפילו שהוא מוקדם א"ה כיון דלא שעבד מטלטלי אגמ"ק מה המאוחר גובה א"כ הכא נמי בנדון הרשד"ם הכי כיון דלאשה שעבד מטלטלי אגמ"ק דקנאי ודאקני א"כ ודאי היא גוב' תחילה דלא נשחעבדו ולא לב"ח ובזה לא דבר הר"ן כלל גם מה שסיים עוד מהרשד"ם ז"ל בדבריו דבנ"ד מודה הרשב"א דהרשב"א לא קאמר אלא אם בא לוי לגבות ע"י ב"ד וכו' ולא נהירא לע"ד כלל שהרי נדון הרשב"א שמעון מוחזק ואפילו הכי קאמר אלו היו מטלטלים היה לוי גובה ומוציאים מיד שמעון אך לפי שהם מעות ומעות לית בהו סימן וכאשר סיים הרשב"א להדיא ולא ידעתי איך יצאו דברים אלו מפי הרשד"ם וצ"ע

שוב ראיתי בתשובת מהרש"ך ח"א סימן ל"ה הביא נדון זה של מהרשד"ם וכתב אם החובות הם מלוה ע"פ הדין עם האלמנה והוא מדברי הרשב"א שהבאנו וכתב דהר"ן ז"ל לא פליג אהרשב"א גם הביא דפ' הכותב שהבאתי לעיל והדברים ברורים הם עש"ב

וראיתי להמבי"ט ז"ל בחלק ג' סימן קפ"ד שכתב דאפילו מלוה בשטר ומלוה ע"פ אין בהם דין קדימה במטלטלין וטעמו משו' דבשטר אין כתוב מטלטלי אגמ"ק. וכן ראיתי להרב כנה"ג בחלק א' סימן ק"ד שכתב כן על דבריו ע"ש אבל מה שסיים הרב כנה"ג להקשות על דברי המבי"ט ז"ל שהביא ראיה מדברי הה"מ ז"ל ועלה ליישב דבריו בדרך אפשר המעיין שם בדברי המבי"ט ז"ל יראה דהכי כוונתו ברורה שהרי כתב וז"ל כי ממה שכתב הרמב"ם כל שקדם חובו גובה תחילה שנראה מדבריו שאין חילוק בין מלוה בשטר למלוה ע"פ אלא כל הקודם זכה א"כ גם במה שאין בו דין קדימה שחולקים ביניהם וכו' עכ"ל

הרי מדסיים בדבריו גם במה שאין דין קדימה. . דחולקים וכו' דהכוונה דמה דבמקום שיש דין קדימה אמרי' כל הקודם חובו קודם לגבות ואפילו מלוה ע"פ גם במה שאין בו דין קדימה ר"ל מטלטלין גם מלוה ע"פ חולק עמה וברור הוא בכוונתו כן נלע"ד ברור

איך שיהיה נחזור לנדון דידן אשר הובא בשאלה המורם מכל האמור דכיון דלאשה שעבד מטלטלי אגמ"ק ולב"ח לא שעבד א"כ ודאי האשה גובה תחילה אפילו היא המאוחרת לפי מה שכתבנו לעיל. ועוד דבנ"ד אפי' הרשד"ם יודה דהאשה קודמת שהרי הרשד"ם ז"ל טעמו משום דשמעון היה תפוס א"כ בנ"ד דהב"ח אינו מוחזק ודאי זכתה האלמנה והנה בנדון דידן אין אנו צריכים לזה דהא האשה תפסה המטלטלין וכתב מרן ז"ל אבן העזר סימן ק"ב דמטלטלין דבמטלטלים דלית בהו דין קדימה דנותנים לב"ח ואין נותנים לאשה מיהו אם תפסתם אין מוציאין מידה עכ"ל א"כ בנדון דידן אין אנו צריכים לכל זה שכתבתי אך הוצרכתי לכתוב ולהאריך בזה לפי שראיתי אנשים גדולים שערערו על התפיסה שנעשית שלא כדין לכך הוצרכתי להאריך בזה לומר דאפי' בלתי טעם התפיסה זכתה האשה: כל זה כתבתי להלכה ולא למעשה אם לא שיסכים עמי אבינו מלכנו גאון עוזינו נר"ו ועליו יציץ נזרו כיר"א

נאום הצעיר יצחק ענתיבי ס"ט

שאלה ל"ה

יעקב שהיה מוחזק מאבותיו לכתוב שטרי כתובות ושידוכין לק"ק מסתערבים יזיי"א ומת יעקב ועמדו ראובן ושמעון בניו וחלקו החזקה הנז' וראובן לקח חזקת שטרי כתובות ושמעון לקח שטרי שידוכין ואחר שחלקו ראה שמעון שלא עלה חלקו כחלק אחיו כי אחיו בכתובו' היה מרויח יותר והיה מריב עם אחיו בזאת החלוקה ולא עלתה לו ארוכה ואח"כ מת ראובן ובא לוי בנו והחזיק בכתובות כאשר היה אביו נוהג