מר ואהלות רפג

הרי להדיא אף דתקינו דמטלטלין דיתמי לא משתעבדי לב"ח א"ה היכא שכתב לזה מטלטלי אגמ"ק ולזה לא כתב גובה השני אפילו הכי הוא מאוחר כיון דלו שעבד מטלטלי אגב מקרקעי

והנה כ"ז בהיא דמטלטלים אינם משתעבדי' מדאורייתא אבל אי אמרינן דמטלטלי נמי יש עליהם שעבוד מדאורייתא וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל הביאו הב"י בסימן ק"ד וז"ל אם לא כתב מטלטלי אגמ"ק ובא ב"ח המאוחר וקדם וגבה מטלטלים ואח"כ עמד הראשון ותפסם ב"ח המאוחר מוציא אותם מידו בב"ד ואם באו שניהם כאחד לגבות מטלטלים דלוה נותנים לראשון ואין לב"ח מאוחר במקום מוקדם כלום משום דקי"ל שעבודא דאורייתא עכ"ל א"כ לפי זה אפי' כתב לשני מטלטלי אגמ"ק ולראשון לא כתב אם באים כאחד הראשון קודם לדעת רב האי ז"ל דמלוה ע"פ מוקדמת קודמת למלוה בשטר מאוחרת ודינם שוה לקרקע וכמו דבקרקעות דינא הכי הכי נמי במטלטלים וא"כ לפי זה הרמב"ן והרשב"א חלוקים בדין זה בהכרח והנה כבר זכרנו לעיל שמרן ז"ל פסק כרב האי ז"ל והוא דהרשב"א קאי כוותיה ועוד דכתב הה"מ ז"ל בפרק ך' מה' מלוה דדעת הרמב"ם כדעת רב האי ז"ל והוא מדסתם ולא חילק

וראיתי להמבי"ט ז"ל בתשובה חלק ב' ע' שכתב בשם ה"ר אליעזר ז"ל דאין מדברי הרמב"ם ראיה דסובר כרב האי ז"ל דמדכתב בין מן הלקוחות לא איירי אלא בשטר והמבי"ט ז"ל השיב לו על זה וז"ל כי הרב המגיד ז"ל סובר שטורף בחוב ע"פ וכמו שסובר הרשב"א בפ"ו וכן רב האי ומדסתם ולא חילק נראה שסובר כדבריהם עכ"ל. וביאור דבריו ז"ל הוא דהרב המגיד ז"ל ס"ל דמלוה ע"פ טורפת מיד שעבוד מלוה בשטר המאוחר וכמו שכתב הרשב"א ז"ל וכו' וכן פסק רב האי ז"ל וכיון שסתם הרמב"ם ז"ל ולא חילק ר"ל אף דמדברי הרמב"ם ז"ל מוכח דמיירי בשטר מ"מ כיון דהיכא דהוי מלוה ע"פ קודמת למלוה בשטר מאוחרת סתם משמע דדינם שוה וקודמת לגבות ומ"ה לא הוצרך להודיענו דס"ל דינם שוה למלוה בשטר לענין ב"ח זהו כוונת דבריו והוצרכתי לזה לפי שראיתי להרב ש"ך ז"ל בסימן ק"ד סק"ך שהביא דברי המבי"ט הנז' וכתב עליו וז"ל ודברי המבי"ט תמוהים דאין הרב המגיד ושום פוסק סובר שטורף ג"כ בחוב ע"פ דהלכה פשוטה במשנה ובש"ס ובכל הפוסקים ז"ל דאינו טורף בחוב על פה וכו' עכ"ל

ולפי מה שכתבתי לק"מ ואין כוונת המבי"ט ז"ל כאשר הבין הש"ך אלא דהמבי"ט קאמר דטורף בחוב ע"פ מיד שעבוד השטר המאוחר וזהו שסיים וכן דעת הרשב"א ורב האי ז"ל וכיון דהרמב"ם לא הזכיר דין זה משמע דזה דינו כמו מלוה בשטר לענין בני חרי זהו כוונתו ברורה

איך שיהיה כיון דלדעת הרמב"ן ז"ל דאף מטלטלים נמי משתעבדי מדאורייתא א"כ לדעת רב האי ז"ל ב"ח שהוא מוקדם אפילו ע"פ קודם לב"ח מאוחר אפי' דלמאוחר יש יש שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי ולראשון לא שעבד מטלטלי אגמ"ק א"ה הראשון קודם לדעת הרמב"ן ז"ל ואין לומר דהכא בנדון דידן כיון שלקח ואחר כך קנה ואח"כ נשא הוי כמי שלוה וקנה ואח"כ לוה דלשני משתעבד דליתא דהא הכא בנדון דידן לא הוי גבי מלוה אלא אחר שקנה מטלטלין אלו דאז מקרי שולח יד בפקדון ואז הוי גבי מלוה וכדכתי' לעיל

והנה בדין זה של הרמב"ן ז"ל דמטלטלי משה משתעבדי מדאורייתא בזה רבו החולקי' על הרמב"ן ז"ל והם הרמב"ם ז"ל והרא"ש והטור ז"ל וכן פסק מרן דבמטלטלים לית בהו דינא דקדימה אלא כל הב"ח שוים הם וכמו שכתב מרן בשלחנו הטהור סימן ק"ד סעיף יו"ד וכבר תפס הרב גידולי תרומה ז"ל על הב"י במה שהביא דברי הרמב"ן בסתם וכן בסמ"ע סימן ק"ד סק"א האריך בזה ע"ש. וכתב דאף הרמב"ן ז"ל לא למעשה אמרה אלא מסברה עש"ב. וא"כ אנן דקי"ל מטלטלי לית בהו דין קדימה כלל ואינם משועבדים לב"ח א"כ לאשה שכתב לה מטלטלי אגמ"ק נשתעבד ולב"ח שלא כתב לא נשתעבד אפילו היה הב"ח מוקדם וזהו נדון הרשב"א ז"ל שהביאו הב"י והבאתיו לעיל דס"ל דמטלטלי לית בהו קדימה ואינם משתעבדים לראשון ולשני משתעבדים אם כתב לו מטלטלי אגב מקרקעי שהרי הרשב"א ז"ל סובר כרב האי ז"ל דמלוה ע"פ מוקדמת קודמת למלוה בשטר מאוחרת וא"ה כתב דלשני משתעבדי' המטלטלים כיון דשעבד לו בפירוש מטלטלי אגמ"ק ולראשון לא שעבד ולא הוי דינא כמלוה ע"פ מוקדמ' ומלוה בשטר מאוחרת וזהו ברור

ובעמדי בזה ותבט עיני בשור"י למהרשד"ם ז"ל ח"מ סימן ר"י שכתב וז"ל בראובן ושמעון שלקחו מעות באשראי להסתחר בהם והיו ערבים קבלנים זה לזה ומת ראובן וחלי"ש ובאה אלמנתו לגבות מאותם מטלטלין שכתב לה מטלטלי אגמ"ק והיא זמנה קודם לכל החובות ושמעון תפוס במעות והמטלטין וכתב דהדין עם שמעון וכו' ועתה אנו צריכים לראות שחובות אלו של הסחורות הם בע"פ וכת' הרשב"א ז"ל בתשובה דמלוה ע"פ אפילו היא מוקדמת ומלוה בשטר מאוחרת קודמת למטלטלי' לפי שכת' לו מטלטלי אגמ"ק וכו' ואם כן זכתה האלמנה בדינה כיון ששטר כתובתה בידה ועוד שהיא מוקדמת ועם כל זה אני אומר שהדין עם שמעון שהרי כתב הר"ן ז"ל וז"ל ומיהו דוקא במקרקעי אבל במטלטלי אפי' מלוה בשטר היא מוקדמת שניהם שוים ואי קדם אחד מהם וגבה מה שגבה גבה ואין לומר דהר"ן לא איירי ששעבד לו מטלטלי אגמ"ק לא היא וכו' עד ומ"מ הרשב"א והר"ן שוים לזכות לשמעון אחר דקדוק לשונו שכ' שם הרשב"א בתשובה וז"ל אם בא לגבו' מטלטלים