מר ואהלות רנא

וראיתי להרב בעל מכתב לאליהו בדף כ"ח וז"ל ואם נאמר שיש חילוק בין ממון לגט וקדושין הול"ל דקנה גופא מהיום ופירי לאחר ל' יום כי ההיא דתנן וע"ק דתנאה התם בקדושין הוי אם לא אחזור בי כל שלשים יום וכדקאמר שמואל התם מקודשת ואינה מקודשת וכו' וכיון שכן הו"ל למימר הכא דקנה אחר ל' יום אם לא חזר בו הנותן עכ"ל. הנה באמת שכן פי' רש"י בהאומר ע"ש. אמנם הרמב"ן הקשה עליו וכתב דאין במשמעות תנאו חזרה כלל ואם כן מצינו למימר דהרמב"ם ס"ל בזה כדעת הרמב"ן ז"ל

עוד כתב הרב הנז' ומדברי הרא"ש בפסקיו וכו' ודבריו תמוהים דהרי מבואר בטור בסי' קצ"ז בדין הפרה דאם לא אמר מעכשיו לא מהני לקנות אפי' באגם וא"כ איך יסתור דברי אביו וע"ק דהרי מבואר בפסקי הרא"ש בפר' הכותב גבי גט וז"ל א"ל וכו' עכ"ל. הרי מבואר דגם בגט בעי מעכשיו אבל באמת שזה סותר פסקי הטור בעצמו שפסק להדיא באה"ע סי' מ"ב דאפילו בלא מעכשיו והניחתו בצידי רה"ר דמגורשת וכמו שפסק הרמב"ם וע"ק דהא גבי קדושין דאסורא פסק. הרא"ש והטור דעכשיו ולאחר ל' יום הוי ספיקא אי תנאה הוי אי חזרה הוי או שיורא וא"כ מאי מהני הכא מעכשיו אי חזרה הוי אם כן מלת מעכשיו כמאן דליתא דמי ואפי' בצידי רשה"ר אינה מגורשת וכיון דאינה מגורשת כלל בלא מעכשיו אם כן במעכשיו הוי ספק גרושין ע"כ הנלע"ד דדעת הרא"ש ממש כדעת הרמב"ם ז"ל דהגט אף בלא מעכשיו במדי רה"ר מגורשת כס' הר"ן ז"ל ובפר' כדעת הרמב"ם דבלא מעכשיו באגם לא קני כי אם דוקא במעכשיו ומ"ש כאן הרא"ש במעכשיו היינו לרבותא דאפי' במעכשיו לא מהני כי אם בצידי רה"ר או באגם לאפוקי רה"ר עד שיאמר מעכשיו לבסוף ודלא כמ"ש בספר הלכה למשה דאשתמיט מניה דהרב מכתב לאליאו דברי הפוסק דהכותב דליתא דאדרבה איהו גופיה אשתמיט מניה דברי הטור אה"ע דמבואר שם דבלא מעכשיו מגורשת בצידי רשה"ר כסברת הרמב"ם והר"ן ז"ל אמנם מה שהשוה הרב מכתב לאליהו דעת הרא"ש עם הר"ן ז"ל גם בפרה ליתא וכדכתיבנא

עוד כתב הרב הנז' וז"ל וגם הלום ראיתי למרן בכ"מ וכו' מטעמא וכו' דאחרי המחי' דבריו אינם מובנים כיון וכו' ומ"ש הר' המגיד אינו ענין כלל וכו' וזה ברור מאד עכ"ל ולי נראה אדרבה דבריו אינם מובנים דהא הרב כ"מ לשיטתיה אזיל דס"ל שהרמב"ם פסק כר"י דמעכשיו ולאחר ל' יום הוי שיורא ואגם דנקט הרמב"ם בדוקא וכמו שמבואר בדברי הב"י בסי' קצ"ז וכמש"ל

וא"כ לפי שיטתי זאת שפיר כת' שכבר כלתה שמירתו הראשונה ומ"ש כדכתב הרב המגיד לאו למימרא דהכי ס"ל להרב המגיד דודאי ברור הוא דמ"ש הרב המגיד כן הוא בלי מעכשיו שיו אבל לדידיה שייך ה"ט אפי' במעכשיו כיון דלדידי' לא יעשה מעכשיו קנין גמור אלא התחלת הקנין וכבר הלכה לה ואדרבה בפ"ב מהלכות מכירה תמה על המגיד שהבין מדברי הרמב"ם שמעכשיו ולאחר ל' יום מהני והוי קנין גמור מסוגיא דהכותב

וראיתי להר"ן בפרק הכותב שכתב וכן נמי ההיא דר"נ כדמוכח בפ' המפקיד וטעמא וכו' והיינו התם אמרינן למי משלם למי שהפקדון אצלו באו' לכשתגנב פרתי קנויה לך מעכשיו וקנה ואע"ג דהשתא קיימא ביד גנב ואע"ג דשם אמרינן א"נ דקיימא באגם היינו ללישנא בתרא אבל ללישנא קמא ע"כ אפי' ברה"ר דהא מקשי אפי' גיזותיה וכו' וכדכתב הר' קמ"ר אבל קש' דמאי מייתי מהתם דהתם קא' מעכשיו לבסוף וכבר כתבו התוספות דאי קאמר מעכשיו לבסוף אפי' רב מודה דהוי תנאה דהשתא ליכא לספוקי בחזרה כלל אפילו לרב משום טעמא שכ' אח"כ דבממונא האי לישנא הוי גופא מהיום ופירי לאחר ל' יום ולר"י דס"ל דהאי לישנא הוי שיורא אין לחלק בין אמר מעכשיו בתחילה או לבסוף דהאי חי' שחלקו התו' הוא אליבא דרב וא"כ ראיית הר"ן היא דהרי מצינו דהיכא דמועיל מעכשיו מהני אפי' ברה"ר וא"כ אפילו הכא אי הוי המעכשיו בתחיל' לא אכפת לן וטעמא משום דה"ק גופא מהיום וכו' ואם כן להאי טעמא בין רב בין ר"י מודו דמעכשיו הוי קנין גמור וכיון דהוי קנין גמור א"כ אף ברה"ר מהני כדמוכח בהמפקיד באופן דכל כוונת הר"ן לומר דמהתם מוכח אפילו ברה"ר ואף ע"ג דהתם הוי מעכשיו לבסוף לא אכפת לן דהכא בממונא אפילו הוי מלת מעכשיו בתחי' מהני כאלו הוא לבסוף מטעמא שכתב הר"ן ז"ל ובזה אין מקום למ"ש על הר"ן הרב שמחת עולם שלא הבין ראייתו דלפי מה שכת' שפיר מייתי ראיה הר"ן ז"ל ודוק

איברא מה שיש לי לעמוד בדברי הר"ן ז"ל הוא דאדרב' ממקום שהביא ראיה לדבריו משם הוי תיובתיה דהא איהו ס"ל דבלא מעכשיו קנה לאחר ל' יום בפרה באגם ומבואר בהמפקיד להדיא דלא קנה דהא קאמר התם סתמא דתלמודא איכא בינייהו דקיימא באגם עיין שם בגמרא ובפרש"י ואע"ג דמוכרחים אנו לו' דהאי סוגיא אליבא דהר"ן אתיא כר"י דלית הלכתא כוותיה מ"מ קשה דאדרבה לוכח מהתם דהלכתא כוותיה דר"י דסתמא דתלמודא כוותיה אזלא וי"ל דהתם שני תרי שנויי ומצינן למימר דה"ק תלמודא איכא בינייהו גיזות וולדות אליבא דר"נ אי נמי דקיימא באגם אליבא דר"י אך מ"ש הרב קמ"ר דאגם דנקט לאו דוקא וכאלו אמר בר"ה דבריו תמוהים דבשלמא בסוגיא דפרק האשה שנפלו דקאמר התם ר"י דקני באגם במעכשיו שייך שפיר לו' דלאו דוקא באגם קונה אלא גם ברה"ר ומשום אורחא דמלתא נקט אגם אבל הכא דקני באגם וברה"ר לא קני לדעת הר"ן איך יתפוס שקר