מר ואהלות רמג

שכרו וגם התחיל במלאכה דכל אלו הם כקנין לגבי בעה"ב ואפ"ה פועל חוזר מגזרת הכתוב והמעות חוב עליו מש' דס"ל דלא מהני קנין לגבי פועל ויוכל לחזור בו

אמנם כבר ראיתי להש"ך בסי' של"ג שכתב כהרב מ"ל ודחה מכח ס' זו סברת הריטב"א בשם רבותיו והביא תשו' הריב"ש דסימן תע"ו דס"ל להדיא דלא כהריטב"א ע"ש. ועיין בהרב מ"א בה' שכירות שנראה מדבריו דל"פ הריב"ש והריטב"א וליתא שכל הפוסקים הבינו דהריב"ש והריטב"א פליגי אהדדי באופן אם הפועל נשכר בקנין הוי פלוגתא והפועל שהוא מוחזק יכול לומר קי"ל כמ"ד דאפילו בקנין חוזר וכן היכא דנשתתפו בקנין כנ"ד ומחלו זה לזה באמירה הוי מחול מה"ט דיוכל המוחזק לומר קי"ל דהויא מחילה דלא כהרדב"ז ז"ל שהבאנו לעיל

פש גבן לברר ולבאר המוחל ללוה מלוה שבשטר ולא החזיר לו השטר אם נמחל החוב באמירה בעלמא וכן המלוה על המשכון ומחל לו את החוב ולא החזיר לו את המשכון אם נמחל באמירה בעלמא בלא חזרת שטר ומשכון

ולכאורה דדין זה פשוט ומבואר בסימן רמ"א שכתב מור"ם שם וי"א אפי' היה לו שט"ח או משכון עליו אפ"ה הויא מחילתו מחי' בדברים ע"כ ומדכתב וי"א וכו' ש"מ אליבא דמרן הש"ע לא מהני עד שיחזיר לו השטר או המשכון דכלל מסור בידנו דכל היכא שכתב מור"ם וי"א אתי לאפלוגי על האמור קודם וכיון שכן הרי נתבאר לדעת מרן דקי"ל כוותיה דאם לא החזיר המשכון או השטר דלא הוי מחילה דאלו מחל לו לגמרי היה מחזיר לו השטר או המשכון וכ"כ הסמ"ע להדיא לעיל בסימן י"ב אמ"ש הש"ע שם דמחילה אינה צריכה קנין כתב וז"ל דהיינו דוקא בדלא נקיט המוחל עדיין השט"ח דכל זמן שאינו מחזירו לו לא מהני אפי' מחילה גמורה בלא קנין ועיין לקמן סימן רמ"א עכ"ל ור"ל דלקמן בסי' רמ"א לא ס"ל למור"ם הכי אלא דס"ל דאפי' לא החזיר השטר הוי מחי' ופליג אש"ע דסביר' ליה דאם לא החזיר השטר לא הוי מחילה

האמנם דברי מור"ם בעצמו שכתב וי"א דאפילו וכו' אינם מובנים אצלי דבשלמא אלו מבואר בש"ע קודם זה דלא מהני מחילה כי אם בחזרת השטר או המשכון שפיר כתב מור"ם ז"ל וי"א דאפי' לא החזיר השטר וכו' אבל השתא אדרבה מרן סתם וכתב מחל לחבירו חוב שיש לו עליו וכו' בדברים בלבד וכן בסי' י"ב סתם וכתב דמחילה אינה צריכה קנין ולא חלק בין תפיס שטרא ללא תפיס משמע לדעת מרן ל"ש החזיר לו השטר ל"ש לא החזיר לו השטר הוי מחילה והיכי כתב וי"א וכו' הא אפי' מרן מודה בזה ואולם דמ"ש וי"א וכו' לאו דוקא וכאלו כתב י"א בלא וי"ו

והנה הש"ך בסי' י"ב כתב על דברי הסמ"ע וז"ל וצ"ע דלקמן בסי' רמ"א לא כתב מור"ם כן ולכאורה קשה כיון דלשיטת הסמ"ע אליבא דמרן בש"ע דאם אינו מחזיר את השטר לא הוי מחילה מאי מקשי הש"ך מדברי מור"ם שכתב וי"א דאפי' לא החזיר השטר הוי מחילה דהרי גם הסמ"ע מודה בזה דלדעת מור"ם הכי הוי דלא כש"ע ואדרבה כיון שכתב מור"ם וי"א וכו' משמע דאזיל ומודה מור"ם שלדעת הש"ע דלא מהני מחילה בחזרת השטר וכמו שהבין הסמ"ע בדעת הש"ע והיינו ממש דכתב סמ"ע ועיין בסימן רמ"א שר"ל שדעת מור"ם אינו כן ופליג אדברי הש"ע וכתב וי"א וכו'. הרי. שהבין בדעת מרן כמו שהבין הסמ"ע ומש"ה כתב וי"א וכו'

ולפי זה חזות קשה אני רואה בדברי הסמ"ע שם בסי' רמ"א שכתב על דברי מור"ם ז"ל וז"ל פי' וצריך להחזיר השטר או המשכון אחר שמחל לו עכ"ל ולכאורה דהכוונה הוא דלא הוי מחילה עד שיחזיר לו המשכון או השטר אבל אם לא החזיר לא הוי מחילה וכדעת ה"ר ישעיה שהביא הטור בסי' י"ב וכד וכדעתו של הסמ"ע שכת' שם אדברי הש"ע דדוקא אם החזיר לו השטר הוי מחילה וכך הבין הרב בני חיי והרב דרכי נועם בח"מ סי' ג' והרב כנה"ג בח"מ בסימן י"ב ורמ"א עש"ב וא"כ אתמהא אליבא דהסמ"ע חדא דא"כ היכי כתב מור"ם וי"א וכו' הא אפי'. מרן מודה בכה"ג וליכא מאן דפליג בזה דאם החזיר השטר לכ"ע הוי מחיל' ואם לא החזיר לכ"ע לא הוי מחילה ועוד מאי אפילו דקאמר מור"ם דכיון דאיירי שמחזיר לו השטר בשעת המחילה או אח"ך א"כ אין לך מחילה גדולה מזו והרי מחל לו בפועל ועביד מעשה בחזרת השטר והיכי מסיים מור"ם אפ"ה הויא מחילתו מחילה בדברים בעלמא והא לא הוי דברים בעלמא וזה עדיף מקנין וכה"ג אפילו בפשרה מהני והוי ממש כמי שגזרו עליו ליתן כו"ך ונתן דלכ"ע אינו יכול לחזור בו ועוד מאי מקשה הש"ך על הסמ"ע דמור"ם לא כתב כן והא אליבא דהסמ"ע גם מור"ם ס"ל הכי דבעי חזרת השטר ואי כוונת הש"ך לומר במ"ש דמור"ם לא כתב כן ר"ל דפשטא דלשון מור"ם משמע דלא בעי חזרת השטר דלא כמו שהבינו הסמ"ע זה דוחק עצום דשם בסי' רמ"א עמ"ה שכתב הסמ"ע פי' וצריך להחזיר השטר שם היה לו להש"ך להשיג עליו ולומר דלישנא דמור"ם לא משמע הכי ויותר וגדולה מזו הו"ל להקשות על הסמ"ע מלשון המרדכי שלקוחים משם דברי מור"ם ז"ל דהתם במרדכי מבואר להדיא דאינו צריך להחזיר את השטר או המשכון אלא דהוי מחי' בלי חזרת השטר או המשכון ובעמדי על זה ראיתי להרב קול אליאו. בחלק ח"מ סימן כ"ב שכתב על דברי הרב דרכי נועם שהבין מדברי הסמ"ע דלא הוי מחילה עד שיחזיר השטר ותמה עליו מדברי המרדכי ומבואר להדיא דהוי מחילה מבלי חזרת השטר ופי' דברי הסמ"ע במ"ש פי' וצריך להחזיר השטר דהכוונה מאחר דהוי מחילה אפילו בדברים בעלמא אם כן צריך