מר ואהלות כד

והנה הרב מגן דוד חלק עם הב"ח ולא זכר שר דתנא הוא ניהו הרשב"א דקא מסייע ליה והיה לו להביא דברי הרשב"א הנז' ולדחותם ודו"ק

נאום אבי"ע ס"ט

שאלה ג'

בימי חורפי נשאלתי אם הכרפס בעי היסיבה יען שמרן בש"ע לא כתב כי אם דוקא דמרור אינו צריכה היסיבה משמע דשאר מילי בעו היסיבה

תשובה כבר ראיתי דדבר זה תלוי בפלוגתא דרבנן קמאי דהרב שבולי הלקט כתב דאינו צריך היסיבה והר' אבודרהם כתב דצריך היסבה א"כ ממילא לפ"ז בעי היסיבה דהא ידוע מ"ש בגמ' דפסחים פלוגתא דאמוראי דחד אמר דתרי כסי קמאי בעו היסיב' ותרי כסי בתראי לא בעו היסיבה וחד אמר איפכא דתרי כסי בתראי בעו היסיב' וקמאי לא בעו היסיבה ומסיק שם בגמ' ואמרו הילכך צריך היסיבה לכולהו מספיק' דהיכא דמחוייב היסיבה ולא היסב לא יצא י"ח אבל אי לא צריך היסיב' והיסב אינו מעכב וכתב הפר"ח ז"ל דמזה ילפינן דגם במחלוקת פוסקים דלמר בעי היסיבה ולמר לא בעי היסיבה מספיקא חייב להסב דשמא הלכתא כמ"ד דבעי להסב דהשת' אם לא היסב לא יצא י"ח עש"ב וא"כ יוצא בפשי' בנ"ד דהכרפס צריך היסיבה כיון דפלוגתא דרבוותא הרב שבולי הלקט והר' אבודרהם מספיקא בעי היסיב' שוב בא לידי ספר ברכי יוסף שכתב דמשמע מדברי הרב בית דוד דבעי היסיבה וסיים וכתב אבל כתב הרב שבולי הלקט דאינו צריך היסיבה ור"ל ואל תחוש למאי דמשמע מהר' בית דוד ז"ל דצריך היסיב' כיון דמבואר בהרב שבולי הלקט דאינו צריך עש"ב: ואני תמה על בקיאותו דאיך לא שלטו מאורי אור עיניו בדברי הרב אבודרהם דגם הוא מקמאי וסבר דבעי היסיבה וכיון דפלוגתא דרבוותא יוצא הדין דבעי היסיבה וכמ"ש בשם הרפ"ח ז"ל

איברא מה שסיים הרב ז"ל דכפי הסוד צריך שלא יהיה מסב ע"ש א"כ יש לדעת אם יש לחוש לזה שהוא כנגד הפשט וההלכה דק"ל דצריך להסב ולכאו' יש לפשוט ממ"ש הרדב"ז בח"א סימן ל"ו וז"ל ובכל מקום שתמצא ספרי הקבלה חולקין על פסק הגמ' הלך אחר הגמ' והפוסקים ז"ל ובכל מקום שאינו חולק כגון בכה"ג שלא נזכר בגמרא ובפוס' אני ראיתי לסמוך על דברי הקבלה עכ"ל. א"כ מזה יוצא בנ"ד דהוזכר זה בפוסקים הראשונים וכפי הכלל שבידנו דבעי היסיבה כמאן דאמר הכי א"כ אין לחוש לדברי הקבלה נגד המפורש בדברי הפוסקים

אמנם ראיתי להרדב"ז בסי' ח' שכתב וז"ל וכיון שהיא פלוגתא דרבוותא דברי הקבלה יוכיחו ואתה אל תניח עכ"ל הרי שפסק דבדבר שהוא פלוגתא דרבוותא אזלינן בתר הקבלה וא"כ גם בנ"ד יוצא שב ואל תעשה ואינו צריך היסיבה ואכתי יש לדחות דהתם בענין נדון הרדב"ז טעמא משום שחכמי האמת מרחיקין מאד וקפידי שלא להניח תפילין בח"ה משא"כ הכא דיתכן אם אכל הכרפס בלא היסיבה דלא יצא י"ח ואין קפידא כ"כ אם היסב לפי דעת חכמי האמת ועוד דדבר זה נמסר למתנהג בכל דרכיו על פי דברי האר"י ז"ל צריך שינהוג ג"כ בהא כמוהו דאין להיסב אבל לסתם בן אדם שבאו לשאול אם חייב להסב באכילת כרפס ודאי שצריך להסב משום ספיקא שמא לא יצא י"ח: נאום אבי"ע

ס"ט

(אמר הצעיר אברהם המגיה ס"ט בהורמנותיה דמני"ר הרב המופלא רחמתין עזיזא מע' הרב המחבר נר"ו אנא דאמרי כי רבני האחרונים ה"ה הרב שלחן גבוה והרב כסא אליהו והרב שבח פסח בהסכמה עלו דכרפס א"צ היסיבה וכ"כ הרב זכור לאברהם דמנהג מקומו שלא להסב וגם הרב חיד"א ז"ל בס' שמחת הרגל הוסיף שנית ידו לגמור אומר דא"צ היסבה. ועד אחרן ראיתי להרב ערך השלחן דהביא משם הירושלמי דמוכח בהדיא דא"צ היסיבה. והילך ל' הירושלמי בפ' ע"פ ה"ג חברייא בשם ר"י צריך לטבל בחזרת ב"פ וכו' מתניתא פליגא על ר"י יוצאין במצה בין שכיון בין שלא כיון והכא מכיון שהסב חזקיה כיון ע"כ ופי' הרב קרבן העדה צריך לטבל בחזרת ב"פ דמצות צריכו' כוונה ואולי לא כיון בראשון לשם מרור כיון שלא בירך עליו אלא פרי האדמה וכו' יוצאי' במצה וכו' קס"ד ה"ה למרור א"צ כוונה ומשני הכא כיון שהסב שהרי אינו אוכל מצה עד שהסב הלכך חזקיה שכיון לאכול אלא שעכשיו בשעת אכילת נשכח ממנו אבל בירק שאוכלו בלא היסיבה קודם אכילה איכא למיחש שמא לא כיון עכ"ד. הרי שמדקדו' תי' הירוש' נראה בפי' דכרפס א"צ. ואין לדחות ולומר דאשינויי לא סמכינן דאשינוייא כי האי דדברי הירושלמי ברור מללו דס"ל דעד שעת אכילת מצה א"צ היסיבה סמכינן וסמכינן. והשתא אתבריר לן טעמא אמאי הפוס' לא הביאו דברי הרד"א דס"ל דצריך היסיבה ואלו שלטו מאורי אור עיניו בירושלמי הנ"ל לא היה חותך את הדין לחיובא. וה' יאיר עינינו במאור תורתו אמן

) שאלה ד'

אם יש צד להכשיר בעוש' סוכה תחת האילן באילן שצלתו מרובה מחמתו וגם הסוכה בלא האילן צלתה מרובה מחמת' אע"ג שפסק מרן בש"ע בסימן תרכ"ו וז"ל י"א שאם האילן וכו' אף אם הסוכה צילתה וגו' פסולה ע"ש אם זה מוסכם לכ"ע או איכא מאן דפליג עוד ראוי לידע מ"ש הרמב"ם בהל' סוכה בפ"א הי"ב בדין זה וז"ל הדלה וגו' וסכך וגו' ואחר כך קצצן וכו' ע"ש דלכאור' דבריו תמוהים וכמו שתמה עליו הרב הגהות מימון וז"ל וצ"ע דאיתא התם וכו' עש"ב: ומה דעת הרמב"ם בפי' חבטן שאמרו בגמ' ועוד ראוי לחקור במ"ש רש"י בסוכה דף ט' ע"ב בד"ה ש"מ מהכא שמסככין וכו' שקורין לט"ש וכו' ע"ש אם יכול לסכך תחת הלט"ש אם הוי