עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמר ואהלות

מר ואהלות רלב

Mor Va-Ahalot 232 · מר ואהלות · free full Hebrew text

Open in the reader →

מאן דפליג עליו התם וס"ל דחיישינן לספיקא משום דהלכתא כבתראי ועוד דהתם ה"ט שרבא ראה פשיטותיה דרבה ועם כ"ז נסתפק ולא חש לפשיטותיה דרבה אבל הכא לא ראה הרשד"ם דברי הרדב"ז דאפשר דאלו היה רואה דבריו היה חוזר בו ומכ"ש עכשיו שנתגלה לנו דברי הגאון מהר"י בן מיגש דס"ל כהרדב"ז ובודאי אם היה רואה מהרשד"ם דברי הגאון הנז' היה חוזר בו בלי ספק והגאון מהר"י בן מיגש הוא תלמיד הרי"ף וס"ל כהרי"ף דאמעוט חליפין מאונאה מדכתי' ממכר ועכ"ז ס"ל דבכלים העומדי' לסחור' אם לא שמו אותם אין בהם אונאה משמע דאם שמו אותם יש בהם אונאה

והגם שראיתי למהרח"ש בסימן כ"ב ובספר בני חיי והרב כרם שלמה סימן ס"א שכולם הסכימו לדברי מהרשד"ם אומ' אני משום שכולם לא ראו דברי הגאון ז"ל ואפי' את"ל דאפי' יראו דברי הגאון אפשר שלא היו חוזרים בהם דס"ל כתלמידי הרשב"א וכטעמם מ"מ היכא דהמתאנה הוא מוחזק אין מוציאין מידו דיכול לומר קי"ל כהרדב"ז והגאון ז"ל דס"ל דכלים העומדים לסחורה דאם שמו אותם יש להם אונאה וכ"ת לדידן דבתר מרן גרירנן ומרן הביא דברי תלמידי הרשב"א ומשמע דס"ל כוותייהו לק"מ חדא דכבר כתבנו דגם תלמידי הרשב"א מודו לדברי הרמב"ם וטעמו והרמב"ם גם כן מודה דעקר דאין אונאה בחליפין מדכתיב ממכר ול"פ ועכ"ז ס"ל להרמב"ם דטעמא משום שזה רוצה וכו' וה"ט לא שייך בכלים העומדים לסחורה ואת"ל דפליגי וכמ"ש הרב שבות יעקב הא בש"ע הסכים לדברי הרמב"ם ולא לטעם הרשב"א וא"כ שפיר המוחזק יוכל לו' קי"ל כהרדב"ז והגאון והר' ש"י דס"ל דפליגי הרשב"א והרמב"ם

ובפי זה אני תמה על הרב מהרח"א שכתב בסימן ע"ד אות ל"ד דאפילו בכלים העומדים לסחורה ושמו אותם אין בהם אונאה והרדב"ז יחיד בזה שהרי הרב ז"ל שלטו עיניו בדברי מהר"י בן מיגש ועוד אפילו מהרשד"ם מידי ספיקא לא יצא וא"כ בודאי שיכול המוחזק לו' קי"ל כהרדב"ז והגאון וכספיקא דהרשד"ם וצ"ע וראיתי להריק"ש שכתב על דברי הרדב"ז דלא משמע כן מדברי הרמב"ם ז"ל כוונתו ברורה מדסתם הרמב"ם ולא חלק וכבר כתבנו לעיל דאין זו ראיה ומעתה נחזור לנ"ד וקודם כל דבר ראוי לברר אי הני סחורות כגון ניל ובקאם וקרמו וכיוצא שאינו מאכל אם דין כלים יש להם או בכלל פירות ודין פירות יש להם דלכאורה נראה דדין פירות יש להם חדא מדכתב הרמב"ם ז"ל המחליף כלים בכלים משמע דוקא כלים הא שאר מילי הוו פירות אימא סיפא אבל המחליף פירות בפירות משמע דוקא פירות הא שאר מילי הוו כלים וידוע. דדיוקא דרישא עקר ואמרינן דיוקא דרישא נעשה כדין הסיפא וכלל זה דאמרינן נעשה נאמר גם כן בפוסקים כמ"ש הרב כה"ג וכ"מ מלישנא דהסמ"ג בלאוין ק"ע שנ"ט לדברי הרמב"ם מפני שאין עושי' חליפין כ"א כלים ובהמות משמע דבמדי אחרינא חוץ מאלו אין דרך לעשות חליפין וכ"מ ג"כ מלישנא דהלבוש שכתב דאין חליפין בפירות נקראים חליפין אלא מכר מקרי משום דשומת הפירות ידועה לכל וכמעות דמיין עכ"ל. וכבר מבואר בטור י"ד בסי' קע"ג דפלפל ושעוה וכיוצא הם שומתם ידועה וטלית ופרה וכיוצא לא הוי שומתו ידועה וא"כ לכאור' נראה דסחורות הללו כגון ניל ובקאם וקרמז דמין לשעוה ופלפל אמנם כד מעיינינן שפיר חזינא דכל הנהו סחורות דידן דין כלים יש להם והוא מטעם שכת' הרב המגיד משום שהכלי מתקיים יותר מהפירות וכ"כ הרדב"ז וכ"כ הפרישה ובפרט למ"ש הרב המגיד שהרמב"ם למד חלוק זה מהירוש' כמו שמחלק הירוש' בין פרה וחמור לצבור פירות לענין קניה כמו כן איהו חלק לענין אונאה ובודאי דלענין קניה כל הני סחורות דאמרן כגון על וכו' אליבא דרוב הפוס' דלא מקרו פירי לענין קנית חליפין אלא דבר הנדקב והולך ולא חזי למלאכה. וכן ראיתי בחי' הריטב"א למס' מציעא שכת' בשם הרי"ף ז"ל והראב"ד ז"ל דכל מדי דאינו נאכל דין כלים יש לו ולא דין פירות וא"כ ע"כ דמ"ש הלבוש דחליפי פירות נקראים מכר משו' ששומת הפירות ידועה דוקא פירות ממש דהם שומתם ידועה לכל כמעות אבל שאר מלי שאינם אוכל אע"ג דשומתם. ידועה מקרי לענין רבית מ"מ לענין חליפין לא מקרו שומתם ידועה כמעות ממש דהכי בעינן דליהוי כמעות ממש עד דליהוי כמכר דאי לא תימא הכי תקשי על הרב הלבוש מדברי הרב המגיד שנ"ט שהפירו' מתקיימי' משמע הא דבר המתקיים חשיב כלי לענין חליפין ואין בו אונאה ואת"ל דיש נפקותא לענין דינא בין טעם הלבוש לטעם הרב המגיד בהנהו סחורות שכתבנו כגון ניל וכו'. וכיוצא מכל מקום הרי הלבוש יחיד בטעם זה לגבי הרב המגיד ודעמיה

ועוד בנ"ד כ"ע מודו דהא בזמן הזה הכל מקרי אין שומתו ידיעה חוץ מהפירות ואין לך שער ידוע לכל מין סחורה כמבואר בפוס' האחרונים בטי"ד בדין הרבית ואיך שיהיה עפ"י דברי הלבוש וטעמו יתיישב מה שראיתי למהרש"ך בח"ב סי' רי"ח ולמהרש"ח סי' ר"ב שתמהו על על דברי מרן בכ"מ שכתב בפכ"ה מה' מכירה לחד תי' דלא מקרי כלי לדעת הרמב"ם אלא שהוא כלי לענין טומאה וכו' וב"ח ופירות כי הדדי נינהו ואין להם קנין אלא בחליפין שהם בתורת שווי הדמים דמה יענה במ"ש הרמב"ם בפ"ג מהלכות אלו המחליף כלים בכלים וכו' אבל המחליף פירות וכו' הרי מבואר דבעלי חיים לא מקרו פירי דעל פי דברי הלבוש לק"מ דנהי דלענין קנין חליפין פירי מקרו מ"מ לענין אונאה חליפין לא מקרי פירי ודין כלים יש להם כיון דאין שומתם ידועה ולא הוו כמעות מש"ה אין בחליפיהם אונא' וכן ע"כ מ"ש הסמ"ג שאין עושים חליפין כי אם מכלים ובהמות וכו' היינו לאפוקי פירות אבל כל שאר סחורות שאינם פירות והם מתקיימים דרך לעשות בהם חליפין וכן ראיתי למהרש"ח בסימן