מר ואהלות רכא

יש בני אדם מחזירין אותו נמצא מכאן ראיה שעדיין השותפות קיימת ועוד דכיון דלעוד היום לא נתברר חשבון של השותפות אם הרווחנו או הפסדנו ח"ו ועוד שנשאר סחורות שלא נמכרו ואין ידוע שומתם א"כ עדיין השותפות קיימת ועל הכל השיב יעקב א' לאחת כי מה שאמרתי אני רוצה ריוח מעותי ולא אתן אני מהריוח שלי כלום אדרב' מזה מורה שנתבטל' השותפות בינייהו ואני תובע ריוח מעותי הבטלים אצלך וכיצד אתה עוש' סחור' בפרתו של חבירו ואני מהיכא תיתי שאתחייב לתת ריוח מעסק שלי לבדי אחר שנפרדנו ונתרצינו זה מזה שכל א' יעסוק לעצמו ולא נשאר לך שום קרן בידי אלא אדרב' באנו חשבון ואפילו לפי חשבונך נשאר לי אצלך סך עצום ורב מלבד שכל קרנך משכת אותו ונשאת ונתת בו לעצמך ומה שטרך בידי וכו' אינו אלא לאיומי שלא תכחיש איזה תנאי מתנאי השותפות או תכחיש בעקר השותפות ומה שאתם אומרים דיש סחורות שלא נמכרו ולא נודע עדיין שומתם ח"ו שכבר כתבתי לו שכל הסחורות שימצאו אתו וגם אתי כל אחד יקים אותם עליו בשוויים וכן עשינו ולא נשאר דבר שלא חלקנו ונכתב הכל זה בחשבונו וזה בחשבונו ועוד הרי כבר נתברר החשבון לפי דעתו של יהודה לפני הרב וסמוך למותו של הרב ציוה לפשרנים שירצו ליעקב בסך כו"ך ועכ"ז לא היה רוצה יעקב להתרצות בסך זה ואח"כ רצוהו הפשרנים וגזרו ביניהם שיתן כו"ך היורש של יהודה ליעקב והתחילו לתת מאותו הסך שגזרו בניהם והנה ה"ר יעקב מזמן שהיה יהודה בחיים עמד והקדיש כל מה שחייב לו יהודה ולעת היום שראו בני יהודה שחייבים סך עצום ליעקב עמדו וטענו שהשותפות קיימת אפי' לעוד היום ועמדו והקדישו ג"כ הם מה שיצא ה"ר יעקב חייב להם מכל השנים הבאות ועל הכל יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה

תשובה אל אלהים הוא יודע שלא היה רצוני ליטפל בזה אכן קנאת ה' צבאות תעשה זאת ששמעתי שא' מן המורים הלכ' הורה בזה שהשותפות קיימת עד היום הזה ומשו' חומר השבועה ודבריו נפלאו מני דעפ"י המוב' בשאלתנו אם כנים הדברים לא יתכן כלל לומ' שעדיין השותפו' קיימת לא אאמין כי יסופר ששום מורה בעולם יוכל לו' כן וכמו שאבאר בע"ה והנה ראוי לחקור ולידע אם הויא מקרי פירוד שותפות זו בתוך זמן של השטר שאינו יכול לחלוק בתוך הזמן בלתי רשות חבירו דהא כיון שכתוב בשטר שאיך השותפות הנז' וכל תנאיה תהיה קיימת כל זמן ששטר זה קיים ביד שניהם א"כ זהו הזמן שקבעו ביניהם וא"כ כל עוד שהשטרות קיימים הוי כתוך זמן או דילמא תנאי זה אינו אלא לזרוזי בעלמא והוי כשותפות סתם ויכול לחלוק אפי' שלא מדעת חבירו והנה ודאי דמן הסברא מוכח דזה מקרי תוך הזמן דזהו הזמן שנתנו ביניהם שכתבו להדיא שאיך השותפות זו תהיה קיימת כל זמן ששטר זה קיים ביד שניהם וכ"ש שנעשה על תנאי זה קגו"ש וש"ח וכבר בא הדבר מבואר בתשו' הרב בעל ספר יכין ובועז נכדו של הרשב"ץ ז"ל שכתב בתשו' סי' י"ג וז"ל שותפין שכתבו שטר ביניהם והתנו בו שלא תתבטל השותפות עד שיבואו לחשבון ויחתכו השטר תשו' השותפין שנשתתפו בסתם בלי זמן כל אחד מהם שרוצה לחלוק חולקים ואם התנו לזמן קצוב כל א' מעכב על חבירו עד שיגיע הזמן שקצבו ואם נאבד כל הממון קודם הזמן בטלה השותפות וכו' ואני אומר השותפין הללו ששאלת עליהם כיון שיש תנאי ביניהם עד שיבואו חשבון ויחתכו השטר הרי הוא כאלו עשוי לזמן וקצבו זמן לשותפותם עכ"ל הרי מבואר דנ"ד הוי כאלו קצבו זמן לשותפותם

ושוב הראני אחד מרבני הישיב' הי"ו תשובת הגאונים בספר הנקרא שערי צדק שחבר מהר"ח מודעי ז"ל שאסף וקבץ תשו' הגאוני' שמצא והעלם על מזבח הדפוס ששם כתוב בדף צ"ג וז"ל ששאלתם ראובן עבד שותפותא וכו' ואתני עם שמעון דלא ליפרוש מניה אלא באנפוהי וכו' השבנו על זאת דכתב דלא ליפרוש מנאי אלא באנפאי לחזוקי ולזרוזי אתניה בהדיה וכו' וכיון דטבע ממוניה ולא פש מדי בטלה השותפות וכו' עש"ב שזאת התשוב' היא לכאור' הפך דברי הרב יכין ובועז שהם כתבו דתנאי זה אינו תנאי אלא זרוז בעלמא ולא תנאי גמור כדכתב הרב יכין ובועז וכתב הפוסק הנז' שהראני תשו' זו שבודאי אלו היה רואה הרב יכין ובועז תשובה זו הוה הדר ביה מי יעצור כח לחלוק עליהם וקבלת הגאונים תכריע וליכא למימר דלא כתבו הגאוני' כן אלא בנ"ד שלא נשאר מהקרן אבל היכא דנשאר קרן ביד השותף תנאם זה הוי תנאי גמור הא ליתא דא"כ הוה להו להגאונים לומר דהגם דהוי תנאיה תנאי גמו' ואינו יכול לחלוק אלא בפני חבירו מ"מ שאני הכא דאבד הממון ול"ל למימר לזרוזי אלא ודאי שדעתם לומר דאין זה תנאי גמור אלא לחזק הענין ויכון לחבירו לחלוק כדין נשתתפו סתם שחולק לפני ב"ד ואין תנאי זה מעלה ומוריד עכ"ל

ואני אומר אחרי המחי' שלא עיין יפה לא בדברי הגאונים ולא בדברי הרב יכין ובועז ודברי שניהם דברי אלהים חיים ואין ביניהם שום פלוגתא אפי' כמלא נימא דהא לכאורה יש לתמוה על הגאונים לפי הבנת הפוסק הנז' שלא כתבו הגאונים דאם אבד הקרן שבטלה השותפות אלא משום דתנאי זה דלא תיפרוש מנאי אלא באנפאי אינו תנאי גמור אלא זרוז בעלמא והוי כדין נשתתפו סתם שאין בו זמן אבל אי הוי תנאי גמור דאז הוי כדין נשתתפו לזמן אז אפילו אבד הקרן אינו יכול לחלוק שלא מדעת חבירו וזה תימא דא"א להגאונים לומר כן דלא יחלוקו על גמ' ערוכה ופסק' הרמב"ם ז"ל דמבואר בגמ' בפ' המקבל דאם התנו לזמן קצוב אם נאבד הממון קודם הזמן בטלה השותפות וכמו שכ"כ הרב יכין ובועז שם משמא דגמרא והרמב"ם וע"ק דאם התנאי הזה לזרוזי בעלמא ואינו תנאי ודינו כדין נשתתפו בסתם בלי זמן אם כן אפילו שלא נאבד הממון יכול לבטל השותפות שלא מדעת חבירו