מר ואהלות רכ

שדחו ס' הרשד"ם ואף שמהרש"ך לא פסיקא ליה האי דינא וכתב דבמקום שבועה יש להחמיר גם הרב מ"ץ כן ס"ל לא חיישינן לספקייהו במקום רבנן בתראי

אמנם ראיתי להרב החבי"ב בהגהת הטור באות קס"ו שכתב דלכאור' וכו' אלא שמדברי הריטב"א מוכח בברור שסברתו אינה מסכמת אמור מעתה שיכול לומר המוחזק קי"ל כהרשד"ם והחולקים על שמבינים בכוונת הרמב"ם שיש חלוק בין שנים שותפין לשלשה אלו דבריו עש"ב

נאום אבי"ע ס"ט

שאלה י"ט

נשאלתי על יעקב ויהודה שהיו שותפין וכתוב בשטר השותפות שאיך השותפות הנז' היא וכל תנאיה תהיה קיימת כל זמן שכתב זה הוא קיים ביד שניהם ושותפותם ע"ז האופן שכל א' מהם יכניס לקרן השותפות כל מה שחננו ה' כל ממון שיש לו ויהודה דירתו בבבל יע"א ויעקב באחד מערי הודו וישלחו זל"ז ותנאי היה ביניהם שלא יעשה א' מהם שום דבר בלתי ידיעת חבירו וכל זה היה בקגו"ש וש"ח וכו' ועמדו בשתוף זה ד' ה' שנים ואחר זה הפרידו שותפותם וכך כתב לו יהודה ליעקב ועל מה שכתבת לי שמר"ה של שנת קס"ה נתבטל' השותפו' והתפיס החשבון מר"ה של שנה קס"ו לבדך ואני לבדי באלף ברכות ואין אני רוצה בכח להיות שותף עמך ואני הדל תפסתי חשבוני מר"ה קס"ה עלי לבדי ונהיה מכאן ואילך כל א' לבדו וכל הסחורות מ"ש ק"ס ער קס"ס תכתוב אותם רופיאת ואם כה תאמר שיש התורות שעדיין לא נמכרו ועדיין הם בעין צריך שתקבלם עליך בשיוויים כמו שאני עשיתי ולבסוף אם יחסר ביני לבינך ויש לך עלי שאני ג"כ אכתוב לך חשבונך ישר בפני עדים ומה שעדיין לא נמכר תקים אותו עליך כשער השוה כמו שאני עשיתי אתה ג"כ תעשה עוד כתב יהודה ליעקב במנחם קס"ה לפי כתבך שכתבת תרצה ממני שותפות כל ומן שמעותיך אצלי ואני לא יש לי שותפות עמך כלל האמת אתך ואם תרויח בכל שנה עשרים ליך אינה רוצה ממך כלום וכמו ששאלת מאתי כן אעשה שמר"ה קס"ה כל א' יהיה לעצמו ונפרדה השותפות יה"ר שתהיה לטובתנו עוד בשנת קס"ז כתב יהודה ליעקב זאת להודיע אני הדל קבלתי החלוק' ואני רוצה שתשלח לי חשבון מ"ש קס"א לקס"ה ולא תניח יותר וכבר הודעתיך שכל מה שאצא חייב לך בדין תור' איני נותן אותו למורשים שלך עד שתשלח לי החשבון של ה' שנים הנז' ויעקב סדר את חשבונו ושלחו ליהודה וכתב לו ממני תראה וכן תעשה וחלקו כל הסחורות אשר ביניהם ולא נשאר לו ליהודה אצל יעקב מקרנו כלום ואדרב' כשבא יהודה לברר חשבונו לפני הרב עם שני סוחרים יצא יהודה חייב ליעקב אחר טהרת החשבון לפי דבריו סך עצום ורב כו"ך וה"ר יעקב בשראה החשבון הזה לא נתרצה בו שחודשו בכפל כפלים עוד טוען יעקב שרצה לחייב ליהודה בסך חוב עצום שהיה לו ליעקב אצל א' מהסוחרים הגדולים שנשבר הסוחר ונאבד החוב וטוען יעקב שזה החוב היה קודם שהפרידו השותפות ועמד מודה וברר לפני הרב הנז' ז"ל שחוב זה נעשה אחר פרידת השותפות מקס"ה ואילך ופטרו הר' ליהודה מהפסד חוב הנז' ונתן בידו פס"ד עליו כיון שנעש' אחר פרידת השותפות גם בעת בואו יעקב לבבל מקום יהודה שלח יהודה כמה סוחרי' לרצותו לה"ר יעקב בסך כו"ך שיתן לו ולא נתרצה שלפי דעתו יש לו אצלו יותר הרבה ועכ"ז נתן יהודה ליעקב קצת מהסך אשר נתברר לפני הר' והסוחרים והעמיד מורשים הר' יעקב לטהר החשבון עפ"י דעתו ולא איסתייעא מלתא לגמור הדבר ואפ"ה לא טען יהודה בשום פנים שהשותפות קיימת אלא אדרב' שלח כמה פעמים אנשים לרצות יעקב בסך שהוברר לפני הרב וביני ביני נלב"ע יהודה וחלי"ש וקם יעקב ותבע הסך שיש לו אצל יהודה מבניו הי"ו והם גדולים וידעי בחשבון אביהם ומעשה אבות עשו בנים שגם הם שלחו אנשים סוחרים לרצות ליעקב בסך הנגמר במעמד הרב ולא נתרצה יעקב ולא טענו שהם עדיין שותפים ולא נפרדה השותפות ואדרבה חזרו ולקחו פס"ד אחר מהרב כמו הפס"ד שנתן לאביהם ויתכן שאבד אותו פס"ד וחדשוהו מחדש להיות ראיה בידם שכבר הופרדה השותפות מזמן אביהם מש' קס"ה ולא יש עליהם עוד מהפסד חוב הנז' שהלוה יעקב אחר פרידת שותפותם וטוען יעקב ששני הפס"ד הם עתה תחת יד בני יהודה ועוד טוען יעקב שזה יותר מל' שנה כל א' פנה לעצמו וכל א' עושה בשלו וגם בני יהודה אחר פטירת אביהם זה כמה שנים היו נושאין ונותנים לעצמם ולא אירע שום פעם ועת מן העתים לתבוע חשבון ריוח מהשנים אשר נשאו ונתנו ותפסו חשבון כל אחד לעצמו אלא כל שקלא וטריא שלהם על חמשה שנים שהיו בהם שותפים ולא על שנים הבאות אחר כך ואדרבה משנת קס"ה ואילך הלך יהודה ונשתתף עם סוחר אחר בלתי נטילת רשות מיעקב ואיך עבר יהודה על השבועה שנשבע שלא יעשה דבר בלתי ידיעתו והרי יהודה ידוע ומפורסם שקרי ותני וח' יתקרי וירא ה' עד מאד ואיך עבר על השבועה ח"ו אלא ודאי משום שלא יש לו עוד יעקב שותפות עמו ומאי דצבי עביד ולית דימחי בידיה ובני יהודה קמו היום וטענו שעדיין השותפות קיימת כל עוד שלא נתרצו השותפין על אופן א' ועוד הרי יעקב תבע מאבינו ריוח שותפות ממעותיו שהיו ביד אבינו והוא לא יתן ריוח א"כ מהיכן נפרדה השותפות ועוד טוענים בני יהודה ממ"ש יעקב לאביהם יהודה בש' תק"ע שיש לי שטר בידך ושטר בידי ואם לא תתרצה בשטרות