מר ואהלות רי

אינם יכולים לכתוב על הת"ח ואפי' פ"ק אליבא דכ"ע אפי' אליבא דהרמב"ן ודעמיה אבל נ"ד במה שנכתב עליו בשנה הראשונה הוא דומה ממש לנדון מהרי"ט ז"ל ועכ"ז כבר כתבנו שגם בכה"ג פטור הת"ח ובלא"ה הת"ח של פה אר"ץ רובם ככולם אין לאל ידם לפרנס את עצמם אפי' על צד הדוחק וכבר מפורש בדין בש"ע דחייבים הצבור לפרנס דייניהם וחכמיהם והא נמי בכלל פרנסתם וכמ"ש הרב דרכי נועם בתשו' בסי' נ"ז עש"ב. ואיך שיהיה רב העיר ששוכרין אותו אליבא דכ"ע שחייבים ליתן בעבורו וכמ"ש הרשב"ש בסימן תי"ב עש"ב. זהו מה שעלתה מצודתי בענין הזה

נאום אבי"ע ס"ט

שאלה יד

ראובן שיש לו חזקה מאבותיו בשירות המכס ולפעמים גם איהו גופיה עומד ומשרת עם אחיו העומדים שם ומשרתים ולפעמים אינו עומד ומשרת ועכ"ז בא עם חשבון אחיו המשרתים שם בעבור חלקו ונלב"ע ראובן וחלי"ש והניח בת שאינה יורשת בחזקה זו יען שאינ' ראוי' לשירות וכידוע מדברי תשובת מהר"ם גאלנטי ז"ל שס"ל דאפי' הניח בן קטן שאינו ראוי לשירות תכף נעשה המקום הפקר וכל הקודם זכה בו ותכף עמדו אחיו של ראובן וזכו בחלקו שהם קודמין בנחלה ובאה אלמנת ראובן ותבעה כתובת' מחזק' הנז' עפ"י הוראת מהר"ם ן' חביב ז"ל דקרי לחזקות הללו של המכס וכיוצא מוחזק ולא ראוי לגבי כתובת אשה והמזונות ועמדו ב"ד ג' והגבו לה שיעור חצי כתובת' מן החזק' הנז' ואחיו של ראובן טוענים דאה"נ דאם לא הניח ראובן נכסים שיעור כתובת' דין הוא שתוכל לגבות כתובת' מחזק' זו אבל מכיון דיש לראובן נכסים רבים מקרקעי ומטלטלי יותר משיעור כתובת' תגבה מהם ולא מחזקה זו שכבר זכינו בה ושעבודה על נכסי היורשי' ולא על אחרים ועל הכל יורנו המורה ושכמ"ה

תשובה הנה כבר ידוע דשירות המכס אית בה חזקה ומועלת למנות אחר במקומו ויכול למוכרה או לתת אותה במתנה וממונא הוי וגופא ממון ונוחל ומנחיל כידוע מתשובת הר' מהר"ם ן' חביב ז"ל הנדפסה בספר קרבן אשה שהביא כמה ראיות לזה והגם שהרב הגדול מהר"ם גאלנטי ז"ל כמעט שדחה כל ראיותיו מ"מ לענין דינא אזיל ומודה ליה מכח ראיות אחרות דנוחל ומנחיל אמנם הא איכא בינייהו היכא דמת המחזיק והניח בן קטן שאינו ראוי לשירות דלמהר"ם ן' חביב ז"ל לא פקע זכות הקטן וכל מי שעומד לשרת שליחותיה קא עביד ונותן לו חלקו ומשמר לו המקום ער שיגדל ולהר"ם גאלנטי י ז"ל ס"ל דתכף שמת המחזיק כיון דאין לו יורש שראוי לשירות אז פקע כחו ונעשה המקו' הפקר וכל הקודם בו זכה ואפי' מהר"ם ן' חביב ז"ל לא החליט הדבר בזה וכתב עד אשר יסכים עמי הרב הגדול מהר"ם גאלנטי ז"ל כנראה שבטל דעתו כנגדו וכיון שהרב המג"ן חלקו עליו בזה א"כ לענין דינא ראוי להורות כדברי הרב המג"ן ז"ל וכן ראיתי בשנים וג' שטרות דחתימי בהו תרי גברי רברבי וחד מנייהו עדיף הרב המופלא והמפורסם בדורו כמהר"ר יהודה קצין ז"ל ששם כתוב שהבת אינו יורשת לפום דינא משום שאינה ראויה לשירות הנז' הא קמן דתפסי עקר הוראת מהר"ם גאלנטי ז"ל דכל מי שאינו ראוי לשירות אינו יורש בחזק' זו אחד בן ואחד בת והנה ראיתי בפסק אחד לאחד מחכמי דורנו שכתב שפצ"י נהגו כהרב המג"ן דאין הקטן יורש והנה בודאי שכתב אלו הדברים משום שלא ראה את תשובת הרב הגדול בכ"י כמה"ר משה הררי זלה"ה אשר היה לפני דור דורים להרב הפוסק הנז' ושם העיד בתשו' הרמ"תה שפצ"י נהגו עפ"י הוראת מהר"ם ן' חביב ז"ל שמשמרים לקטן את מקומו עד שיגדל ויהא ראוי לשירות דלא כהרב המג"ן וא"כ לכאורה יש לתמוה עמ"ש מהרי"ק ז"ל הנז' בשטרות הנז' דאין הבת יורשת לפום דינא משום שאינה ראויה לשירות דאיך לא ראו תשו' הרב משה הררי ז"ל כי הוא בדורו של מהרי"ק גדול ממנו

אמנם יש ליישב בפשיטות דודאי מהר"ם בן חביב ז"ל לא זיכה לקטן אלא משום שסופו יהיה ראוי לשירות כשיגדל מש"ה משמרים לו את מקומו ובזה הוא דנהגו פצ"י כמהר"ם בן חביב ז"ל אבל לגבי הבת דלא שייך בה שום עת שתהיה ראוייה לשירות אפי' מהר"ם בן חביב מודה להרב המג"ן בזה דאינה יורשת הבת כלום בחזקה זו דאפי' בבן דעתיד להיות ראוי לשירות בטל דעתו מהר"ם ן' חביב ולא סמך על דעתו כנגד הרב המג"ן כ"ש וק"ו בבת דאינה ראויה בשום אופן לשירות דודאי מודה מהר"ם להרב המג"ן ז"ל וא"כ שפיר כתב מהרי"ק ז"ל פעם ושתים ושלש דהבת אינה יורשת לפום דינא וזיכה מקומה לשאר השותפים אשר הם עומדים ומשרתים שם וא"כ אף אם נאמר דאיהו מבורר המנהג אם הבת יורשת אם לאו מ"מ הרי פסקו רבני מתא דאינה יורשת לפום דינא משום שאינה ראוי' לשירות אע"ג דנהגו בבן הקטן כמהר"ם ן' חביב ז"ל מ"מ בבת לא נהגו עפ"י הוראתו אלא עפ"י הוראת הרב המג"ן וגם העידו לפני שבימי מהרש"ל ז"ל היה הלכה למעשה שלאחר שהורה מהרש"ל דהבת יורשת בא רעהו הגדול מהרי"ק ז"ל והחזירו ואמר הדרי בי ולא זכו לבת בירושה זו ומאותו היום והלאה עד היום הזה הוקבעה הלכה שהבת אינה יורשת בחזקה זו וגם מזה עשרים שנה באה אשה אחת ומכרה חזקת מקום הנז' אשר לה מאביה ותכף נתוועדנו אני ושבעה. מחכמי ורבני העיר הי"ו ובטלנו המכר עפ"י הוראת מהרי"ק ומהרש"ל ז"ל וכתבנו פסקא דדינא שמעולם לא זכו לבת