מר ואהלות רט

ז"ל בהבנת דברי הרמב"ם ובספרו הש"ע י"ד פסק כהרמב"ם הא ודאי דס"ל דבכל גוונא הת"ח פטורי' דהא גם על הש"ע יש לדקדק דאיך פסיק ותני בש"ע אפי' במס הקצוב ע"כ איש ואיש פטורים ולא חלק בין כשתובע מאחר על הכל לתובע כל אחד בפ"ע אם איתא דס"ל דבכה"ג חייב הו"ל לפלוני ולא למסתם סתומי דמשמע דליכא גוונא במס שיתחייב הת"ח וכמו שכתב כן בב"י ממה שלא חלקו בהדיא משמע דבכל גוונא פטורים ועוד דיש לדקדק כן ממ"ש בש"ע בסי' רמ"ג וז"ל ולכן פטורים מכל מיני מסים בין המס הקצוב על כל א' לבדו וחייבים בני העיר לפרוע בשבילם אפי' הקבועים ע"כ איש ואיש עכ"ל דלכאור' איכא למידק דלמה חזר הש"ע והאריך בלשונו וכ' וחייבים בני העיר לפרוע בשבילם מאחר שכבר כח'פטורו' מכל מיני מסים בין מס שהוא קצוב ע"כ איש לבדו והיינו בבא דסיפא אלא ודאי דבא לאשמעי' דאפי' תובע המושל מהת"ח חייבים הצבור לפרוע בעדו דמרישא לא שמעינן אלא שהת"ח פטורי' אפי' ממס הקצוב אקרקפתא דגברי והצבור הם התובעי' מהת"ח אבל כשעבד והמושל מבקש מהת"ח עצמו הו"א דחייב הת"ח ואין הצבור חייבים לפרוע עליו לזה חזר וכת' וחייבי' הצבור לפרוע בשבילו לאשמעי' דאפי' תבעו ממנו חייבים לפרוע עליו ומכ"ש כפי מה שדקדק הרב הפרישה מלשון הרמ"ה והר' ראשון לציון מדברי הרמב"ם שכתב אין מחייבים וכו' דא"כ הכי הול"ל וחייבים הצבור לפרו' עליהם ולא שיאמר פטורים וכו' עכ"ל

וא"כ כיון דמרן בש"ע העתיק בתחלה לשון | הרמב"ם למה הוסיף מדיליה וחייבים הצבור לפרוע בעדם כיון דבהא לא איירי הרמב"ם אלא ודאי שדעת מרן בהרמב"ם דאפילו בכה"ג שהמושל תובע מהח' הם חייבים ליתן בעדו וכפשט' דלישנא דהרמב"ם בפי' המשנה וכך הבין הר' ראשון לציון מדברי הב"י שהבאנו לעיל וכתב עליו ודבריו אינם נכונים לע"ד עש"ב ומה שנדחק אחר כך בכוונת הב"י דמאי דקאמר כשהמלך גובה מכל א' ואחד לאו דוקא דברי תימא הם דהיכי אפשר לומר בכה"ג דאיכא למטעי בהאי דין עצמו כשגוב' מכל א' וא' ולו' לאו דוקא ולא איירי בשגובה מכל אחד ואחד דבכה"ג לא יתכן לו' לאו דוקא ואדרב' אני אומר הדיוק להפך דדוקא כשהם מחלקים ביניהם ותופס א' בעד כולם אבל כשהם אינם מחלקים אלא שתופס כל א' לבדו ע"ז כתב לכאו' שהרמב"ם מחייב בזה לת"ח ואסיק דגם זה פטיר ועטיר והצבור נותנים בעדו והראיה האמיתית שכן דעת הב"י מלשון הש"ע י"ד שהבאנו שהוסיף על דברי הרמב"ם מלת וחייבים ליתן בעדו כמש"ל בשם הדרישה והרב עצמו וכמעט שהוי דבר מפורש בש"ע ואע"ג דמוכח מדבריו דגם כוונת הש"ע כן ולא איירי במי שעבד המושל תובע לח' אחרי המחי' ליתא דא"כ איך סתם וכתב הש"ע דהת"ח פטירי מכל מסים וכו' הו"ל לאשמעינן האי חדושא דכשתובע עבד המושל ממנו אז חייב ובודאי דאין המוחזק אלו הצבור יכולים לו' קי"ל כהרב ראשון לציון דהכי ג"כ כוונת מרן ז"ל דזה דוקא אם דברי הפוסק סובלים שני פירושים וכל אחד מהפוס' מפרש לפי דעתו דאז יכול המוחזק לו' קי"ל נמי כזה הפי' וכמ"ש הרב כנה"ג בח"א סימן כ"ה בשם הפוסקים דע"כ לא אמרינן הכי אלא בסובלי' דברי הפוס' שני פירושים ואין הכרע לבין שני הפרושי' אע"ג דפי' הא' קצת דחוק אבל אם הפי' לא יסבול בדברי הפוסק והוא דוחק עצו' ומפורסם כי הכא לפי דעתי שאפי' על הדוחק העצום לא יאמר בהא ודאי אין יכול המוחזק לומר קי"ל כהאי פירושא ובפרט כאן בנ"ד ונדון מהרי"ט דמסתמיות דברי הרמב"ם והרא"ש והש"ע דפטרי לת"ח בכל מיני מסים הקצובים ולא חלקו אם יש גוונ' לחייב הח' וכגון שתבע מהת"ח עצמו ש"מ דס"ל דבכל גוונא פטירי אפי' היכא שתובע מהת"ח עצמו ומשמעות זו משום דלא חלקו כתבה בב"י שם בסי' קס"ג שהבאנו לשונו לעיל ע"ש ודאי דכגון דא לא אמרינן קי"ל נגד דברי מרן שפסק לפטור את הת"ח בסתם ולא חלק

ובר מן דין יש טעם אחר לפטור הת"ח אפי' בכה"ג דנ"ד משום דחזינא זה כמה שנים שנהגו פצ"י דאפי' בכרגא דמס המונח אקרקפתא דגברי מאת המלך יר"ה וגובה עבד המושל מכל אחד ואחד לבדו אפ"ה נהגו לחייב הקהל לפרוע בעבור הת"ח ומעולם לא ראינו שפרע הת"ח זה המס הנז' ש"מ שנהגו לפסוק כמ"ד דאפילו בכה"ג דעבד המושל תובע מהת"ח הת"ח פטיר וחייבים הצבור לפרוע בעדו ואיך עתה יכולי' לחזור ולתבוע מהת"ח בזה המס

ומכ"ש לפי דעת קצת מרבני וחכמי הישיבה דסברי לו' דכיון דכבר בשנה שניה לא הסיר שמות היוצאים מן העיר ולא המתי' ותבע הסך משלם מהם ונתן הבחירה בידם לתקן הפנקס להעלות בו ולהוריד כפי מה שיראה בעיניהם עד סך ת"ק אבל יותר מת"ק אינם יכולים להעריך לשום אדם ואם פיחתו פיחתו להם ואם. הוסיפו הוסיפו להם הוי נ"ד דומה למ"ש הטור בשם הרמב"ן ז"ל והר"י ז"ל שאין ת"ח פטורים מכסף גלגלתא אלא כשהצבור נותנים ביחד כו"ך לפטור את כולם והם פוסקים ביניהם אבל אם אמר המלך שיתן כל אחד כסף גלגלתו אין הצבור חייבים ליתן בעדו וכו' ואין נראה לא"א הרא"ש אלא בכל ענין הם פטורי' וכ"כ הרמב"ם עכ"ל. וא"כ בנ"ד כיון דאם הותירו או פיחתו הוא להם הוי כדבר קצוב ששואל מהם והם יחלוקו בניהם דלכ"ע הת"ח פטורים ואפילו הרמב"ן מודה בזה וגם מהרי"ט לא הוי כנ"ד ומודה שפיר בנ"ד דפטור ועם כי לא נראו לי דבריהם דהכא בנ"ד אינו תובע מהכללות מס לגלגולת אלא אדרבה קבע שמותם בפנקס בסך כו"ך כדי לתבוע מכל אחד ואחד וקפיד אמנין הגברים ואפי' מה שנחסר מסך אנשים של הפנקס מחמת ההולכים למקומות אחרים או לב"ע גוזר עליהם שימלאו. הסך הנז' אקרקפתא דגברי ואינו רוצה מהכולל כי אם מפרטים כידוע והא ודאי בשנה ראשונה שנקצב על הת"ח בפנקס לתת כו"ך והמושל אח"ך גזר שימלאו החסרון על סך הגברים הנשארים כפי מה שיראה בעיניהם איש לפי יכלתו