מר ואהלות רד

אבל עכ"ז לא נפקא מנה מידי לנ"ד דכבר הכריחו האחרונים ז"ל ומכללם הרב בעל שמן המר בסי' י"ג דהיכא דבהא פליגי אי הוו מוחזקים או לאו אוקי ממונא בחזקת מריה ואין מוציאים ממנו אף שהוא יחיד עש"ב ודרך כלל אני אומר דההולך למלכות אחרת אחד שפרע בשנה ראשונה מה שעליו וקודם בא שנה שניה יצא מעירו דמי ממש לההיא דירוש' שהביאו הנ"י והפוסקים לענין מסים ששם אמרו שאם היתה אמת המים עוברת קודם שתגיע לשדהו יכול למונעה מעל שדהו אעפ"י שבזאת הסתימה הולכת לשד' חבירו ויכול להציל עצמו ומותר בממון חבירו אבל אם כבר בא הנזק מעליו אין יכול להציל עצמו בממון חבירו והכא נמי כל עוד שלא באה שנה שניה מקרי קודם בא הנזק דליכא למימר כיון שנכתב בפנקס המלך לתת כו"ך בשנה מקרי שפיר על שנים הבאות כבר בא הנזק עליו דליתא דודאי לא הוי משועבד למלך אלא כל זמן שהוא תחת ממשלתו ומכיון שהלך פקע הנזק מעליו קודם בא שנה שניה והוי כסותם קודם הנזק של שנה שניה שעתידה לבא כנלע"ד וכ"ת הרי כתבנו לעיל בשם הריק"ש שהביא מדברי הרמב"ם שבני מבוי מעכבי' אפי' בעבור הנוק שעתיד לבא מסבתו הא ל"ק כלל דהתם לא הוי מציל עצמו בממון חבירו דבין הכי ובין הכי נותן בהיזק מבוי האחר ואה"נ אם היה ניצול מכל וכל ואין עוד עליו שעבוד מסים היה מותר אבל דכיון דסוף סוף עדין שעבודא דמלכא עליה באיזה מקום שהלך ואלו הבני מבוי כבר זכו בו אינו מן הדין להפסידם ולהרויח לאחרים וכדכתבינן לעיל ועל הספק הד' לכאו' היה נראה לפשוט ממ"ש ריא"ז בפ"ק דבתרא על מימר' דההוא כובס שכתב משעה שהוטל אעפ"י שלא תבעו אלא אחר זמן אין זה אלא הרווחת זמן עש"ב. וא"כ גם בנ"ד שנכתב תחלת השנה מחדש מרט ולא תבעו אלא מחדש אלול אחר ד' חדשים אין זה אלא הרווחת זמן כיון דס"ס התחלת השנה מחדש מרט ומאות' שעה יש בידו ליקח וכמו שמצינו בשנה שעברה שהיה רוצה לתבוע זה המס תכף בחו' מרט וחילו פניו שרי הארץ להניח התביעה בח' אלול זהו היה נראה לכאו' אמנם אכתי יש לדחות דלא דמי נ"ד לההיא דריא"ז דכיון דמס זה הוקבע מחדש וכתבו תחלת בתחלת השנה מחדש מרט ועכ"ז מיום שהוקבע עד עתה אינם תובעי' וגובים כי אם מר"ח אלול זה שלש שנים ובפרט שפה אר"ץ אינם תובעים להרוצה לצאת כי אם בחדש שבו. התביעה כידוע בענין מס הקצוב של המחרמיה שתיכף שנכנס ר"ח מחראם אצל הישמעלים שבו מתחילים לתבוע המסים הקצובים ומס הקצוב אקרקפתא דגברי ואז זה היוצא אם יצא קודם ר"ח מחראם של שנה הבאה אינם תובעים ממנו כלום ותכף שנכנס ר"ח מחרא"ם אפי' יום אחד בחדש מחייבים אותו בכל המסים הקצובים באותה שנה הא קמן דאין מחייבים אותו כי אם בחדש שבו תובעים וממנים לגבות ולא יהא אלא ספיקא דדינא אם נ"ד דומה לההיא שכתב ריא"ז או לא הרי כתב הרב משא מלך בדף נ"א משם כמה פוס' . דה"מ דהרבים הוו מוחזקים כשהשעבוד ודאי אבל בספק לא עש"ב ואף ע"ג שכתב הרב כנה"ג שם באות רכ"ה דאפי' בספיקא הרבים מוחזקים מ"מ הרי כבר כתב ז"ל בח"א סי' כ"ה בדין כללי הקי"ל דהיכא דבהא פליגי אי הוי מוחזק או לאו אין לומר קי"ל כיון דבהא פליגי וא"כ בנ"ד ודאי היכא דקאי ממונא ליקום וכמו שהאריך הרבה הרב שמן המר בחח"מ סי' י"ג עש"ב

והשתא נבא לספק ה"ה דלא הסיר המושל לאנשי הקונסו"ל כי אם דוקא קכ"ה גרוש לגלגולת והעמיס שאר מה שכתוב עליו על שאר בני השכונה אם הוי כמו מכביד לזה ומקל לזה אחר הפשרה דלכמה פוסקים לא מהני ועם כי לכאור' נר' דדבר זה תלוי בפלוגתא דרבוותא והעלה הרב שמן המר שם בסי' י"ג דהיכא דהמלך פטרו לא הוו הרבים מוחזקים לגבי דידיה ע"ש. מלתא בטעמא והאריך לפטור המכזנ'גיא של הקונסו"ל הוא וחביריו עמו

אמנם מהרש"ל בספרו הבהיר בית דינו של שלמה האריך בסימן ל"ד ול"ה ול"ו והעלה דלא כוותיה דהרב ואסיק וכתב דמרן הב"י ז"ל והש"ע הכי ס"ל ותו ליכא למימר קי"ל עש"ב ופה אר"ץ יע"א הוקבע הלכה כמותו ונהגו ליקח מן המכזנ'גיא מסים הקבועים על הקהל כאחד מאנשי הקהל כי הוא שופט כל הארץ ואתריה דמר וגם הגידו לי קצת מחכמי הישיבה הי"ו שכבר ראו כתב ידו של רבי של הרב שמן המר שחזר והודה למהרש"ל ככל אשר גזר ואמר וא"כ ודאי גם בנ"ד כיון דזה כתוב בפנקס בסך ת"ק וכשהסירו מהפנקס לא הסיר הסך הת"ק כולו אלא דוקא קכ"ה לגלגולת והעמיס השאר על אחרים הוי כמקל ומכביד אחר הפשרה דאינו נאמן

אמנם עדיין יש להסתפק בנ"ד דמעקרא כל זה עשה המושל הערכין הנז' הוא כדי שיהיה כל גלגולת בקכ"ה גרוש בין עני בין עשיר ויען שאין העני יכול לסבול קכ"ה גרוש בשנה אלא ט"ו ומט"ו ואילך ע"כ גזר על העשיר שיתן ת"ק כדי לסבול העני שהיותר מהקכ"ה הוא שנותן משום העני וכאמור אבל עקר המס של גלגלתו של. העשיר הוא קכ"ה ומש"ה בחק המס הזה כשמסיר לאחר ממס שלו שהטיל על זה אינו מסיר כי אם קכ"ה והשאר שכתב עליו בעבור העני. עכשיו שמסירו מניח זה על שאר בני הפנקס וא"כ יוכל זה שהוסר מהפנקס לו' בעדי אתם פורעי' שעקר המס שלי אני פרעתי אותו והורידו מעליכם אבל השאר היותר שאתם נותנים הוא בעבור העניים וכיון שחק של המלכות הזה כך והראיה שגם אם יסיר איזה משרת של הקונסו"ל שהיה כתוב עליו ט"ו או יותר עכ"ז כשמסירו מסיר קכ"ה גרוש של גולגולת שלו מסך של כל הפנקס ואם כן אמר יאמר זה העשיר את הטוב תקבלו ואת הרע לא תקבלו וא"כ הוי זה בכלל דינא דמלכותא ולא בכלל גזלנותא והנראה לע"ד דעכ"פ הם נתנו מה שנקצב עליו בעדו והציל עצמו בממון חבירו ושפיר יוכלו לו' לזה האיש המוסר מן הפנקס דאנו ואתה חייבים שנינו לשאת בעול העניים שאין להם וכבר נערכת לפי האמת לתת סך ת"ק בעבור