מר ואהלות רג

שיתבטל עש"ב וגם מהרח"ש שם תנא דמסייע ליה שחייבם בשנים הבאות ע"ש פליגא אההיא דמהרי"ט שפטר להולך לעיר אחרת שאין יד המושל שולט שם ואתמהא שלא זכרו מדברי מהר"ם ומהרי"ט שהבאנו שכתבו דבלכתו למקום שאין ידו מגעת למושל ההוא שיכול להפריד השותפות ובכגון דא שותף חולק שלא מדעת חבירו במקום פסידא ובכגון שהולך קודם בא שנה שניה שיתבעו בה המס הנז' וכבר ראיתי לאחד מגדולי האחרוני' הוא ניהו תשובת הרב בעל לב שמח בחלק ח"מ. סי' י"ג וי"ד שהאריך הרחיב בפלפולו הזך ודחה דברי מהר"ש מובחר ודברי מהרח"ש והעל' בפשיטו' וכתב דודאי הם משועבדים לתת סך קצוב בכל שנה אבל לא משועבדים לכל השנים בכלל רק אל השנה שהם בעיר דתחילתה דקרית בה מראשית השנה עד אחרית השנה אבל כל שעקר דירתו מהעיר בטרם תצמח השנה הבאה לא חיובא ולא שעבודא קבל עליו ולא שייך לו' לא פקע שעבודיה או לא פקע חיוביה כי מעולם לא חל עליו לא חיוב ולא שעבוד כלל וזה פשוט ומבואר עש"ב שכל דבריו מיוסדים על האמת והצדק ונהי דלא צייתנא ליה ביוצ' לתחת מלכות אותו מקו' ויד המלך שוה בם ובמקום שהולך לא פקע שעבוד המלך מעליו ואין בידו להפריד שותפותו וכדכתי' משם מהר"ם ומש"ה לא פטור מהרי"ט בשנים הבאות אלא דוק' להולך למלכות אחרת שאין שליטה למלך עוד עליו מ"מ דברי הרב ז"ל שרירים וקיימים כראי מוצק להולך למלכות אחרת וכ"ת הרי כתב הרא"ש בתשו' כלל י"ג סי' ך' שאף אם ילך אדם לדור בעיר אחרת שלעולם הוא פורע מס עם אנשי העיר שיצא משם עכ"ל ע"ש ומתרגם לה הרב כנה"ג דאיירי בכתוב בפנקס המלך במס אשר קצוב עליו כנ"ד או כנדון מהרי"ט במס המוטל אקרקפתא דגברי עש"ב ובס' הבהיר משא מלך ע"ש

והשתא קשה איך סגר עלינו הרא"ש הדלת וכתב לעולם והא משכחת לה שלא לעולם וכגון שהלך למלכות אחרת. ואיך סתם לה סתומי ולא חלק בין מלכות אחרת לאותה מלכות כבר תרגם לה ההיא לעולם שכתב הרא"ש הרב הנז"ל וכתב שמלת לעולם כאן אינה אלא כענין עכ"פ או מ"מ והיא תמורת מ"ש המרדכי בשם ר"י דאין אדם יכול לפטור עצמו מן המס בצאתו וכו' עש"ב וההיא דהמבי"ט שהביא ראיה ממנה מהרח"ש דחה אותה בפשי' הרב הנז' דעקר חיובו. של המבי"ט הוא דאתי עלה מדין מנהג שכך נהגו אבל מדינא מודה המבי"ט דפטור בשנים הבאות וכ"ת סוף סוף בההיא דהולך למלכות אחרת אם מתחייב בשנים הבאות בפלוגתא תליא דלמהר"ם והרא"ש והרב לב שמח אינו חייב בשנים הבאות ולמהרח"ש ולמהר"ש מובחר שחייב וכיון דהוי פלוגתא הא קי"ל דיחיד המדיין עם הרבים הוו הרבים מוחזקים כידוע הא ליתא דכבר כתב הרב משפט צדק בח"א סי' נ"ד דדוקא הצבור מוחזקים היכא שהיחיד הוא במקומם לא כן בראובן זה אשר יושב במלכות ויניצייא שאינה מלכות תורגמה ע"כ ע"ש וכ"כ הרב לב שמח שם בסימן י"ד וז"ל אבל במסים שכעת אין ההיזק בעין לא יהיו הרבים מוחזקים ולא יגבו מהיחיד תחלה רק כשיש לו שתוף עמהם או שהחיוב הבא מן השותפות הוא עדיין קשור בהם אבל כשנתפרדה חבילתם לגמרי אין שם דין יחיד המדיין עם הרבים והוא הוא מה שכתב בשורש הא' כנז"ל עש"ב. ועוד כתב הא קמן שלהיות הנתבעים בעיר אחרת נפרדים מהתובעי' אף כי התובעים היו רבים לא חשב אותם הרב מוחזקים וכו' עכ"ל

ועוד אני אומר דבנ"ד כ"ע מודו אפי' מהרח"ש ומהר"ש מובחר דפטור היוצא למלכות אחרת בשנים הבאות דעד כאן לא מחייבי הרבני' בנדון שלהם אלא בצרוף כמה טעמים וטע' כעקר משום שמס זה של הבגדים הוא נוהג מיום שהוסדה הארץ ונשתעבדו בו כמה שנים מאבותיהם ובניהם אחריהם ועוד עמו טעמים אבל בנ"ד שהוקבע זה המס אקרקפתא דגברי מחדש והוי כעין גזלנותא שכבר יש עליהם מס אקרקפת' דגברי מהמלך יר"ה אפשר שמודים דרבנן מהרח"ש ומהר"ש דבנסעו לממשלת אחרת לא יתחייב בשנים הבאות הרי נתפשט הס' הב' שאותם שיצאו ועקרו דירתם למלכות אחרת פטורים משנים הבאות ואינם חייבים כי אם בשנה ראשונ' שהוטל המס ותבעו מהם וכדכתי' לעיל אחר שכתבתי זה ראה ראיתי בתשו' מהרשד"ם סי' שצ"ט שהביא משם מהר"י פורמון דאם הלכו לעיר אחרת שאין לו יד ושם למלך פטורים הבורחים לשם ומהרשד"ם כתב עליו נראה דהדבר בהפך כשהלכו למקום שאין המלך שולט היה הדין שיהיו חייבי' כי למקום שהולכים שם לא יפרע כלום והשתא קשה לכאורה על דברי מהרי"ט שאיך פטר לראובן בנ"ד שהיה כתוב בפנקס המלך משום שהלך למלכות אחרת ולא הביא דברי מהרשד"ם דאית ליה אדרבה בהפך ואולי מש"ה כתב מהרי"ט ואפשר עוד לפטור ראובן וכו' משום שראו עיני כבודו שדבר זה שנוי במחלוקת בין מהר"י פורמון ומהרשד"ם ומאחר דבלא"ה חייבו מטעם שכתב אח"כ מש"ה לא הוצרך להביא האי פלוגתא ולשאת ולתת עם מהרשד"ם ואיך שיהיה לא נ"מ לנ"ד דהן לו הדבר במחלוקת שנוי כבר אסיקנא לעיל דהיחיד המוחזק יוכל לומר קי"ל דלגבי זה שהלך ודר במלכות אחרת לא הוו הרבים מוחזקים לגבי דידיה שוב ראיתי שכן ג"כ יש לדקדק מדברי מהרח"ש שם בסימן ס"ה כדברי מהרי"ט שהרי כתב בדף פ"ט בהשיגו על דברי הרב כנה"ג שפטר ליוצא משנים הבאות מכח ההיא סוגיא דפ' חזקת שמבואר בה דיש חלוק בין שנה א' לשנים הבאות וכת' עליו הרב ז"ל וזה היה אם התם היה שבשנים הבאות היה יוצא מידי חיוב הטסקא וכו' עכ"ל וא"כ בנ"ד שזה היוצא למלכות אחרת פקע שעבוד מעליו ויצא מידי חיובו שפיר יש הפרש בין שנה ראשונה לשנים הבאות. שוב ראיתי דאין דברי הרב מ"ץ מוסכמים דהא כתב הרב כנה"ג עליו דמהריק"ו לא ס"ל הכי אלא אפי' אם הוא הולך למלכות אחרת הוו הרבים מוחזקים