מר ואהלות קצח
Mor Va-Ahalot 198 · מר ואהלות · free full Hebrew text
Open in the reader →הדברים ק"ו אם מפני חשש שמא יבא עליהם מעכבין על היוצא מכ"ש בהיות המס כבר הוטל אקרקפתא דגברי ונכתב כל אחד ואחד בפרטות לתת כך וכך בשנה בפנקס המושל כנ"ד שיכולין לעכב על היוצאים בעבור חלקם הכתו' עליהם בפנקס שאינו מן הדין שילכו ויטילו חלקם על שאר בני השכונ' וכ"כ מהריק"ש בתשוב' סימן מ"ד ע"ש ואע"ג שסיים הרב שם וכתב אלא שאני רואה שלא נהגו לעכב על היוצאים מן העיר בכל מדינות המלך יר"ה אעפ"י שהמסים קבועים על כל עיר ועיר ברוב המדינות ואפשר לומר דמחלי אהדדי דכמו שזה יוצא מן העיר הזאת לעיר אחרת כן באים מאחרת להתיישב בזאת וכיון שכן אין כח ביד הנשארים לתבוע מהיוצאים כלום כ"ש שענייני המסים תלויים במנהג ואפי' הוא מנהג גרוע וכו' עש"ב נדון דידן שאני ומודה בו הרב ז"ל דיש כח ביד הנשארים לתבוע מהיוצאים למדינ' אחרת שהרי תלה פטורם במנהג וא"כ בנ"ד דהיא גזרה חדש' שחדש המושל שהטיל מס אקרקפתא דגברי מה שלא היה כן לעולמים שכבר יש עליהם מס לגלגולת למלך יר"ה ובא זה עכשיו וחדש מלבד הראשון ועדיין לא נהגו בכה"ג שום מנהג בזה המס ועדין לא ידעי בני המדינ' הנמצאים אם מוותר המושל ומסיר מהפנקס להאנשים ההולכים ואדרב' בשנ' שניי' כשתבע מבני השכונ' חלק היוצאים ולא הסיר שמם וחלקם מהפנקס תכף עמדו. ועכבו על היוצאים מחדש וגם שלחו ותבעו מהיוצאים שהלכו ודנו במקום אחר הרי גיל' דעתם שאינם חפצים למחול אהדדי שעדיין לא הונהג מס כזה במדינות אלו ובודאי כיון שהוא מנהג גרוע שלא מן הדין די לנו במה שהוקבע והורגל כגון מס של מחרמי' הקבוע' על הכולל מדי שנה בשנ' זה כמה שנים פצ"י ונהגו שלא לעכב על היוצאים בעבור שנים הכאות אלא דוקא על אותה שנה שנכנס בה חדש מחראם שכבר הוטל המס ונתחייבו בו כל הנמצאים ומעכבים עליהם היוצאים לתת חלקם ואח"ך ילכו אבל מס של נ"ד שעדיין לא הוקבע המנהג ולא ההרגל אלא אדרב' מבקשי' מהיוצאים לתת חלקם בודאי בנ"ד מודה הריק"ש שיכולין לעכב הנשארים על היוצאים וכ"כ הרשד"ם ח"מ סי' שס"ב וז"ל איברא שדברי הנביאי' הפוסקי' ז"ל שעיקר דיני מסים תלויין במנהג אנשי העיר אמנם אם אין מנהג ידוע ודאי נלע"ד שמן הראוי שכסף גלגלתא יפרע במקום שהוא כתוב בפנקס המלך וכו' אבל בשאר מסים וארנוניות יפרע במקום שהוא דר שם עם אנשי ביתו ונושא ונותן שם עכ"ל גם הרש"ך בח"ג סי' מ"ג האריך וסיים וכתב שאם עקר דירתו ממקום שהיה כתו' בפנקס המלך והלך למקום אחר כל שלא הוציא עצמו מהפנקס שהיה כתוב שם באותו מקום שיצא משם חייב לפרוע המסים שהיה פורע קודם לכן בעיר ההיא שכיון שכתוב שם עדיין בפנקס העיר שיצא משם נמצא שבני העיר שיצא משם פורעי' בעדו עפ"י אותו הסך הכתוב בפנקס וע"כ צריך שיפרע עמהם כבתחלה כל עוד שכתוב עמהם בפנקס וכו' עכ"ל
גם הרב משפט צדק ח"א סי' ס"ו הכי ס"ל וסיים וכתב גם בכל גלילות המוריאה כך נוהגים שהכרגא יפרעו במקום כתובתם ושאר הערבים במקום מושבם ומשאם ומתנם עכ"ל ע"ש גם מהרי"ט בח"ג סי' נ"ח ס"ל דכסף גלגלת' יפרע במקום שכתוב שם בפנקס ע"ש וכ"כ הרב פמ"א בח"א סי' נ"ד דכשהוא כתו' בפנקס פנקס המלך ונשתעבד אין בידו לפטור עצמו במה שיצא לעיר אחרת. גם הרב משא מלך כתב בשם הרא"ש וז"ל דמ"ש הרא"ש בתשו' שלעולם הוא פורע מס עם אנשי העיר שיצא משם איירי במי שהיה לו חק בעיר הזאת לשלם עמהם במס ע"ש וא"כ כ"ש בנ"ד שהוא מס המונח אקרקפתא דגברי וגם כתוב בפנקס המושל של העיר הזאת גם הרב כנה"ג כאן ובתשובותיו בעי חיי פסק בנ"ד שכתוב בפנקס המלך ובמס המוטל אקרקפתא דגברי דחייב ליתן עם אנשי העיר שיצא משם ואדרב' אם לוקחים ממנו במקום שהלך לשם הוא שלא כדין וכמ"ש הרב כנה"ג בסי' קס"ג אות רל"ג ע"ש וכתב שם ובתשובותיו שם שמהר"י איסקאפא שפטרו מלתת במקום שיצא משם יחיד הוא בדבר וגם הוא בעצמו כתב להפך במקו' אחר עש"ב והגם שיצא זה משם וקבע דירתו במקום אחר ונכתב שם בפנקס המושל בההיא כסף גלגלתא בעצמ' שהיה כתוב במקום יציאתו ועם כל זה כתבו המושל שם במקום דירתו ולקח ממנו אין. זה אלא גזלנותא דמלכא והמושל הוא שגזלו ואף שהרשב"א כתב שאינו ראוי ללקות בכפלים היינו שאין להם להקל לתבוע ממנו כיון שכבר כתוב בפנקס אשר יצא משם אבל מה לנו במושל אם תפסו שם במקום דירתו ולקח ממנו שלא כדין ומזלו גרם
ואם טוענים אנשי המקום שהלך לשם על אנשי המקום שיצא משם אע"ג שמן הדין שחייב לתת במקום הראשון שנכתב בפנקס ואינו מן הדין שיתנו הקהל בעדו ויפסידו כדי שירויחו הם היינו אם אין נולדים ובאים ממקום אחר ויש בהם כדי למלאת הפנקס לא מקרי עוד שפרעו בעדו אלא בעד עצמם הם פורעים וכיון דאין להם הפסד במקום שיצא משם א"כ שפיר יכולים בני מקום שהלך לשם לטעון על בני מקום שיצא משם מאי חזית דאתם תרויחו ולא אנו ומן הראוי שאנו נרויח מאחר שהוא דר בתוכינו הוא וביתו ונושא ונותן בעיר הזאת ומרויח ומכל שכן שכבר פשטה ההוראה בכל גבולות ישראל שבמקום שהוא דר עם אנשי ביתו ושם משאו ומתנו שם יתן המסים והארנוניות דמ"ש הפו' דבכסף גלגלתא ראוי לתת במקום שיצא משם היינו היכא שפורעין בעבורו ומפסידין בשבילו אבל היכא דליכא הפסד ודאי בני העיר שהלך לשם ה קודמים וכ"כ מהרי"ט ח"ב סי' נ"ח וז"ל אבל יש לברר וכו' איברא שאם יש בעיר שהיה דר שם אנשים שכאו ממקו' אחר או קטנים שגדלו ובאו למנין ויכולין להשלים הפנקס עמהם אין על היוצאים עוד חיוב לפרוע כסף גלגלתא שלהם במקום שיצאו שיאמרו להם שלא עלינו אתם פורעים כי אם על עצמכם אם לא שהיו באין בני העיר שיצא משם בטענ' שלא היה