מר ואהלות קצז

קכ"ה גרוש ההם בני השכונא יעריכו כל א' מה שסובל לפי ערכו האמנם בתוך הגזרה והחק ונימוס של המושל שהעשיר לא יכתב בפנקס יותר מה' מאות ואין להם לבני השכונה ליקח מהעשיר בע"כ יותר מת"ק ובכל ג' שנים גוזר שיחליפו הפנקס שיסירו המתים וההולכים ג"כ למדינות אחרות ולמלאת הסך אשר נקצב עליהם מן הנולדים אשר הם מתחדשים ומן הבאים מחוץ והסך אשר נקצב עליהם אל יחסר ממנו כלום וגם אינו מעכב על ההולכים למקומות אחרים אף ע"ג שהם כתובים בפנקסו דתכף שנתן אדם הקצוב עליו באות'. שנה אם רצה אח"כ לילך אינו מעכב עליו יען שדעתו ליקח הסך הנקצב מהנמצאים ויש אנשים שמשנה ראשונה שנתחדש מס זה נתנו מה שכתוב עליהם באותה שנה ואח"כ הלכו למקומות אחרים יש מהם למקום ממשלתו ובבואם שם לדור לקחו מהם המס הנז' ונכתבו שם באותו פנקס של אותו המקום כגון דמשק ויש שהלכו למקומות אחרים של ממשלת אחרת אשר אין שם גזרת המס הנז' ואין רשות המושל המושל כאן עליו ופקע שעבודו ממנו

ומעתה במעשה זה שהיה יש כמה ספיקות ולשאול הגיעו בני השכונה על כל אחת ואחת ראשונ' אלו שהלכו למדינות אחרות ועקרו דירתם אם חייבים ליתן במס הזה הנז' עם אנשי המקום שהיו שם יען שהם כתובים בפנקס של כאן והמושל לא הסיר הסך מה שכתוב עליהם בהליכתם אלא תבע אותו מאנשי השכונ' ואם כן אינו בדין שיתנו בני השכונ' בעדו אלא במקום שנכתב בראשונ' יתן ולא יתן עם הקהל אשר בא לדור עמהם וגם הקהל של מקום שהלך לשם לא יוכלו לתבעו במס הנז' מאחר שכבר מחוייב וכתוב בפנקס אשר יצא משם אינו בדין שק"ק שהלך לשם ירויחו והק"ק של מקום שיצא משם יפסידו בעבורו שנית אם הק"ק שהלך לשם לא תבעו ממנו כלום אלא אנשי המושל של אותו מקום לקחו ממנו וכתבו שמו בפנקס שם א"כ הוי לוקה בכפלי' שיתן כאן וגם במקום שהלך ודר שם והגם שרוב הפו' הסכימו שחייב לתת במקום שדר עם אשתו ובניו וכן פשטה הוראה בכל גלילות ישראל שיתן במקום שהוא וביתו דר שם כידוע כל זה בפוס' המדברים בעניני המסים עיע"ב מ"מ אין זה אלא בשאר מסים וארנוניות הנערכים לפי הממון והמשא ומתן אבל במס הזה של נ"ד. שהוא מוטל אקרפתא דגברי בפרטות כמו הכראג של המלך יר"ה הידוע בזה ודאי יש מקום לומר שחייב ליתן במקו' שנכתב . ונקצב עליו במקומו הראשון ואינו בדין שילך ויטיל משאו על אחרים שיפרעו בעדו ואף על גב דבמקום שהלך לשם ג"כ לוקחים ממנו זה המס בעצמו אין זה אלא כגזלנותא דמושל של שם ומזלו גרם ומה יעשו לו אנשי המקום שיצא משם כיון שהוא גרם לעצמו ללקות בכפלים ומאי חזית דהוא לא יוזק והם בני שכונתו יוזקו בעדו. ג' מי שהלך ודר בממשלת אחרת אשר אין יד להמושל של כאן עליו מי נימא דכיון דפקע שעבור המושל מעליו דכל שעבוד המושל הוא על הדרים בארצו וכל זמן שהם תחת ממלכתו אבל זה שהלך פקע ממנו שעבורו או נימא דאינו יכול להפקיע שעבודו וליתנו. על אחרים. ד' אם זה שהלך למלכות אחרת כבר נכנס החדש של שנה שנייה והיה יכולת בידם תכף להתחיל ולגבות זה המס אלא שמעת שהוקבע זה המס כותבין מחדש מרט אבל אין תובעין אותו אלא אחר ד' או ה' חדשים דהיינו מחדש אלול ואילך מתחילים לגבות וזה קדם והלך קודם מי נימא ציון שנכנס חדש א' מהשנה כבר הוטל עליו החיוב והוי כמו שט"ח עליו או דילמא כיון דדרכם שלא לתבוע כי אם בחדש אלול וזה כשהלך לא היה עת התביעה א"כ הוי עדיין לא הוטל ולא נתחייב ובעת החיוב כבר הוא פקע שעבוד המושל מעליו ה' אלו אנשי הקונסול אשר היה כתוב עליהם בעריכ' ראשונ' בשנ' הראשונ' סך ת"ק והסיר המושל את שמם מהפנקס ולא הוריד מהסך הכתוב עליהם כי אם קכ"ה גרוש היוכלו בני השכונ' לתבוע מהם מה שהיה כתוב עליהם. ששית העשירים הראוי' להיות נערכים יותר מת"ק לפי הפנקס הכתו' אם יכולין בני השכונה להעריכם ביותר ממה שכתו' עליהם כפי הדין ושלא להשגיח על דברי המושל בזה שהקל מעליהם או נימא בזה דינא דמלכות' דינא. שביעית אלו המתים שמתו אם חייבים היורשים לתת מה שכתוב על מורישם או בני השכונ' חייבי' דהוי כמו כסר שחוזר על הכל בני השכונ' בתוך ג' שנים קודם החלפת הפנקס דלאחר ג' שנים שגוזר שיסירו המתים וההולכים שהלכו ולמלאת הכל על הנשארים הכתובים בפחות מת"ק הא ודאי דאין לתבוע מהיורשים חלק מורישם. שמיני' אלו ההולכים למקומות אחרים שהטיל משאם על בני השכונ' הכסר של אלו אם נגב' לפי ממון או על ראש הגרוש שנותן האדם יען שכך גוזר המושל למלאת אותם על בני אדם שנערכי' פחות מת"ק וכן ההוצאות והשוחדות אשר נהיה בעבור הגוביינא של זאת המעאניה כיצד דינם ליגבות. ט' הגזרה הזאת שנעשית מחדש אי הויא בכלל דינא דמלכותא דינא או הויא כעין גזלנות' דמלכותא כיון דאינה על קו היושר והחק של המלכי' ונ"מ טובא לכל הספיקות והחקירות שכתבנו. העשירית תהיה קדש אם הת"ח מחוייבים במס הזה כיון שכתבו את שמותם בפנקס בפרטות והמושל ועבדו תובע מכל אחד ואחד חלקו מה שכתוב עליו ואינו תובע הסך מהכלל ואינו תופס אחד א' או ב' בעבור הקהל אלא אדרבה מי שנותן חלקו הכתו' עליו אינו יוכל עוד עבד המושל לתפוס אותו ואפי' תופסו כיון שבא לפני המושל מגרשו א"כ לא הוי תובע מהצבור עד שיהיה הת"ח פטור או דילמא דגם בכה"ג הת"ח פטיר ועטיר וע"כ יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה

תשובה נשיב על ראשון ראשון כיד ה' הטוב' עלינו ואומר דלספק הא' אם חייבים היוצאים לתת עם מקום שיצאו הנה כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות שכנים וז"ל וכן אחד מבני מבוי שבקש לסתור פתחו להחזירו למבוי אחר מעכבים עליו שמא יבא עליהם מס ומתמעט מחלקם מן המס הקצוב עליהם עכ"ל. ומעתה