מר ואהלות קצה

מאד יען ששמו מעיד עליו קלאס צקאט וכיון ששינה מדרך הסוחרים ויש להסתפק בלשון הרשו' הכתוב בכתב הוי שמעון ששינה בעל השטר וידו על התחתונ' וכדכתי' וכההיא דהריב"ל ממש כל זה כתבנו לרווחא דמלתא דבנ"ד אין אנו צריכין לכל זה דודאי אפי' אם נאמר דהכא הרשהו לגמרי רשות כוללת ע"כ על זה המין לא הרשהו וכאלו כתב לו חוץ מן המין הזה שהרי כבר מבואר בשאלה ששניהם יש להם מזה המין בעוץ בשותפות וזה לו שנה תמימ' שלא נמכר והולך ונפסד וכבד כתבו לו לראובן מעוץ שזה המין אין לו קונים והודיע לשותפו שמעון בזה וכתב לו שמעון שיכתו' ראובן לעוץ שימכרו אותו הן חסר הן. יתר יען שיצא מזה המין הרב' מבצרה וכל שקונים מזה המין שולחים אותו לעוץ דוקא וא"כ בודאי מחמת שיבא מזה המין לשם יתרבה ולא ימכר במהר' ובודאי שנמכר בזול כדי שלא ישאר אצלם ויבא לידי פסידא לגמרי וא"כ אם על הראשונים אנו מצטערים וחיישי' לפסידא ושלחו וכתבו שימכור הן חסר הן יתר וא"כ איך בא שמעון והוסיף והלך וקנ' לו מזה המין בסך עצום כזה הא ודאי יודע שמעון שראובן מקפיד בזה קפידה גדול' ואינו חפץ בזה המין כלל וכבר גילה דעתו שאינו נמכר זה המין בזה הזמן בעוץ ואף מה שיש להם הוא ישן ושמעון לקח חדש מ"מ בקצת ירחים יהיה ישן ויהיה קרוב להפסד ושמעון עצמו מודה בזה שיצא מזה המין הרב' ובודאי שאינו יכול לישבע שלא פשע דהפשיע'. הזאת גלויה לעין כל ועדיף מההיא דהריב"ל ומהרש"ך ובודאי בנ"ד הוי כאלו נתן לו רשות ופיר' לו חוץ מזה המין וא"כ שפיר א"ל ראובן לשמעון שאין זו אהבה אלא איבה ובודאי שבטלה השליחות ומה שקנה שמעון הוא לעצמו ואל תשיבני ממ"ש. בתשו' הכנה"ג בס' בעי חיי בשניות סימן קט"ו דהמעיין שם יראה דלא דמי לנ"ד דבנ"ד אף הרב כנה"ג יודה כמ"ש ודו"ק כנ"ל ברור. נאום אבי"ע ס"ט

שאלה י"ב

מעשה שהיה כך היה שקם א' מאהובי המלך. ובנה שוק אחד וכ'אן אחד בנין חדש פה דמשק יע"א וחילה פני המלך שיתן לו מאמר וגזרת מלכות שאם שר העיר יטיל שום מין הטל' ועליל' על התגרים היושבים בשווקים ובכאניס שכל מי שיש לו חנות בשוק זה או אוצר בכאן זה יהיה פטור ואין רשות לשר העיר ליקח מהם כלום ועי"ז השכיר הפקיד והממונ' על שוק והכאן הנז' האוצרות והחניות ביוקר ויהי בימים הרבי' בא שר א' לעיר והטיל הטלה אחת על כל חנות גרוש אחד וכשמוע שר העיר מאמר המלך שאין לו ולזולתו ליקח שום מין הטלה מהיושבים בשוק הזה ויעש כן ולא קרב אליהם כי ירא מעבור על דת המלך להיות כי הממונ' על שוק וכאן זה הוא אדם חשוב במלכות ואם שר העיר ימרה גזרת המלך יכתוב להמלך יר"ה ואחת דתו להמית על כי עבר מאמר המלך ואחרי ימים מועטים הטיל הטלה אחרת על יושבי. החניות ומהשוק הנז' לא לקח כלום והטיל על תגרי היהודים שאין להם חנות סך מה והנה ראובן לקח זה זמן אוצרות בכאן זה ועתה היהודי' שואלים ממנו שיתן להם חלקו וטוענים שהשר הטיל על התגרים והוא בכלל התגרים וראובן טוען שלא שאל השר אלא מאותם האנשי' שיש להם אוצרו' לא מכללות תגרי היהודים שאין להם אוצרות וכיון שהוא פטור שהמלך פטר לכל מי שיש לו אוצר בכאן זה או חנות בשוק זה והיהודים טוענים כי אפילו ששאל מהאנשים שיש להם אוצרות לא מפני זה יפטר הוא כי הוא ג"כ יש לו אוצרות והם שותפים לכל דבר ואין שותף חולק שלא מדעת חבירו ובודאי שלא פחת השר ממה שהיה לו ליקח בשביל שהוא יושב שם וראובן טוען כי הן לו יהיה ששאל מהיהודים שיש להם אוצרות בודאי שהשר לא היה דעתו על מי שיושב בכאן זה והא ראיה שלא לקח בהטלה הקודמת ג"כ לא מהגוים אשר היו בכאן זה ולא מן היהודים והוא בכלל הפטורים והשר לא שאל אלא ממי שברשותו ליקח מהם לא ממי שפטורים מהו הדין גם אם אמרינן בזה שהרבים מוחזקין ע"כ יורנו המורה ושכמ"ה

תשובה גרסי' בפ' הגוזל עצים אמר שמואל דינא דמלכותא דינא אמר רבא תדע דקטלי דקלי וגשרי גשרי ועברינן עלייהו ע"כ ע"ש הגמרא באורך שמעינן מיהא דדינא. דמלכותא כולם קיימים אע"ג דפקיד המלך הוא גובה ולא המלך דיניו דין וכמ"ש שם בגמ' שלוחי דמלכא כמלכא ע"ש. וכן הביא מהרי"ק שרש קצ"ד וז"ל ומשמע דאפי' אין המלך או השר בעצמו אלא פקיד וממונה מאת המלך דינו דין עש"ב. וכן נמי יש ראיה ממה שהובא בגמרא במסכת בתרא פ' ח"ה אמר רב אשי פרדכת מסייע מתא ה"מ דאצלוה אינהו אבל אצליה אנדיסיקי סייעתא דשמיא וכתבו כן בהלכות ופירש רשב"ם אדם בטל ממלאכה ומדרך ארץ ומתלמוד ואינו עוסק כלל בישובו של עולם ואינו עושה שום ריוח בעיר אפ"ה מסייע ליתן בעול עם הקהל וה"מ דמסייע כגון דאצלוה וכו' שעבדי המלך תבעו לו מס לבדו והם הצילוהו והקלו ממשאו ע"י טענותם שאמרו שאין לו ממון כי מה שפיחתו ממנו וכבדו על השאר כי המלך קוצב לעולם לפי אומד דעתו כמה יעלה המס ומה שפוחת מזה מטיל על השאר אבל אנדיסיקי ר"ל ממונים של המלך גובי המס אם הם שכחו את זה ולא רצו לשאול לו בשביל שסבורים שאין לו ממון אף עפ"י שמכבידים על השאר כפי מה שהיה לזה ליתן פטור דסייעתא דשמיא היא שמחלו לו עכ"ל וכן הביא הטור ח"מ סי' קס"ג ע"ש הרי בפי' שאפי' הוא ממונ' המלך דינו כמלך ויכול לפטור למי שיראה בעיניו אף על פי שחלקו מכביד על השאר סייעתא דשמיא