מר ואהלות קצ

רבוי עם לפי שאה"ע נותנים עיניהם בממון כ"ש שכבר כתב מהריק"ש בח"מ סי' תס"ג וז"ל כל מה שהצריכו חז"ל שישהא בעיר כדי שיתחייב היינו למסים וכיוצא אבל אם העלילו על הקהל כל הנמצא שם חייב לסייע מיד ונ"ד רוב הפורעניות הם עלילות ברשע וכתב עליו הרב כרם שלמה שלא מצא הרב לחייב לחיצונים אלת מטעם שרוב המסים הם מתרבים בעבור עלילות ברשע וכדברי מהריק"ש אבל מה נאמר אם הם פטורים מחמת מנהג שפטר לחיצונים ואולי דעת הר' ד"ן דלענין עלילות לא שייך מנהג וגם מהרש"ח מודה בזה עכ"ל הנה מ"ש הרב ד"ן שקרוב הדבר וכו' הא ודאי שבזמננו זה יותר ויותר הולך וגדל ריבוי העלילות וכל יום ויום עינינו הרואות שעיני המושל על הסוחרים בראותו שמוכרים וקונים ומרויחין ואינו מבחין בין הגרים לתושבי הארץ ובפרט אם הם מתעכבים בעיר הרבה יותר מי"ב חדש וכבר כתב הרב משפטי שמואל דאם הגרים מרבים עין המושל על העיר חייבי' לשלם בנזקם מדינא דגרמי ואף דבעינן שיהא ההזק ברור אין ספק שבזמן הזה ברור הוא שעין המושל על ממון היהודים ואינו מבין ומבחין בין האורחים לתושבים: ך

ומכ"ש לפי מ"ש מהריק"ש דבעלילות ברשע כל הנמצא שם חייב לשלם וכיון דמדינא חייבים לשלם אף שנהגו שלא ליקח מהם כלום יכולים לו' עד פה סבלנו וכמ"ש המרדכי בשם מהר"ם והביאה מור"ם בסי' קס"ג שכתב שחייב לשלם על ממון אחרים שבידו ואף אם עכשיו נהגו מאליהם שלא ליקח וכו' יכולים עתה למחות ולו' עד כה סבלנו מכאן ואילך לא נסבול וכבר הביא תשו' זו מרן ז"ל בספרו הבהיר אבקת רוכל ש"מ דס"ל כוותיה ולא כהחולקים עליו ואף על גב דמהראנ"ח כתב דמהר"ם לא איירי במנהג פשוט ומוסכם אלא במנהג בעלמא שנהגו מאליהם בלתי שום קביעות אבל. במנהג מוסכם שהסכימו בו מתחלה אינם יכולין לשנות מ"מ הרי כתבנו בשם הרב ד"ן דבעלילות לא שייך מנהג כ"כ ואף שהרב כרם שלמה כתב ואולי דמשמע דלא ברירא ליה האי חלוקא מ"מ הרי כתב מהראנ"ח ז"ל דמהר"ם לא קאמר אלא במנהג בעלמ' שנהגו מאליהם בלתי שום קביעות וא"כ גם בנ"ד בעלילו' הוי כן שנהגו מאליהם וכבר כתב מהרי"ך ז"ל בסי' כ"א דבמנהג שהוא בשב ואל תעשה לא אמרינן מסתמא הוקבע והסכימו עליו אלא רגילות להיות מתפשט מאליו מעט מעט ואפילו את"ל שגם בזה אמרינן הוקבע והסכימו עליו אף שאין האמת כן מכל מקום שפיר יכולים לומר עד כה סבלנו ויסתרו מנהגם הקדום והוא על פי מה שראיתי להרב פני אהרן בתשוב' סימן י"ח וז"ל ואפי' לפי מ"ש מהראנ"ח ז"ל והרב פ"מ וכו' ומה גם למה שטענו שנתרבו עכשיו ההטלות בכפלי כפלים דמטעם זה יכולים לבטל ההסכמ' וכמ"ש מהרח"ש בת"ח ח"ג סי' ק"ב דקמ"ו לבטל כתב פטור המס וכו' ואחר מן הטעמים הוא משום דאומדנא דמוכח דכל אותם שהסכימו לא עלה על לבם שתרד העיר פלאים ביריד' כזו כי באותו זמן היה רב טוב לבית ישראל והפרעניות קלות ועתה ירדו פלאים והמשא כבד הולך וסוער וירד' לשערים באופן דאלו אסיקו אדעתייהו שיבא העיר לידי מדה זו לא היו מוותרין ואדעתא דהכי לא הסכימו ולא הנהיגו הראשונים עכ"ל עש"ב ותרא' שתפס לטעם זה טעם כעקר יותר מכל הטעמים שהביא וגם הביא שם פסק ממהר"ם מבורך שהוא ג"כ הסכים לטעם זה וכתב דיכולין לבטל המנהג וא"כ כ"ש וק"ו בנ"ד שהוא מנהג שלא ליקח אפי' בעלילות לדעת הרב ד"ן בדעת הריק"ש שאינו נקרא מנהג כי בודאי בנדון כנ"ד ובמנהג זה אפי' ג' הרועים הנז' מודו בו ויכולין לסותרו ולתקן מחדש ליקח מהאורחים גאביל"ה

ועוד נ"ל מטעם אחר לחזק התקון וההסכמ' שעשו בני אשור מחדש עפ"י מה שידוע דבכל ספק ומחלוקת בפוס' בתקנה או במנהג יד בעל המנהג על התחתונ' אף שהוא מוחזק דמספק מוקמינן אדין תורה וכ"כ הרב חקרי לב בסי' קט"ו וסיים וכתב וכן ראיתי בתשו' למרן הב"י בס' אבקת רוכל סי' קי"ח שכתב בדברי הרא"ש דכל ספק בתקנה ידו על התחתונ' ע"ש שהאריך דאפי' דהרא"ש שכתב דיד בעל התקנה על התחתונה איכא מחלוקת בדבריו דאיכא מאן דס"ל בדעת הרא"ש דמוציאין מיד המוחזק ואיכא מאן דס"ל דאין מוציאין מיד המוחזק מ"מ בתקנת בני העיר ומנהגם דלא אלים כ"ע מודו דיד בעל המנהג על התחתונ' ומוציאין מידו והביא חלוק זה מהרב פמ"א ח"א סי' י"א עש"ב וכן ראיתי להרב מחנה אפרים בה' גביית חוב שכ' להדיא החלוק הזה

ואם כן בנ"ד דעפ"י הדין חייבים כל הנמצאים בעיר אפי' האורחים בעלילות ולא זכו האורחים כי אם מתורת מנהג ובמנהג בעצמו יש פלוגתא אם יכולין לסתרו גם ספק אם יקרא זה מנהג דיתכן כמ"ש הרב ד"ן דבעלילות לא שייך מנהג הא ודאי יד בעל המנהג כזה על התחתו' ויכולין לתקן מחדש ולהסכים עליהם שאם ירצו להסתחר מכאן ולהבא יתנו גאביל"ה ואם אינם חפצים ילכו מארצם עם סחורותיהם ומכ"ש שאם יבקשו מהם דבר קצוב למאה דלא הוי זה כעין מס ממש וכמ"ש הרב פ"מ בסי' קי"א ע"ש וכ"כ הרב כרם שלמה וכ"ש שלעת היום לא יש מס קבוע בבבל לא שאינו קבוע ולא שום עלילות על הכולל כי אם על הפרטים העשירים וא"כ מן הדין חייבים האורחים לסייע בעיר מוציל שכל ההטלות הם על הצבור ולא על הפרטי' כיון שאינם נותנים כלום במקום הדירה דהשתא לא תלקה מדה"ר אם נותנים בעיר מוציל וא"כ אף שנהגו באשור מימי קדם שלא ליקח מהסוחרים היינו משו' שלא תלקה מדה"ד וא"כ עכשיו שאינה לוק' מדה"ד אדעתא דהכי לא נהוג והדרינן לדין תורה למ"ש הרשב"א דעקר החיוב על מקום העסק. ועפ"י כל האמור הונח לי דלא תיקשי דהיאך בני אשור יכולין להסכים בחרם בדבר שיש בו מחלוקת פוסקים הרי כתב מהרי"ך בדצ"ו ע"ב וז"ל כי זה מדת