מר ואהלות קפט

אמנם אם המנהג ידוע בתריא שלא ליקח מהאורח כלום ולא לעכב עליו איך עכשיו יכולין לשנותו גם הרב פ"מ בח"ב בסי' קי"א כתב כן כמ"ש הרב כנה"ג ז"ל דעכשיו המנהג. להפך דמזמן מהרא"ש והראנ"ח ז"ל היה מנהג קדום שלא ליקח מהאורח כלום כי עדיין לא היו תקוני הגאביל"ה אבל מזמנו. והילך שנתפשטו תקוני הגאביל"ה בכל עיר ועיר ובכל פלך ופלך ובפרט בעירות הגדולות שמהם תצא תורה כמו קושטא ואדריאני ושלוניקי שתקנו הגאביל"ה א"כ כבר הונהג ברוב גלילות ישראל על ככה וחזר הדין שבענייני המסים המנהג הוא העקר אם כן אזדא ליה טעמא דרב זקני ומציא העיר הזאת לתקן גאבי"לה ככל שאר העירות ולמה תגרע ואף מהר"א ששון יודה בזה עכ"ל

ואתמהה דאם בעיר הזאת היה בה מנהג קדום שלא ליקח הגם דבעיירות אחרות נהגו להפך איך אנשי העיר הזאת יכולין לסתור את המנהג הקדום אשר נהוג בה עד עתה ואם גם בתריא נשתנה המנהג והיו לוקחים מהאורח הבא ונהוג כן כמה שנים הא ודאי דאפי' בלא תקון והסכמ' יכולין ליקח ממנו דבדיני מסים המנהג עקר כ"ש שיכולין לתקן ולהסכים בעיר הזאת שיקחו גאביל"ה מהאורח מאחר שבלא"ה כן נהגו. ועוד מ"ל להרב פ"מ דאף מהרא"ש ז"ל מודה דלמה תגרע העיר הזאת והא איהו גופי' כתב לעיל שמהרא"ש הכריח שהמנהג הקדום שלא לפרוע במקום שהנכסים נשלחים כיון שפורעים כמקום הדירה דאלת"ה תלקה מדה"ד שיפרע בב' מקומות הרי שאף על דבר קצוב כמו גאביל"ה קאמר מהרא"ש שלא תלקה מדה"ד וא"כ אפי' דברוב המקומות נהגו שיקחו מהאורח דבר קצוב ולא חששו שלא תלקה מדה"ד דמה שנהגו נהגו דבענייני מסים מנהג מבטל הלכה אבל עיר שלא קבעה עדין ליקח גאביל"ה ולא הונהג בה עדין קודם ההסכמ' כעיירות חברותי' איך עתה לכתחלה יתקנו בה שחלקה מדה"ד לדעת מהרא"ש הבו דלא להוסיף עלה ומאי דנהוג נהוג ועוד דמאי מייתי ראיה הרב כנה"ג מההיא דמהר"ם מפדווא דהתם במקום שכבר נהגו כן כמה שנים מש"ה יכולין להסכים ולתקן אח"כ ולחזק המנהג אבל העיר הזאת של תיריא שעדיין יין לא הונהג בה מנהג ליקח מהאורח כלום מנ"ל שיכולים לתקן ולהסכים מחדש

אשר ע"כ מוכרחים אנו לו' דהר' פ"מ והר' כנה"ג ז"ל לא אמרי אלא בעיר תוריא שהיא סמוכה לקושטא ונגררת אחריה בכל ענייני המסים וכחר עיר דמיא ומסתמא אם כך נהגו בקושטא ממילא גם בתיריא כן אפי' שלא נודע בברור מש"ה יכולין לתקן גאבי"לה ולהסכי' דלמה הגרע אבל אה"נ אם היתה רחוקה מאלו המקומות אינם נגררת אחריהם מספק אלא א"כ ידוע דברוב המקומות שבעולם נהגו ליתן גאבי"לה אז אמרי' דעיר שהיא ספק נדונית אחר רובו של העולם וכמ"ש מהרי"ך ז"ל אבל אם ידוע בברור שאין נוהגין ליקח והוא מנהג קדום כההיא דמהרא"ש אז ודאי אין יכולין לסתור המנהג הקדום אף על פי שהוא סמוכה לעיר שנהגו בה ליקח מהאורח אין לה לידון כמותה וליכא למימר בה דלמה תגרע דגריעא וגריעא זהו מה שנלע"ד ליישב דברי הרבנים הללו הרב פ"מ והרב כנה"ג לפי חומר הנושא: ל

ואם כן לפ"ז יוצא בנ"ד דאף לדעת הרב פ"מ והרב כנה"ג אינם יכולין בני אשור לתקן מחדש גאבי"לה כיון דעיר אשור רחוקה מאד מהעיירות שתקנו בהם גאבי"לה איך אפשר להיות נגררת אחר קושטא ואדרבה היא קרובה לבבל רבתי ששם נהגו מימי קדם ועד עתה שלא ליקח כלום מהאורח הבא להסתחר בעיר ולא לעכב עליו וכן בעיר אשור מעולם לא נהגו ליקח מהאורח כלום ולא לעכב עליו ומכ"ש לפי מ"ש הרב כרם שלמה בסי' קפ"ד דטעם ב' המאירות הגדולים הרב כנה"ג והרב פ"מ הוא משום דנשתנה המנהג מזמן ג' הרועים מהרא"ש ומהרש"ך ומהראנ"ח לזמנם וכו' ואני הדיוט אף אני אדון כן ואומר דהן אמת דבזמן הב' מאורות הגדולים הנז' כך נהגו אמנם זה ארבעים שנה ויותר. דנשתנה המנהג ועמדו רועי ישראל גדולי הדור ובטלוה וחזרו למנהגם הא' כזמן מהרש"ך וחביריו שלא תהיה ולא תקום שום גאבי"לה על האורחים כלל והא קמן קושטא ואדרי' ושלוני' אכתי אינ' נוהגין ליקח גאביל' וא"כ כל עיר ועיר אשר סביבותיהם אשר ירצו לתקן גאבי"לה הם קמים נגד ה' ומשיחו הן הן גדולי עולם וכו' עכ"ל ועוד יש טעם גדול בבטול הגאביל"ה מעיר שאראי על בני שלוניקי משום מ"ש הכנה"ג בשם מהרי"ט דאפי' בזמנם לא היו לוקחים גאבי"לה אלא מאותם הלוקחים בעירם גאביל"ה וא"כ דין הוא שלא יקחו מאותם האורחי' גאביל"ה כיון שאין גאביל"ה נוהגת בעירם וכו' ע"ש שהאריך בבטול זאת הגאביל"ה וא"כ בנ"ד שבני בבל מעולם לא נהגו ליקח גאביל"ה משום אורח הבא מחוץ ודאי שבני עיר אשור אינם יכולין לתקן עליהם גאביל"ה שהרי אפי' בזמן שנשתנה המנהג שהיה בימי ג' הרועים ונהגו ליקח. לא נהגו אלא מהאורח שלוקחים בעירו גאבי"לה אבל אם הוא מעיר שאין בה גאבי"לה לא נהגו ליקח ממנו ומנהג זה לא נשתנה מעולם מזמן ג' הרועים עד עתה כ"ש לפי עדות הרב כרם שלמ' שחזר הדבר לכמות שהיה בימי ג' הרועים ז"ל וא"כ הדבר ברור ופשוט דאין יכולין עתה בני אשור להסכים ולתקן מחדש ליקח גאבי"לה ומכ"ש מבני בבל וכדכתי'

האמנם מצאתי להם תרופה לפני אשור דשפיר יכולין לתקן ולהסכים ליקח גאבילה מהאורחים הבאים להסתחר שם והוא עפ"י מה שראיתי להרב דרכי נועם בתשובה סי' כ"א הביא דבריו הרב כרם שלמה בסימן פ"ד וז"ל שה שהעתיק דברי מהרש"ח ז"ל וכתב עליו דכד דייקת שפיר נראה דאין ראי' לנ"ד דהתם כפי הנראה היו רוצים לחייבם וכו' אבל בנ"ד אין תובעי' מהם אלא למסים שאינם קבועים ורובם ככולם הם עלילות ברשע וקרוב הדבר לו' שמתרבה בשביל