מר ואהלות קפו

זרים מעיר אחרת להסתחר שם והיאך אמרו בגמ' דלא מצי לעכב וצ"ע עכ"ל. והרואה יראה דלאו תלונתו על הרב פני משה לבד אלא גם על הפוסקים שהבינו מדברי הרשב"א דההיא דמתרין שלא להסתחר בעירם היינו אפילו שהיו מלכות אחת עם שאינה קושיא עפ"י מה שראיתי להרב בתי כהונה למהרי"ך ז"ל שהביא בסי' כ"א דצ"ב ע"ב משם חד מקמיא שהיה בדורו של מהריב"ל שכתב ואל תשיבני מתשובת חזה התנופה וכו' דהתם ודאי דה"ק שכולם בכללות פורעין לו מס המוטל עליהם בכללות כגון שגזר המלך שכל היהודים הדרים בכל ממשלתו יתנו כו"ך ולא חלק אותם לעיירות חלק כל עיר ועיר לבדה וא"כ אע"ג שכל הארץ היא של מלך א' כיון שמחלק מס לכל עיר ועיר לבדה אע"ג דשייך בארצו בכרגא למלך כיון שאינו מסייע בעיר הזאת לבני העיר לא מקרי שייך בכרגא ועל סגנון זה פי' מהרי"ך ז"ל שם דברי הרשב"א בתשו' עש"ב וא"כ י"ל דגם הרב פני משה ס"ל הכי בכוונת דברי הרשב"א וההיא דחזה התנופ' דהא דקאמר בגמר' ואי שייך בכרגא וכו' היינו שמסייע עמהם במה שנותנים מס למושל העיר ההיא א"נ כמו שהביא הכה"ג משם מהר"י פורמון דהא שכתב בס' חזה התנופה דיכולים לעשות עסקא בעיר האחרת לאו למימרא דאין בני העיר יכולים לעכב על ידם שלא ישאו ויתנו שם דהיאך יחלוק על הא דאמרו בגמרא דבר מתא אבר מתא אחריתי יכול לעכב ומשמע אפי' שהם תחת שר אחד אלא כוונתו לומר שלא יוכלו בני העיר למנוע לשום אדם שלא יבא וידור שם אבל כשיבא לדור יעשה כמו שאמרו בגמרא עש"ב וא"כ בודאי דלא נתבטל מ"ש בגמ' אי שייך בכרגא דידהו לא מצי מעכב דההיא איירי בנותן מס עמהם וכדכתי': אמנם מה שהקש' עליו דאיך החליט הדבר וכו' לכאור' הא קשיא כיון דאיכ' כמה מרבוותא דס"ל דההיא דחזה התנופה כפשטא טא אתיא וגם ההיא דהרשב"א ס"ל דלא איירי אלא בב' מלכיות אבל במלכות אחת לא מצי לעכב ולהתרות א"כ היכי פסק הרב פ"מ בפשי' דיכולים בני העיר לתקן ולהסכים על בני עיר אחרת ולעכב עליהם שלא יבואו להסתחר בעירם אם לא יתנו עמהם במס כו"ך והא מצו בני העיר האחרת לו' קי"ל כמ"ד דהרשב"א וחזה התנופ' ס"ל. דבמלכות אחת לא מצי לעכב דהא הרב ז"ל הוא במקום דמשתמשין בכלל הקי"ל כידוע ואיך פסיק ותני להוציא מיד המוחזק הוא ניהו האורח הבא להסתחר שם נגד כל הני רבוותא

והנראה לע"ד ליישב דס"ל להר' פני משה כמ"ש הרב מהרי"ך שם שהאריך והעל' שבני הגבול הם המוחזקים לגבי בני עיר האחרת רת הרוצים לבא בגבולם ודירתם במקום אחר ואדרב' בני הגבול מצו למימר קי"ל כמ"ד דהרשב"א וחזה התנופ' ס"ל דאף במלכות אחת מצו לעכובי והאריך הרב שם בכמה ראיות חזקות ע"ש ואף שסיים הרב שם וכתב דאם הייתי מוצא בזה כדברי מפורש ב בשנים מגדולי האחרונים הייתי מחליט הדבר להלכה ע"ש י"ל דהרב פני משה הכי ס"ל וכחו גדול בזה

שוב ראיתי להר' פני משה בח"ב סימן קי"א שכתב וז"ל דהך דחזה התנופ' לאו מלתא פסיקתא היא ועוד דאפי' אליביה כיון דב' עיירות נחלקות לשני מושלים ודין מחולקין יש להו הגם שניתנו מרועה אחד מ"מ כיון שחלק רשותו לשני מושלים וכל אשר יעלה ברוח המושל לנהוג בעירו מענייני ההטלות מי יאמר לו מה תעשה חזר הדין לבר מתא אבר מתא אחריתי דלא שייך בכרגא דהכא דמצי. לעכובי עכ"ל וזה קרוב למה שפי' אחד מקמיא שהבאנו לעיל ואם כן אתמהא על מהר"ם ן' חביב שהבאנו לעיל דאסיק בתימא על הרב פני משה דאיך נעלם מכת"ר דברי הרב פ"מ ההיא דסי' קי"א דעפ"י מ"ש שם ל"ק עליו מידי מהאי סוגייא שהביא וא"כ מוכרח דס"ל להרב פני משה דההיא דהרשב"א דמתרין היינו אפילו במלכות א' כיון דהשרים מחולקים לא שייך בכרגא דידהו מקרי וכן ראיתי למהרי"ך בצ"א ע"ב שכתב וז"ל גם מאותה תשוב' שהביא מרן בב"י בס"ס קנ"ו ממ"ש באותם שחוזרים על הכפרים מוכח אפי' שהם ממלכות אחת וכן מתבאר מדברי הריב"ש בסי' קל"ב ומהתימא ממהר"ם אלשיך שהבין גם מתשו' זו דמיירי בב' מלכיות דמוכחא מלתא דלא שנא ע"ש ובאמת אף שנדחק מהר"ם אלשיך מאד בזאת התשו' מ"מ העיד לי ח' אחד מחכמי הישיב' שראתה עינו בספר הבתים של הרשב"א בכ"י ששם מבואר להדיא דס"ל דאפילו הם תחת מלכות א' כיון שהם ב' עיירות מחולקים בשרים יכולין להתרות בהם שהרי נדון שלו היה שם בב' עיירות תחת שר אחד ע"ש ובודאי דכל הפוסקים שהבינו מההיא תשו' של הרשב"א של סי' תרצ"ד דמתרין היינו בב' עיירות תחת שני מלכיות אבל לא תחת מלכות א' שלטה מאור עיניהם בההיא תשוב' דס' הבתים שהיא עדיין לא יצאה על מזבח הדפוס ובודאי. אם היו רואים אותה חזרו בהם והוו כולהו מודים דרבנן שההיא דחזה התנופה כדתרגם לה הרב פני משה או כאחד מקמיא שהברנו לעיל כדי שלא יחלוק ההיא דחז' התנופ' עם הרשב"א וכן מוכח מד ברי הב"י ז"ל דל"פ שהרי בסימן קנ"ו הביא ההיא דחזה התנופה וכתב ב"י עלה והיא תשוב' להרא"ש ז"ל שהביא הטור וכתב הרב כנה"ג. עליו מדהביא מרן ההיא דחזה התנופ' מבלי שום חולק ש"מ דס"ל דהיא הלכה פסוקה וליכא מאן דפליג עלה ע"ש ולכאור' קש' דכפי זה הוו דברי מרן סתרן אהדדי תכ"ד דהא אחר כך הביא ההיא דהרשב"א שכתוב בה באותם שחוזרין על הכפרים וכו' דאוכח ממנה מהרי"ך לדעת הרשב"א דאפי' שהם תחת מלכות א' יכול לעכב והביאה שם מרן בלתי שום חולק הלכ' פסוק' היא וליכא מאן דפליג עלה ואתמהא דהא ההיא דחזה התנופ' פליגא עלה והיה לו למרן להביא ההיא דהרשב"א וההיא דחזה התנופ' זה אח"ז סמוך ובלשון פלוגתא לא בסתמא ורחוקים זה מזה אלא ודאי מזה מוכח בבירור דס"ל למרן דההיא דחזה התנופ' כמו שתרגם אותה הרב