מר ואהלות קפב
Mor Va-Ahalot 182 · מר ואהלות · free full Hebrew text
Open in the reader →דבשעה שנתן לו זה האיש מתנה אינו יודע הרב שיש לו תביעה גבי חבריה ובעי לאזמוני לדינא לפניו ואינו מרגיש שנתן לו בשביל הכי דפעמים יש בבני אדם שמעולם לא נכנס בדין כלל זאת ועוד נמי לא מפרסמא מילתא שיש לו תביעה גבי חבריה מש"ה כתב דמותר לר"י ולאב"ד לקבל עד שיתעשר כמו מלך וכשיבא זה האיש לדון לפניו בדידיה תליא מלתא אי חזי דמקרבא דעתיה לגביה מדת חסידות לממנע נפשיה ואי לא לא והן אמת דכשהאב"ד שיש לו תביעה גבי חבירו ובעי למתבענו לדינא ומש"ה שדר ליה מנחה בודאי פסול מדינא כמ"ש הב"ח ובאמת שגם דברי הט"ז שם בסק"ז תמוהים שכתב על דברי הב"ח שיצא שכרו של זה בהפסדו דנמשך מכשול מזה שמי שיש לו דין לפני האב"ד מקדים איזה זמן וכו' ואין לך שוחד מוקדם יותר מזה עכ"ל שהרי כת' בתשו' הגאון דאע"ג דמפרסמא מלתא וכו' מ"מ אינה אלא חסידות ולא כתב דהוי שוחד מוקדם ופסל לדינא א"כ גם בנ"ד דאע"ג דזה נתן לו בכוונה. מ"מ כיון שההאב"ד אינו מרגיש שרוצה לבא לדין לפניו בשעת המתנה לא הוי שוחד מוקדם ולא מפסל מדינא
איברא אי קשיא הא קשיא דממ"ש דמותר לקבל האב ב"ד מתנות עד שיתעשר משמע אפי' ברגילות מותר וזה תימא דאפי' בשאלה על כלים פסול מדינא ברגיל כ"ש מתנה וכמש"ל וגם לזה יש לדחות ולומר שלא התיר הרב אפי' ברגילות מכל א' וא' אלא כוונתו לו' שמותר לקבל מזה ומזה עד שיתעשר אבל אם הוא רגיל ליקח מא' או ב' מתנות בודאי שמודה הר' דפסול לדונם
אמנם אחר העיון והחפוש בדברי הב"ח ז"ל ראה ראיתי שמעולם. לא אמר הרב שהאב"ד מותר לקבל מתנות עד שיתעשר אלא דוקא ראש ישיבה ולא הזכיר בדבריו אב"ד כלל והא לך לשונו בסוף דבריו אלא דוקא ראש ישיבה שהוא כמו מלך וכו' עכ"ל. הרי שלא הזכיר אב"ד וכן כל הראיות שהביא אינו אלא בראש ישיבה וא"כ האב"ד י"ל דמודה הב"ח שאסור וה"ט משום שראש ישיבה אינו פוסק דינין כלל וכמו שפרש"י בהוריות בפ'. משוח וז"ל שהנשיא הוא היה בעל הדרשה ומלמד תורה ברבים כמו ר"ג וראב"ע ואב ב"ד הוא הגדול שבדיינים שהדינים נפסקין על פיו כדקתני בסנהדרין גדול שבדיינים אומר פ' זכאי וכו' אקרי אב"ד עכ"ל
שבתי וראיתי דמדבריו נראה דאפי' אם הוא בב"ד אם הוא ראש ישיבה מותר לקבל מתנות עד שיתעשר שהקשה על דבריו מההיא דפ' ב' דייני גזרות שהיו נוטלין שכרם וכו' ופריך אטו ברשיעי וכו' ותי' דייני גזרות לא נתמנו לראשים על הקהל אבל ראש ישיבה שהוא כמו מלך צריך שיהיה עשיר עכ"ל הרי נראה להדיא דאפי' אם הוא אב"ד אם הוא ראש ישיבה מותר לקבל דאי לא"ה מאי מקשי מההיא דדייני גזרות ובאמת קשה לי דאף לפי סברתו מאי מקשי מההיא דדייני גזרות התם שאני שהיו רוצים ליקח בחזקה בע"כ של צבור מש"ה רשיעי מקרי אבל כל הראיו' שהביא הרב שמותר ליקח לאו בחזקה הם לוקחים אלא כמו שפרש"י שמי שהיה ראש ישיבה היו נותני' לו מתנות ומעשרים אותו כדי שיהא חשוב וישמעו דבריו דהיינו מרצונם ולבם איש איש אשר נדבו לבו ויש ליישב דאה"נ דהוה מצי הרב לתרץ הכי. אמנם ס"ל דכיון דצריך להתעשר כמו מלך כדי שישמעו דבריו א"כ מותר ליקח מן הצבור בחזקה יותר מכדי הסתפקותו מש"ה תי' דלא נתמנו ראשים על הקהל מיהו אף לזה יש לדחות ולומר דלא התיר הרב דאם הוא ראש ישיבה אף אם הוא אב"ד מותר ליקח עד שיתעשר אלא דוקא אם הוא לוקח מכללות הצבור כמו התם שהיו לוקחים מתרומת הלשכה וליכא למיחש בזה להטיית הדיין אבל מן היחידים מודה הרב שאסור ליקח מתנות וכן יראה מסוף לשונו שלא התיר לקבל מתנות אלא הנקרא ראש ישיבה וכיון שמצינו לרש"י שפי' שראש ישיבה הוא בעל הדרשה ומלמד תורה לרבים ואינו פוסק דינים א"כ איפוה אלו ס"ל להרב ז"ל דאפילו אם הוא אב"ד מותר א"כ איך סתם וכתב ראש ישיבה בסתם ולא פי' אפי' אם הוא אב"ד מותר אלא ודאי מש' דלא התיר אלא דוקא ראש ישיבה שאינו פוסק דינים ודוחק לו' שלא ראה דברי רש"י
ומ"מ אם הוא אב"ד נמי ואינו ראש ישיבה נראה להדייא מדברי הרב דאסור ליקח מתנות עד שיתעשר אלא דוקא כדי צרכו שכתב שדייני גזרות לא נתמנו לראשים משמע דס"ל שדוקא ראש ישיבה מותר וא"כ יש לתמוה על הש"ך שהביא משם הב"ח ז"ל שמותר לראש ישיבה או אב"ד לקבל מתנות עד שיתעשר דמלשון דקאמר או אב"ד משמע אף ע"ג דאינו ראש ישיבה והא בהדיא נראה מדברי הב"ח שאסור וכן יש לתמוה על הט"ז שהביא משם הב"ח דמסיק דלאב"ד שרי ליקח עד שיתעשר דמשמע אע"ג דאינו ראש ישיבה וצ"ע
ודרך אגב יש לעורר על דברי הרמב"ם דס"ל דאסור ליהנות משום אדם אפי' הדיינים והביא ראיה מהלל הזקן שהיה חוטב עצים ומלבד שתמה על דבריו הכ"מ והב"ח ודחו כל ראיותיו ע"ש תו קשיא לי עליו שנראה מדבריו שהלל הזקן אפי' בזמן שהיה נשיא היה חוטב עצים וכן יראה מדברי הב"ח שהבין בדברי הרמב"ם וא"כ קשיא לי דהא אמרינן בפ"י יוחסין דאסור לפרנס על הצבור לעשות מלאכה בפני ג' עוד כתב מרן בב"י בח"מ סי' ח' מחודשין ט"ו שכתוב בהגה"מ דאיתא בירוש' חמא בר סיס וכו' לית דין כבודך וכו' אי לית לך מאן דישמשונך לא הוה מתקרבא לא מתמנוי עש"ב וכ"ת דהרמב"ם מודה דבשעה שהיה נשיא לא היה חוטב עצים אלא עושה דבר אחר שיתפרנס שאין בו מלאכה מנ"ל הא השתא דאתית להכי אימא דהיה נהנה ממש מן הצבור אבל בשעה שהיה חוטב עצי' עדיין לא ניכר שהוא ח' גדול וצ"ע: תבנא לדיננא שאם אינו רגיל מותר להאב"ד והוא ראש ישיבה ליקח מתנות אפי' להתעשר ומי שאינו ראש ישיבה מותר ליקח כדי ספוקו אבל אם הוא עושה דבר זה ברגילות מכל א' וא' פסול מדינא אפילו