מר ואהלות קסח

היו תושביה עשירי' ובינוני' ולא היו לוקחי' מהבינוני' שאין להם קרן מעצמן אף שהיו עושים משא ומתן כיון שהקרן אינו שלהם אבל עתה הדור הזה האחרון נתמוטטו בעוה"ר העשירים ועתה צועקי' העשירים ואומרים כי אינם יכולין לסבול הם לבדם עול המסי' ורוצים לחדש הסכמה ותקנה שגם העניים הנושאים ונותנים בממון הגוים דיפרעו כל א' כפי מה שמרויח והעניים אינם רוצים לקבל הסכמה זו והשיב דיכולין לחדש ולתקן מחדש על העניים ולמד נדון דידיה מההיא דמהר"ם שהבאנו שכתב דיכולין בני העיר לומר עד כה סבלנו

ועוד הביא ראיה לנ"ד מההיא פלוגתא שהביאו הפוס' אם יכולים הרוב לכוף למיעוט במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי וסיים וכת' שדעת מרן הקדוש בב' מקומות דאזיל כמ"ד דיכולין הרוב לכוף למיעוט אפילו במדי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי וגם פשט המנהג להורות כדעת האומרים דיכולים הרוב לכוף למיעוט אף במדי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי באופן דהדבר ברור לע"ד להורות כדעת האומרים דהרוב כופין וכו' להלכה ולמעשה וא"כ יכולים בני בודון הזט"ה שהם הממונים עם עצת האב"ד שלהם בהסכמת רוב הקהל לחדש תקנה ע"כ בני העיר שיפרעו עמהם כולם לפי משאם ומתנם אף שאין להם קרן מעצמם עכ"ל הא קמן תנא דמסייע לן שלא חשש להוראת הרב פני משה ודעמיה והוציא ממון נגד הני רבנן ולא להו ואתמהא דאטו הר' פני משה והעדות ביהוסף קטלי קני באגמא נינהו שאין המוחזק יוכל לומר קי"ל כוותיהו אלא ע"כ משום דס"ל דהכי רעת מרן כסברת מהר"ם דס"ל דיכולין לומר עד כה סבלנו וגם ס"ל למרן כדעת מ"ד דהרוב כופין למיעוט וכו' והרב ז"ל מגדולי ירוש' תובב"א דנמשכין אחר הוראת מרן ולהכי לא חש להו להני רבנן ונדון דידן עדיף מנ"ד דהא מיהא בנ"ד חדשו הסכמה על הבחורים העשירים והוא ז"ל חייב אפילו לעניים

האמנם הגם דהוא תנא דמסייעא לן וכדאי לו' עליו הלכתא כבתראי מ"מ דבריו תמוהים מאד במה שהביא ראיה שניה לנ"ד מהא דס"ל למרן בדעת מ"ד דהרוב כופין למיעוט אף במדי דאיכא פסידא להאי דהא מבואר בתשובת מהר"א ששון ז"ל סי' ס"ט שכל מ"ש הגאוני' דהרו' כופין למיעוט הוא דוקא היכא דליכא מנהג בהפך אבל אם יש מנהג אין יכולים לסתור המנהג ולתקן דבר דאיכא פסידא להאי ורווחא להאי והסכימו עמי כמה פוסקים בהאי חלוקא ואם כן קשה כיון דנדון של מהר"ם ן' חביב שהיה מנהג דור אחר דור וקמו דור האחרון לבטלו אפי' מאן דאית ליה דהרוב כופים למיעוט אפי' במלתא דאיכא פסידא להאי מודה דהיכא דאיכא מנהג אין הרוב יכולים לכוף את המיעוט ואיך קא יליף לה מהר"ם בן חביב לבטל את המנהג ממאי דס"ל למרן כ. כדעת האומרים דהרו' יכולים לכוף למיעוט וכו' דההיא בדליכא מנהג ונלע"ד ליישב זה הוא על פי מה שראיתי להר' פני משה ח"ב בסי' צ"ה שהביא תשו' מהרא"ש הנז' ומקשי בה מרישיה לסיפיה ולא הונח לו אלא במה שפי' דבריו מהר"ם גאלאנטי ז"ל דהיכא דהוי מנהג פשוט בכל העולם לא במקו' א' ולא בב' מקומות כי אם על הרו' בכל גלילות ישראל וכו' מנהג כזה רב חיליה ואם במקום אחד באים לשנות המנהג הקדום שנתפשט בכל ישראל לאו כ"כ לשנותו אבל במנהג שאינו פשוט בכל גלילות ישראל אלא במנהג שנהגו עיר אחת ורוב בני העיר רוצים לשנותו יכולין לשנותו וכו' עכ"ל והנה מ"ש במנהג שנהגו עיר א' ע"כ לאו דוקא דה"ה אפילו בב' או ג' עיירות כיון דהם מעוט לגבי רוב גלילות ישראל שנוהגין בהפך לא אלים חיליה דהאי מנהג. ויכולים הרו' לבטלו אליבא דמ"ד דהרוב כופין למיעוט וכו' שהרג כת' מהר"ם גאלאנטי כי אם ברוב גלילות ישראל מזה מוכח דדוקא ברו' גלילות הונהג כן אז הוא דאמרינן דאלים חיליה אבל אם במיעוט גלילות ישראל יכולים לשנותו וא"כ ע"כ דמ"ש אח"ך בעיר א' לאו דוקא דה"ה ב' ג' או ד' כל עוד שהם מיעוט לגבי הרוב לא אלים כח מנהגם ודיוקא דרישא עקר בכל התלמוד וגם בלישנ' דהפוס' וכדכת' הכנה"ג ז"ל וא"כ י"ל דס"ל למהר"ם בן חביב ז"ל דהכא שנהגו שלא ליקח ממי שאין להם קרן ומרויחים בממון אחרים אינו פשוט מנהג זה ברוב גלילות ישראל אלא מיעוט דרו' גלילות ישראל לוקחים מסים ממי שמרויח בין שיהיה מקרן שלו בין שיהיה מקרן ממון של אחרים וההיא דמהר"א ששון מתרגם לה במנהג פשוט ברוב גלילות ישר' שאז אינו יכול לסותרו וכפי זה הרווחנו גם בנ"ד שנהגו שלא ליקח מס מהבחורים אין זה מנהג פשוט ברוב גלילות ישראל ואדרבה רוב גלילות ישראל נוהגין בהפך ליקח מהבחורים אפי' יתומים כמו קושטא ואזמיר שלוניקי וסביבותם וירוש' וסביבותיה כמ"ש החק"ל בסי' קי"ג וקי"ד וכן העיד לי איש ירוש' הר' מהר"ר שלמה כהן נר"ו בעברו דרך אר"ץ שבירוש' נוהגים ליקח אפי' מיתומים קטנים ומכ"ש מבן י"ג ואילך ומיעוט מן המעוט מקומות שאין לוקחים מהבחורים ואף שהרב משא מלך שכת' בשם הא"ז דראה הרבה קהילות שלא היו לוקחים מס מהבחורי' עד שישאו אפ"ה לגבי שאר העיירות מיעוט הוו או יתכן שבזמנו כן היה האמנם אכתי דברי מהר"ם ן' חביב לא נתיישבו שפיר אצלי דהרואה יראה בדברי הר' פ"מ שחלוק זה שחלק מהר"ם גאלאנטי הוא דוקא לגבי נכרים הבאים מחוץ ואינם מבני העיר אבל אם נמשך נזק לבני העיר מתקון הלז דברי מהרא"ש מוכיחין מתוכם שיותר תופס הצד דכגון דא פסידא להאי מקרי ולאו כ"כ לבני העיר לתקן תקון דלימטי פסידא להאי וכו' עש"ב ומ"מ י"ל דלא חש להא מהר"ם ן' חביב ז"ל דאינהו מהרא"ש ודעמיה חששו משום סבר' הפוס' דס"ל דאין הרו' כופין למיעוט וכו' אבל לדידן דתפסינן כדעת מרן ז"ל דלא ס"ל הכי אלא כמ"ד דיכולין לכוף למיעוט וכו' ויכולין לסתור המנהג ולהפסידו כיון דאינו מנהג פשוט בכל יש' וכדחלק מהר"ם גאלאנטי ז"ל ועי"ל דהכי סיים מהר"ם ן' חביב דהכי פשטה הוראה בישראל שהמנהג פשט להורות כדעת מ"ר דהרוב כופין וכו' וס"ל דהכי פשט המנהג להורות כן אף במקום. דאיכא