מר ואהלות קמ

התנא דכמו שמצינו לר"ע שפטרו לר"ט אף על פי שהוא גדול ממנו משום דנקט רשותא מר"ג אם כן גם במומחה שאין גדול הימנו הסבר' נותנת שדינו כדין מומחה שיש גדול הימנו ונקט רשותא מר"ג דכיון דברשות ירד דינו כנק"ר שששששש מר"ג

וראיתי לה' ב"ש שכ' וז"ל ולא ידעתי דאמאי לא משני כי פריך מסיפא דקתני ואם היה מומחה וכו' דמיירי בסמוך ועוד שמוכרח הוא שהרי אם מיירי בלא סמוך היכי מייתי ראיה התנא מר"ט דפטרו ר"ע לפי שמומחה וכו' שאני ר"ט דסמוך היה ואפשר דס"ל להרי"ף ז"ל דסתם מומחה לב"ד לאו בסמוך איירי אלא כיון שהוא גמיר וסביר וכו' ומאי דקא"ל ר"ע דפטור ר"ל פטור אתה אף עפ"י שלא היית סמוך לפי שכל המומחה פטור עכ"ל ועפ"י דבריו אלה יש לייש' קו' הרא"ש מעל הרי"ף דהא דפטרו ר"ע לפי שהיה סמוך אף עפ"י שר"ע גדול ממנו דר"נ דקאמר מומחה שאין גדול הימנו פטור היינו שאינו סמוך אלא גמר וסביר דוקא וכ"ת א"כ מאי מביא התנא ראיה מההיא דר"ט התם שאני דהוה סמוך וכמ"ש הוא ז"ל י"ל כמש"ל דהכי קא יליף התנא דכמו שמצינו בר"ט אע"ג שיש גדול הימנו פטו' משום שהוא סמוך ונחית ברשות ה"נ במומחה שאינו סמוך כיון שאין גדול הימנו דינו כסמוך דברשות נחית דאם הוא לא ידון מי ידון אחריו וכי היכי דמצינו דהיכא דאיכא תרתי לטיבותא דהיינו מומחה וסמוך אע"ג דאיכא חדא לריעותא דהיינו שיש גדול הימנו אפ"ה פטור ר"ג היכא שהוא מומחה ואין גדול הימנו אע"ג דאיכא ביה חדא לריעותא דהיינו אינו סמוך אפ"ה פטור מלשלם איברא דעיקר דברי הר' בני שמואל שכת' אמאי לא משני סיפא וכו' דבריו תמוהים דהא כת' הטור והרמ"א בסי' א' דבג' מומחין סמוכים מה. שעשה עשוי ופטורים מלשלם וכן כת' הנ"י ז"ל משמע מדבריהם להדיא דוקא ג' סמוכים אבל א' סמוך חייב לשלם וטעמא כמ"ש הש"ך בס"ה אות ח' בד"ה כת' הטור וכו' עש"ב מש"ה דוקא ג' מומחין דיש להם רשות מדאורייתא ולא גרע רשות' דרחמנא מרשותא דר"ג אבל אחר סמוך חיי' לשלם וא"כ היכי קאמר הר' ז"ל דלוקמא ההיא סיפא דפטור בסמוך והא אפי' בסמוך חיי' לשלם שוב ראיתי להר"ן בחי' לסנהדרין בפ"ק שכ' מחלוקת בזה שהביא משם הרמב"ן דאחד סמוך פטו' והביא כמה מהראשונים דפליגי בזה אבל על כל זה י"ל דהרי"ף קאי כמ"ד דחייב לשלם מש"ה לא תריץ ג"כ סיפא דמתני' בהכי וראיתי בנמוקי אדוני אבי כ ז"ל בכ"י קודש שכת' על דברי הרא"ש וז"ל אי מהא ל"ק על הרי"ף והוא במה שתחילה יש להקשות על גירס' הרי"ף דאיך אוקי רב יוסף הא דקתני משלם וכו' ביש גדול ממנו והרי רב יוסף גופיה א"ל למר זוטרא אי קבלוך עלייהו לא תשלם והרי ר"י גדול ממ"ז היה אלא ודאי הדבר ברור דלגי' זו של הרי"ף מוכרחים אנו לו' דר"י מפרש הא דקתני מה שעשה עשוי ומשלם מביתו היינו בדלא קבלוהו עליהו וע"ז קתני סיפא ואם היה מומחה לב"ד פטור דהיינו כשאין גדול הימנו אבל אי קבילו עלייהו אעפ"י שיש גדול הימנו פטו' וכמ"ש ר"י גופיה למ"ז אי קבלוך עלייהו לא תשלם איכו השתא במעשה דר"ט י"ל דהתם קבלוהו וכמ"ש הכ"מ להדיא ע"ש וא"כ מש"ה קא"ל ר"ע לר"ט מומחה לב"ד אתה ופטור וכו' אע"ג שהיה ר"ע גדול ממנו כיון שקבלוהו עכ"ל. וכן כת' המאור להדיא דההיא דר"ט בדקבלוהו עכ"ל. ואנכי העבד ברא כרעא דאבוה אחרי ני"ק דתי' זה ק' לע"ד דאם כן היכי מייתי ראיה התנא דאם הוא מומחה שאין גדול הימנו אף ע"ג דלא קבלוהו פטור מלשלם מדא"ל לר"ט פטור אתה שאני התם שקיבלוהו עלייהו אבל אי לא קבלוהו מנ"ל דפטור אפי' שאין גדול הימנו אלא ודאי מוכרחים אנו לו' דרכי קא"ל ר"ע לר"ט פטור אתה אף עפ"י שלא קבלוך לפי דמומחה וכו' ר"ל שאין גדול ממך וכמ"ש ר"נ וא"כ הדרא קו' הרא"ש לדוכתה דהיכי קאמר פטור אתה כיון דר"ע גדול הימנו הו"ל לחייבו מה"ט וזו היא בעצמה קו' הרא"ש ז"ל וליכא למימר כמש"ל לתי' דהכי קא מייתי ראיה דכמו שפטר ר"ט אף על פי שיש גדול ממנו משום שקבלוהו ה"נ באין גדול הימנו אף על פי שלא קבלוהו פטור דשפיר יש לדחות בפשי' דקבלוהו שאני והנלע"ד לקיים תי' זה דאיה"נ דהו"מ תלמודא לאקשויי עליה דר"י ור"נ דמהיכא מביא ראיה התנא מר"ט והו"מ לשנויי עלה חיסורי מחסרא וה"ק ואם קבלוהו אעפ"י שיש גדול ממנו פטור ומעשה בר"ט וכו' וכאורחא דתלמודא בכ"מ הכי אלא משום דתלמודא לא ס"ל כהאי תי' אלא כתי' ר"ח דק"ל כותיה לדעת הרי"ף מש"ה לא חש לאקשויי עלה ולשנויי ולפי זה נתיישב גם כן מה שתירצתי לעיל דההיא דפטרו ר"ע משום דנק"ר מר"ג והוינן בה דאם כן מאי מייתי ראיה וכו' דלפי מ"ש דהו"מ ר"י לשנויי מעשה דר"ט בחסורי מחסרא וכו' וכדכתבתי אבל כל זה דוחק ועוד להרי"ף ע"כ מתני' דקתני ואם היה מומחה וכו' ר"ל שאין גדול ממנו דאם אין פי' כך אלא אוקמתא כשאין גדול הימנו היכי קתני בסתם ואם היה מומחה וכו' העיקר חסר כיון דבמומחה קיימינן ברישא אליבא דהרי"ף הול"ל ואם הוא מומחה שאין גדול ממנו שזהו עקר חדוש המשנה אלא ודאי דלדברי הרי"ף כך פי' המשנה דאם היה מומחה לב"ד ר"ל שבדקו אותו שאין גדול ממנו וא"כ צ"ל דמומחה לב"ד דקתני ברישא אין פי' כמומחה לב"ד דסיפא שא"ל ר"ע לר"ט דההיא דרישא ר"ל אין גדול הימנו וההיא דסיפא שיש גדול הימנו וזה דוחק עצום ומשום הכי לא בחר הרא"ש בכל אלו התירוצי' לתרץ בעד הרי"ף ושפיר הקשה עליו

והרב בני שמואל תי' דהרי"ף ז"ל ס"ל דר"ט גדול מר"ע היה וכמ"ד בהכות' דהיה רבו והא דקי"ל הלכה כר"ע מחבירו לאו משום שהוא גדול אלא מאיזה זכות שהיה זכה להיות הלכה כמותו והביא ראיה מב"ש וב"ה דאף על גב דב"ש הוו מחדדי טפי זכו ב"ה להיות הלכה כמותן וכו' עש"ב וק"ל עליה דהא קי"ל דהלכה כר"נ בדיני