מר ואהלות קלה

דן אפילו בע"כ עכ"ל. הרי מבואר מדברי רש"י ז"ל דס"ל כטעמא דהרא"ש ז"ל וא"כ ע"כ דיש לחלק בין מלאכת דשולחני לדין גופיה ועוד דלפי טעם אנוס אפי' יאמרו לו בשעת קבלה דיינת לן דין תור' אפ"ה פטור מה"ט שהוא אנוס דלא הו"ל לאסוקי אדעתיה שיטעה וכמו שמבואר כן בירוש' שהביא הוא מעצמו לקמן ע"ש אלא דלרש"י טעמא דפטור כמ"ש הרא"ש ז"ל ואיך כתב הש"ך גבי שולחני על דברי רש"י וה"ה כאן דמשמע דס"ל בדעת רש"י דטעמא דמומחה שטעה פטור משו' שהוא אנוס כמו שולחני דהא ליתא דמבואר מדברי רש"י ז"ל דטעמיה כמ"ש הרא"ש ז"ל וגם מדברי מרן בב"י ומור"ם בהגה"ה מוכח להדייא דטעמא דפטור מטעמא דהרא"ש שהרי כתב בבדק הבית וז"ל כתב הרב נר"ו בב"י והי"ל לכתוב בבא ו' ג' הדיוטות שטעו ונראה שדינם כיחיד מומחה וכו' עכ"ל. הרי מבואר להדיא דס"ל בדעת הרי"ף דטעמא דמומחה דפטור לאו משום שהוא אנוס דאי משום אנוס אם כן בג' הדיוטות וקבלום הול"ל דחייבים לשלם שאינם אנוסים בטעותם אלא ודאי דטעמא כמ"ש הרא"ש דלהאי טעמא גם כן ג' הדיוטות פטורים וכמ"ש הרא"ש להדיא וכן כתב מור"ם ז"ל דג' הדיוטות דינם כיחיד מומחה וא"כ תמיהתנו קיימת על הש"ך דאיך כתב בפשיטות בסתם דאף בזמן הזה יש מומחה לענין פטור מהתשלומין כאלו הוא דבר מוסכם אליבא דכ"ע ואפי' לסברת מור"ם כיון דלטעמא דרש"י והרא"ש והב"י ומור"ם לא הוי הכי וכדכתיבנא לעיל וגם הב"ח כת' להדיא לדעת הגאון דג' וקיבלו' פטור מלשלם ש"מ דס"ל כטעמא דהרא"ש

איברא דיש לחלק ולדקדק מדברי הרי"ף דלא כמ"ש הב"י וע"כ דס"ל דג' הדיוטות וחד הדיוט דינם שוה לתשלומין וכמ"ש הש"ך ז"ל והוא מדחזינן להרי"ף ז"ל שהקשה על הגאון ז"ל וז"ל דכי אית ליה לר"מ דינא דגרמי היינו דוקא לגבי ניזקין אבל לא לגבי דייני דא"כ אין לך אדם שאינו מומחה שיעשה דין לעולם עכ"ל ור"ל כיון דהמומחה אינו מצוי כ"כ וההדיוט אינו יושב לעולם בדין א"כ איכא נעילת דלת שאין מוצא מי לדונו ולכאורה מאי קושייא שהרי ימצא ג' הדיוטות שידונו אותו ופטורים מלשלם אם קיבלו אותם אלא ודאי דמזה מוכח להדיא דס"ל להרי"ף דקבלת יחיד וקבלת ג' הדיוטות שוים הם דכי היכי דלא מהני קבלה ליחיד הדיוט ה"נ לא מהני קבלה לג' בסתם מש"ה מקשה הרי"ף בכח אם איתא דיחיד שאינו מומחה. וקבלוהו חייב לשלם מדינא דגרמי א"כ גם ג' הדיוטות כן וא"כ אין לך אדם שאינו מומחה שיעשה דין לעולם ואפי' ג' הדיוטות ואם כן לפי. זה היינו טעמא דפטור המומחה משום שהוא אנוס וכדכתב המאור ז"ל ועפי"ז לא קשה עליו מ"ש עליו הש"ך בסעיף י"ד אות ב' דלא קאמר דלא יעשה דין לעולם וידונו ג' הדיוטות או יחיד מומחה דהרי לפי מ"ש בדעת הרי"ף וגם איהו בעצמו הכי ס"ל בדעת הרי"ף א"כ גם ג' הדיוטות לא ידונו לעולם דג' הדיוטות ויחיד שוים הם לעולם בקבלה לענין תשלומין גם מ"ש או יחיד מומחה כבר כתבנו דהיחיד מומחה אינו מצוי כל כך ואכתי איכא הג"ד גם מ"ש דלאו הוכחה היא דאל"כ תיקשי ליה אמאי דבעי לאוקמי בש"ס בפרק הגוזל קמא ובבכורות פרק עד כמה כר"מ דמחייב מדינא דגרמי אעפ"י שלא נשא ונתן ביד א"כ אין לך אדם שאינו מומחה וכו' אלא ודאי דלאו קשיא היא וכו' עכ"ל נלע"ד דלאו קושיא זה הוא בעצמו כוונת התלמוד במאי דקאמר נימא מתני' כר"מ דהא כתבו הרמב"ן והר"ן ז"ל דה"ק נימא תנן סתמא כר"מ דאי רבנן אפי' בנזיקין לא דיינינן דינא דגרמי כ"ש בדייני אלא ע"כ ר"מ דאי לא מתני' אמאן תרמייד והשתא ק' כיון דקי"ל כר"מ דדאין דינא דגרמי אמאי נייד מלאוקמא כר"מ ואוקמא בנשא ונתן ביד וכרבנן אלא דצ"ל דלפום מסקנא גם לרבי מאיר בעינן לאוקמא מתני' בנשא ונתן ביד דאם לא נשא ונתן ביד אפילו ר"מ מודה דלית דינא דגרמי בדייני דאל"כ לא ימצא דיין לדון לעולם וכמ"ש הרמב"ן ז"ל ואם כן זהו בעצמו דקאמר תלמודא נימא כר"מ ואית ליה אפי' בדייני דינא דגרמי ואם כן קשה דלא ימצא אינו מומחה לדון אליבא דר"מ ומשני דמתני' ע"כ בנשא ונתן ביד דאל"ה אפי' לר"מ פטור מה"ט דלא ימצא לעולם דין באופן דתלמודא דשני בנשא ונתן ביד משום ר"מ עצמו דאל"כ יקשה עליו כקו' הרי"ף דלא ימצא וכו' וכמ"ש הרמב"ן בס' המלחמות ע"ש גם מ"ש הש"ך והרי ג' הדיוטות הכשרי' לכ"ע ואם טעו משלמין ולא חיישינן אם כן לא ידונו לעולם עכ"ל לא ידעתי ראיה זו ומה יש ממנה דחייה לדברי הרי"ף דהא לפי האמת לשי' הרי"ף ז"ל דמ"ל א' הדיוט ומ"ל ג' הדיוטות שקבלום ולא נשא ונתן ביד דפטורים אליבא דהרי"ף דהא הדר דינא אליבא דהרי"ף דלא קבלום אלא אדעתא דלידון דין תורה והיכא דנשאו ונתנו ביד הוא מה שעשה עשוי וחייבים לשלם ואם כן מש"ה לא חיישינן שלא ידונו לעולם דידונו ולא ישאו ויתנו ביד ואפי' נימא דס"ל להרי"ף כטעמו דהרא"ש דבג' הדיוטות שקבלום פטורים מלשלם ולא מחייבי אלא היכא דדנו בע"כ דבע"ד ואם כן שפיר מחייבי ולא חיישינן שלא ידונו לעולם דאה"נ שלא ידונו בכפיה לעולם אלא ע"י קבלה גם מ"ש והכי משמע נמי ממ"ש התוס' בפ"ק דסנהדרין ד"ג אמאי דפריך אלא מעתה טעו לא ישלמו וכתבו התוס' שם דהכי פריך וכו' וא"כ למאי דמשני כ"ש וכו' לא וכו' ע"ש הנה למאי דס"ל להתוס' דבשלשה הדיוטות וקבלום פטורים מלשלם כמו יחיד מומחה וקבלוהו וכטעמא דהרא"ש ז"ל וכמ"ש שם הר"ן ז"ל בחדושיו להדיא לדעת התו' א"כ מה"ט לא חיישינן להכי דלא ידונו בכפייה כיון דיכולין לדון ע"י קבלה תו ליכא למיחש שלא ירצו לדון וכ"ת דהא ע"כ דמ"ש הרי"ף דא"כ אין לך אדם שאינו מומח' שיעשה דין לעולם אינה הוכחה כלל דאל"כ תיקשי האי קושיא אליבא דרב ששת דס"ל דטעה בשקול הדעת קם דינא וחייב לשלם אעפ"י שלא נשא ונתן ביד אם כן אין לך אדם שאינו מומחה שיעשה דין לעולם אלא דכ"ע לא חיישינן להכי י"ל דס"ל להרי"ף דדינא דגרמי דחייב אינו אלא