מצות כהונה צה

בדכ"ד דפריך ליחשוב שבועה ומשני מידי דאיתא בשאלה ל"ק והשתא ליחשוב נשבע ע"ד רבים וכן י"ל בגמ' במכות דכ"ב ע"א ע"ש וי"ל

ט"ו תרי ותרי מוקמי' אחזקתיה אי איכא חזקה ץ ועיין להתוס' ביבמות דפ"ח ע"ב והבא וכו' ועיין למהרש"א שם שנעלם ממנו דברי התוס' בבתרא דל"ב ע"א בד"ה אנן שכ' כיון דאיכא עדים המכחישין דייקא ואיכא חומרא אם תעמוד תחת בעלה בטענת בריא שלה ע"ש וזהו כוונת התוס' בע"א ביבמה שהביא מהרש"א ז"ל דהתם נמי דייקא קצת כמ"ש התוס' שם ע"ש ועפי"ז אין דבריהם סותרין

ט"ז מבואר בבתרא דל"א דטעמא דר' מנחם דאמר אם באו עדים ואח"כ נשאת תצא משום זילותא דב"ד ועיין בתשו' חכם צבי בסימן ב' וג' ע"ש

י"ז ה"דא בקונט' ט' דפ"ו ע"ד תמה דביבמות דמ"א אמרי' אם יבא אליהו וכו' ובבכורות דל"ד ל"ל האי סברא אלא ר"א ע"ש ונ"ל דשאני ההיא דבכורות דכתיב לך דבעי' הראויה לך עכשיו דכה"ג כ' התוס' בפ"ק דבכורות ד"ט ע"ב בד"ה ותנן גבי עריסותכם ושללה ע"ש

י"ח כתב הר"מ בה' מלכים דב"נ מוזהרין גם על הבשר מן החי וכ"מ בגמ' בחולין דקכ"ט ע"ב וע"ש להר"ן בחי'

י"ט דעת הר"מ בה' מ"א דחלב מותר בסחורה מקרא דיעשה לכל מלאכה ונחלקו האחרונים בחלב בהמה טמאה אי קרא לא איירי אלא בטהורה או לא ע"ש ומדברי רש"י בחולין דקכ"ט ע"א בד"ה וחלב נר' דלא איירי קרא אלא בבהמה טהורה ע"ש: ב' ר"י בר יוסף ל"ל דאמר ר"י הלכה כסתם משנה ורבב"ח אית ליה כ"מ בגמ' בחולין דמ"ג ע"א וזה סותר. למ"ש מגמ' בפ' הזורק דפ"א ועיין לה' דברי אמת בקו' ג' די"ב ע"ב וע"ש שנסתפק ברבין אי אית ליה האי כללא: כ"א משנת ראב"י קב ונקי דוקא אי פלוג יחיד עליה כ"כ הר"ן בפ' שבועת הדיינין והכ"מ בפ"א מה' שמיטה ועיין להב"י בהלכות שופר ולהד"א בקו' די"ג ע"ד ע"ש

כ"ב ס' דרבנן ואפשר לברורי אי אזלי' לקולא נר' ץ להוכיח מדאמרי' בנדה דס"א ע"ב האי מאן דרמי חוטי דכתנא בגלימא דעמרא ולא ידיע אי נתקיה שרי משום דמדרבנן הוא אע"ג דאפשר לברורי ע"י צביעה כדאיתא התם לעיל מזה ואפשר דלא מקרי אפשר לברורי כיון דצריך הוצאות לברורי דכה"ג כתבו הפו' בי"ד סי' ק"ב גבי דשיל"מ ע"ש ועיין להר"מ בפ"י מה' כלאים דין כ"ז ע"ש

כ"ג כתב מהרש"א בס"פ תמיד נשחט דהא דאמרי' עולין אין מבטלין זא"ז דוקא בשניהם כשרים אבל א' מהן פסול לא ע"ש ועיין בפ' התערובת בהא דנתערב דם תמימין בדם בע"מ ע"ש בפירש"י ז"ל ובפ"ב דזבחים דכ"ה ע"א אמרי' השוחט צריך שיגביה ידיו למעלה כדי שלא יפול הדם שעל הסכין דפסול הוא והיכי עביד ליה מכפר ליה. בשפת המזרק וע"ז נק' כפורי זהב ע"ש ולדברי מהרש"א הא מתבטל הוא ואמאי צריך לכפורי במזרק ואי משום ביטול לכתחי' הא כי לא מכוין לבטולי לית ביה לתא דאין מבטלין איסור לכתחי' כמ"ש הטור ואף אם נאמר כיון דפסיק רישיה הוי כאלו מכוין מ"מ ק' להסו' דמדאודיית' מבטלין איסור לכתחל' מכפורי זהב דכתיב בקרא וי"ל

כ"ד יש לחקור מי אמרי' בנשבע לבטל המצוה מילתא תלי כדאמרי' גבי איסור חע"א ועיין למהרש"ך ח"ב סי' פ"ב בסופר ע"ש. כ"ה במה שהסתפק המש"ל בה"ח בפ"ז אי תרומה נטמאת בטומאה דרבנן אי יש בה מיתה או עשה ע"ש יש להוכיח. מדאמרי' בחולין דקכ"ט דה"ט דר"ש דנשחטה הבהמה לא הוכשרו בדמיה משום אוכל שא"י להאכילו לאחרים וקשה הא מדאורייתא שרי לאוכלו ואין בו אלא מצות פרוש מדרבנן כדאיתא בדע"ד ע"ש בפירש"י אלא ע"כ דאסרו חכמים א"י לאוכלו קרי' ביה מדאורייתא ולגבי ב"נ דל"ג רבנן מ"מ אסיר להו מדאורייתא דלדידהו דבמיתה. תליא מילתא הוי נשחטה כמו מיתה דקי"ל מיתה עושה ניפול ודוקא גבי ישראל דאפילו מפרכסת: דחיה לכל דבריה ניתרת ובאותה שעה שמפרכסת עושה ניפול ומה"ט הוא דאמרי' מיתה עושה ניפול ואין שהי' עושה ניפול ועיין להתוס' בדקכ"ט ע"א בד"ה טומאתה: כ"ו ר"י ס"ל יש שחי' לעוף מ"ה כ"מ מפשטא דשמעתא בנזיר דכ"ט אך במנחות דמ"ה מדלא אוקמה לקרא דנבילה וטריפה כרבינא משמע דס"ל אשלמ"ה ומבואר שם בנזיר דר"ל ס"ל אשלמ"ה אך לפמ"ש התוס' בחולין דכ"ח לרבי יכול להיות דגם ר"ל ס"ל ישלמ"ה ורבינא ס"ל אין שלמ"ה במנחות שם ואביי ורבא נר' מגמ' דחולין ד"כ ע"ב דס"ל אשלמ"ה דאל"ה קשה הא הוי נבילה אפילו בלא מפרקת ותנא דבי לוי ס"ל ישלמ"ה כ"מ מגמ' בזבחים דמ"ד ע"ש: כ"ז כ' הב"י בא"ח סי' ל"ב דכתיבת תפילין ביד שמאל כשירה ומדברי התוס'. במ"ק די"ט שכ' גבי ח"המ דבתפילין לא שייך בו שינוי דבעי' כתיבה תמה נר' דביד שמאל פסול ואפשר משום דלכתחילה לא יכתוב אלא בימין

כ"ח כתב הר"ן בהלכות בפ"ק דגיטין בשמעתא דמעמד ג' במאי דאמרי' משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך דלא שייך בהא דין ברירה משום דאפשר דמשתעבד לכולהו בז"אחז וכ"כ הריטב"א בחי' שם ע"ש ונ"ל דלזה כוין הנ"י בסוף בתרא. דקע"ב בשמעתא דממך אפילו מריש גלותא ול"ק: מה שהק' ע"ד מהר"א ששון סי' קכ"ב ע"ש

כ"ט כתב הרא"ש בתשו' כלל ס"ח היכא דכתב

בשטר דמשתעבד לכל המוצא שטר זה אע"פ שלא הזכיר שם המלוה מהני וה"ר ממעשה דגולית וכו' ע"ש וכ"כ בכלל י"ג סימן ך' ולפמ"ש מהרימ"ט ח"א סי' כ"ב דמדין שכירות היא אין משם ראיה שו"ר למהרימ"ט בח"ב חח"מ סי' כ"ג שכ"כ ועיין להמח"א סוף ה' ערב ע"ש

ל' כופר דמי הנרצח אי משתעבד לכתובה וב"ח מהרימ"ט חא"ה סי' מהר"ם לובלין בתשו' סי' פ"ו ע"ש

ל"א כתב מהרשד"ם ח"מ סי' שע"ט אם א"י המאנה שאנאו נשבע שא"י ונפטר דהוי כאומר מנה לי בירך והלה אומר א"י אבל בס' מקור ברוך סי' נ"ה חלק בזה דכה"ג הוי כאומר א"י אם פרעתיך ע"ש ומתשו' הרדב"ז ח"ה סי' ב' אלפים