מצות כהונה צב
Mitzvat Kehunah 92 · מצות כהונה · free full Hebrew text
Open in the reader →איסורי איכא בדבר ועיין להש"ך סי' ס"ג סק"ה גם בלא"ה איכא איסורא דרבנן במ"ש מו"ה ע"הש ומ"ש הנהו זוגא דרבנן דבאיסורא דרבנן נקטי' דברי ה' א"ש כיון דלדידיה שרי ע"ש ליתא דכיון דטעמא דאסרו רבנן משום דהוי מסייע עוברי עבירה כמו שמבואר בדברי הרא"ש ריש שבת וכ"כ המג"א סי' קס"ג דאפי' לא קאי כתרי עברי דנהרא אסור משום מסייע ידי ע"ע ע"ש וא"כ מאי נ"מ אם לדידיה שרי ס"ס עוברי עבירה הוא הקונה ואפי' הר' א"ש מודה בזה דאסור מיהא משום מסייע יע"ע ולא כ' בנדונו דשרי להושיט אמ"ה דטמא' לב"נ אלא משום דאין מצווין להפריש ב"נ מאיסורא וליכא בהו משו' מסייע אבל בישראל ודאי דאסור לסייע ידי ע"ע אע"ג דלא עבר בל"ע לשי' הא"ש אבל מ"מ דבריו תמוהים ממ"ש הר"מ בפרק ג' מה' אבל ישראל המטמא הכהן עובר בל"ע אע"ג דלדידיה שרי תורה דא' מק"ק פורסוגיזוס המוכר בשר לאחד מבני עמנו וגורם להם לעבור על החרם שהחרימו הקדמונים כ"כ עובר בל"ע כאשר הסכים הע"הש ומהתימה על הנהו זוגא דרבנן איך הרימו ראש נגד רבן של כל ישראל וחלקו עליו בדברים שאין להם סמוכין מן התורה
שאלה שטר מתנה שכתוב בו כתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח שהקניתי חצרי הגדולה הידועה לי לבני פ' ואגבן כל המטלטלין והספרים שיש לי מתנת בריא וכו' וגם השטרות שיש לי וכו' ולא כ' כך א"ל קני לך הני שטרי אגב דא"ק
תשובה והאי כיון דלא כ' קני לך ל"ק שטרות כמ"ש כל הפוס' ומאי דאיכא לספוקי הוא אי קנה מקרקעי ומטלטלי אי מ"ל קיל כי"א שכ' המרדכי והביאו מור"ם בהגה סי' ר"ג כיון דבטלה מקצתה בטלה כולה כיון דהיורש מוחזק ונר' דל"מ למי' קי"ל בכה"ג דהאחרונ' נחלקו בד"ז אי המוחזק מ"ל קי"ל כהי"א הללו כמ"ש הכנ"הג שם וכיון דפליגי בקי"ל גופיה אי מ"ל קי"ל בכה"ג דהפלוגתא בקי"ל עצמה לא מ"ל קי"ל לכ"ע בקרקעות ובמטלטלין פלוגת' דרבוות' כמ"ש הכנה"ג בסי' כ"ה בדיני הקי"ל והסכים דבמטלטלין יכול לו' קי"ל אבל לא בקרקעות ע"ש וא"כ בקרקע המתנה קיימתא וא"י לו' קי"ל כיון דהפלוג' בקי"ל עצמה וכ"כ להדיא ה' בעי חיי סי' ע"ז בד"ה גופיה דא"י לו' קי"ל כהי"א הללו מט"ז ע"ש וכ"כ ה' בני יעקב בתשו' דקצ"ב ע"ב בפשי' ובדרכ"א ע"א ע"ש ומזה אני תמיה עמ"ש בס' בעי חיי בסי' קס"ד וז"ל ומזה נולד לי ס' אחר כיון דל"ק החובות אפי' המעו' והשטרו' והמטלטלי והקרקעו' ל"ק כמ"ש המרדכי וכו' וכמחלוקת בק"ס כך מחלוקת בקנין אגב כמ"ש מהרש"ח וכו' ואע"פ שמהר"ם אלשיך גם מהר"י הלוי כ' דסברא יחידאה ולא מ"ל קי"ל מ"מ בעל מ"צ ומהרש"ח כ' דמ"ל קי"ל וכו' ע"ש והוא תימה כיון דפליגי בקי"ל עצמה ומהרמ"א ומהרי"ל ס"ל דל"מ קי"ל היכי מסיק עלה דיכול לומר קי"ל כיון דמ"צ ומהדש"ח כ'. דיכול לו' קי"ל וצ"ל דלא קאי אלא אמטלטלי והשארה ולא הקרקעות שכללם בתחי' דבריו וניחא נמי דמייתי דל"ד בק"ס ממהרש"ח והרי מהרש"ח. שם לא כ' אלא בב' דברים שהקנאם באגב אבל בקרקע ומטלטלי דהקרקע הוא בק"ס והמטלטלי באגב מנ"ל נימא דב' קניינים חלוקים לכ"ע קנה מחצה ועפי"ה ניחא דלא קאי אלא אמטלטלי ושארה דכולן הקנה אותם באגב והם דברי מהרש"ח ממש נקטי' דהקרקע נקנה להמקבל מתנה דלגבי הקרקעות לא מ"ל קי"ל כהי"א הללו כיון דפלוג' דרבוותא היא מ"ל קי"ל ועוד דהקרקע נקנה בק"ס או במסירת השטר דשטרי דידן שטרי קנין הם כמו שסתם מרן בסי' קצ"א וכ"מ בדברי מרן בש"ע סי' רנ"ג ע"ש והמטלטלי והשטרות הם באגב אפי' דבטלו קנין השטרות קנין הקרקע שריר וקיים אפי' להי"א ועוד כיון דכ' בכל לשון זכות ויפוי כח יש מקום לקיים גם קנין השטרות וכמ"ש המ"צ סי' יו"ד ואע"ג דגם בזה איכא פלוגתא דרבוותא מ"מ סניף גדול הוא לקיים מתנת הקרקע
ועוד נ"ל להוכיח דדעת מרן בש"ע דלא כהי"א הללו ואנן בדידן דגרירי אחר דעת מרן א"י לומר קי"ל לכ"ע והוא ממ"ש בס"סי רמ"ח לתשו' הרא"ש כלל ע"ה סי' ב' דאם נתן כל נכסיו מקרקעי ומטלטלי ולא שייר ליורשין אלא ד' דינרים השטרות לא קנה דלא אמר קני לך וזכו בהם היורשים הרי דהשטרות ל"ק והשאר קנה וכ"מ ממ"ש בסי' ס"ו ד"ג איברא דהמ"צ ח"ב סוף סי' יו"ד כ' די"ל דהי"א הללו לא אמרו דל"ק השאר אלא בפירש בפי' הדברים שהקנה אותם דאמרי' מדבהא ל"ק בהא נמי ל"ק דמשטה הוא אבל בסתם כל נכסי לא אמרינן משטה דאפי' דשטרות בכלל נכסי י"ל כל נכסי המועילים בהם קנין קאמ' ואין שטרות בכלל דבריו ע"ש וא"כ י"ל דאין הכרע מדברי מרן דלא ס"ל כהי"א הללו בפי' דברים שהקנה אותם מיהו הא ליתא דממ"ש מרן וזכו בהם היורשי' דמילתא יתירתא כיון שכבר כתב דלא קנאם וע"כ דבא לאפוקי דלא נימא הפקר הן וכמו שמבואר בתשו' הרא"ש דממנה למד ד"ז ואי איתא דהכוונה היא דלא נכנסו השטרות בכלל המתנה מהיכא תיסק אדעתין דהוי הפקר ועוד כאן מיירי דאמר בפי' דלא שייר ליורשיו אלא ד' דינרים ע"כ דהכל נכללו בכלל המתנה וכמו שמתבאר מדברי הרא"ש בתשו' שם שכתב וז"ל ומה שנסתפקת אם השטרות של יורשיו או של הפקר כיון שלא נתן ליורשיו אלא ד' דינרים סילקן מכל הנכסים והרי הן הפקר וכו' ע"ש ויש להבין למה הוצרך לומר כיון שלא נתן ליורשיו וכו' הא בלא"ה שטרות בכלל נכסי כמ"ש בתשו' ההיא עצמה וצ"ל משום דאיכא למי' נכסי המועיל בהם קנין קאמר לכך הכריח מדלא שייר ליורשיו ש"מ דבכה"ג דלא שייר ליורשיו אלא ד' דינרים הכל בכלל אפילו מידי דל"מ בהו קנין ועדיפא מינה כ' מהל"י הלוי סי' ס"ו בשם החכמים דאפילו מידי דל"מ נכסי נכלל בכלל המתנה כיון דלא שייר ליורשיו אלא דינרים ואפילו מהרי"ל דחלק עליהם לא חלק אלא במידי דל"מ נכסי אבל מידי דמקרי נכסי אפילו ל"מ ביה קנין בכלל דבריו הוא מדלא שייר ליורשיו אלא ד' דינרים כמו שמתבאר בדברי הרא"ש ז"ל איברא דמהר"י הלוי שם כ' דאפילו הי"א לא כ"כ אלא בפי' דל"ל משטה אלא בפירש ע"ש ומשמע דאפילו היכא דודאי נכלל בכלל דבריו מ"מ בסתם ל"ל משטה ע"ש וא"כ י"ל דבפי' מודה מרן דל"ק כהי"א הללו מיהו הא ליתא דמהרי"ל שם בנה יסודו אמ"ש דהי"א ס"ל כמ"ש הראב"ד הביאו הריטב"א בחי' בפ"ב דקדושין דנא דאהא דפריך הגמ' הא נכריות מקודשות קני את וחמור הוא כ' דאע"ג דקי"ל כר"נ דקני את וחמור קנה מחצה היינו בלא ידע דחמור הוא אבל בידע משטה