מצות כהונה עז

אלא במצא בה דבר ערוה אמאי אצט' קרא דלא יוכל בעלה הא' אשר שלחה הא בלא"ה אסורה משום סוטתו ומשני לעבור עליו בב' לאוין וכו' ע"ש וק' היכי חייל לאו דלא יוכל בעלה הא' על איסור סוטה הא אאחע"א וכן ראיתי שהקשה כן הרב ישועות יעקב חא"הע סי' קי"ט ע"ש ועיין בפ"ק דיבמות די"ג ע"ב דאמרי' דב"ש סברי אין אחע"א ועפ"ד מהרימ"ט ניחא שפיר דנ"מ אם שגג בסוטה והזיד במחזיר גרושתו ועי"ל בזה דהעברה בעלמא קאמר דאע"ג דאאחע"א מ"מ איסורא רכיב עלה ונ"מ לקוברו בין רשעים גמורים וכדאיתא בפ' ד"א דל"ג ע"ב ע"ש ועיין בתוס' שם בדי"ג ע"ב ע"ש: כתב המש"ל בפ"ה מה' יסו"הת דלא מקרי א"מ אלא אי איסור הנוסף לקי עליו והרב קול אליהו ח"א חי"ד סי' ז' תמה עליו מדאמרי' בפ' אמרו לו הו"ל נותר מגו דאיתוסף איסורא לגבוה וכו' ולא מצינו שהמקטיר נותר עובר בלאו ולקי ע"ש ונ"ל דהמקטיר נותר לקי מדאמרי' ברפ"ק דמנחות מן הבקר להוציא את הטרפה והלא דין הוא ומה בע"מ שמותר להדיוט אסור לגבוה טרפה שאסורם להדיוט א"ד שאסורה לגבוה ומסיק דילפי' מבע"מ ויוצא דופן ופריך מה להנך שכן מומן ניכר והשתא כ"כ נילף מהאי ק"ו נותר שאסור להדיוט ולקי א"ד שאסור לגבוה ולקי ואין לו' הא אין מזהירין מ"ה דהא כיון דאיכא האיסור בלא הק"ו מזהירין כמ"ש ה"ה בפ"ב מה' מ"א וליכא למפרך שכן מומן ניכר דהא נותר מקרי איסור ניכר דקלא אית ליה כמו יוצא דופן ועוד דניכר בגוף הבשר שעבר לילה א' עברה צורתו ופיגול נמי דפריך בפ' אמרו לו ליתני פיגול משום דיליף מנותר בג"ש כדאי' בגמ' בכ"ד

ושמעתי מקשים משמא דא' מרבני אשכנז בגמ' דמנחות הלזו מאי פריך והלא דין הוא הא אצט' מן הבקר לאיסור עשה כדי שע"י לימוד הק"ו לקי ולא אמרי' אין מזהירין מ"ה לפ"ד ה"ה הללו ומתרץ דס"ל להך ברייתא כמ"ד ביומא דנבילה וטריפה מקרי ניתק לעשה וא"כ אפילו אחר דכתיב מן הבקר לא לקי עכ"ד ור"ל דאמרי' דיו אסוף דינא דלא לקי במקריב טרפה כמו הדיוט ולא מפריך הק"ו דמ"מ אהני הק"ו לעבור בלאו ולעיקר קושיתו נר' דהאי ק"ו גילוי מילתא בעלמא הוא דמשקה ישראל אפילו בהיתה לו שעת הכושר ע"ש בסוגיא דמנחות ובתוס' שם וא"כ בלאו מן הבקר לקי דאיכא איסור דמשקה ישראל והק"ו מגלה על ממשקה ישראל דמיירי אפילו בהי"ל שע"הכ ומזהיר ולקי שפיר ומה שהוכיח עוד ה' קול אליהו ממ"ש הר"מ בפי"ז מה' א"ב לפי מ"ש הכ"מ בפי"א מה' גירושין די"ד בשם יש מי שתי' ע"ש ניחא שפיר

סימן מ"ז

כהן שהודה שבא על פנויה א' והיא מעוברת ממנו אי שרי לישא אותה מי חיישי' שמא זינתה עם הפוסלה לכהונה והבועל הלז דר בחצר של הפנויה הלזו וגם פעמים הרבה שלן שם בבית הפנויה

הנה מדאוריי' ודאי שריא דכבר איפסיקא הילכתא כר"ג בפ"ק דכתובות דס"ל דנאמת לומר מאיש פ' וכהן הוא אפילו ברוב פסולין אלא דבגמ' שם אמרי' ואת לא תעביד עובדא אלא בתרי רובי מיהו במודה לדבריה דעת הרשב"א ח"א סי' תר"י והרא"ש כלל ל"ב סי' יו"ד דבנו הוא לכל מילי וה"ה דאם כהן הוא מותר לישא אותה אבל הר"מ בפ"ג מה' יבום כ' דאפי' שניהם מודים חולצת וה"ה הקשה ממ"ש הר"מ בפ"ח מה"ת דאוכלת בתרומה ע"ש והב"ח בסי' קנ"ו כ' דדוקא בתרומה בז"הז דרבנן הוא דכ' הר"מ דמחזקי' ליה בבנו וגמ' דס"פ אלמנה לכ"ג דמייתי רבא דלא חיישי' היכא דלא דיימא מעלמא מדתן תאכל בתרומה רבא ס"ל תרומה בז"הז דאורייתא ע"ש והנה רש"י פי' שם דלרב ממזר ודאי ולשמואל ממזר ס' דלא כמסקנא דגמ' בפ' ע"י דע"ה דאפילו לרב ממזר ס' ושמואל תבדק אמו קאמר ע"ש ואיכא למידק לפירש"י אמאי אמרה רבא למילתיה אליבא דרב דהומ"ל אפי' לשמואל היכא דלא דימא מעלמא שריא דהא מתני' תאכל בתרומה קתני ונ"ל דס"ל לרש"י דהיכא דלא דימא מעלמא ספיקא הוי ומתני' דקתני תאכל בתרומה בתרומה בז"הז דרבנן ורבא קאמר דמודה רב דלא הוי ודאי דאי ליכא ספיקא אמאי תאכל אפילו בתרומה בז"הז ומעתה א"צ למ"ש הב"ח דהגמ' ס"ל תרומה בז"הז דאורייתא ועפי"ז דעת רש"י כדעת הר"מ דספיקא הוי ולפי"ז כהן אסור לישא אותה מיהו בנ"ר דדר שם והיה לן שם נר' דשריא לכ"ע דכבר כ' הרא"ש בכלל פ"ב דאפילו הר"מ מודה במשרתת בביתו שרגיל אצלה דל"ח לדעלמא ומהריק"ש בתשו' בסי' צ"א התיר בנדונו במשרתת אצלם ואפילו איכא שם אב ובנו מתשו' הרא"ש הלזו וראיתי למרן בב"י א"הע ס"סי ע"א שכ' וז"ל מדברי הרא"ש בתשו' כלל י"ז סי' ז' נר' בהדיא דמי שבא על פנויה וילדה ממנו בן ובת חייב לזונם והכנ"הג שם תמה דהרא"ש בכלל פ"ב כ' דוקא במשרתת ע"ש מ"ש על רי"ו ולק"מ דהרא"ש דעתו אפילו אינה משרתת ולא כ' בכלל פ"ב אלא דאפילו לדעת הר"מ בשרתת מודה וכמו שמבואר שם בדבריו ע"ש ועיין להרדב"ז ח"א סי' ק"ך ע"ש ונ"ל ראיה לדברי הרא"ש מגמ' דפ' אלמנה דמייתי רבא ממתני' דתאכל בתרומה ואמאי לא מייתי ממתני' דלעיל מינה שם בפ"ב מי שיש לו בן מ"מ פוטר חוץ ממי שיש לו מן הנכרית וע"ש במרדכי דמוקי לה לדעת הר"מ בחבושין והשתא לס"ד דרבא אמאי לא מייתי מינה אלא ע"כ ברגיל אצלה שאני ומתני' דאוכלת בתרומה ל"מ ברגיל אצלה דקתני אונס ומפתה נקטי' דבנ"ד דרגיל אצלה מודה הר"מ וכ"ש למ"ש הרדב"ז בח"ג סי' תקכ"ו בדעת הר"מ דלא מיירי בה' יבום אלא ץ בדדיימא מעלמא ע"ש

וראיתי להרב נו"ב ח"ב חא"ע סי' כ"ז כ"ח כ"ט שנשאל עז אי שריא לינשא לו אם הוא כהן והשיב דשריא דס"ס הוא שמא לא זינתה עם אחר ואת"ל זינתה עם אחר שמא לא זינתה עם מי שפוסלה לכהונה ועוד משום דיש לה חזקת כשרות ואח"כ כתב דהיכא דרוצה לישא אותה בתוך ימי עבורה יש מקום לאסור לכ"ע דחיישי' שמא עיניו נתן בה כדקי"ל במעיד על השבויה דלא ישאנה ושוב חילק ביניהם ואין ולאו ורפיא בידיה עש"ב וא' הרואה בתשו' הרשב"א ח"ד סי' שי"ד יראה דליתא אלא דהיכא דשניהם מודים אפילו בתוך ימי עבור יכול לישא אותה ולא חיישי' לדעלמא עוד ראיתי להנ"ב שם שכ' ליישב קו' ה"ה דתרומה שאני דההיתר הוא לדידה לבד וכיון שהיא אומרת ברי לי שרי ע"ש והוא תימה דא"כ מאי מייתי רבא ממתני דתאכל בתרומה ומה שהוכיח מדלא מייתי בכתובות דל"ו ע"ב