מצות כהונה עה

טרפות והא דא דאמרי' יצא עוף טמא שאין במינו טריפה לאו משום דלא שייכא ביה שחי' ואפילו נשחטה הוי נבילה ופקע מינה איסור טריפה אלא פי' שאין במינו טריפה היינו טריפה לחודיה דאפילו כי נשחט לקי אף משום נבילה ע"ש לפ"ד הללו הגמ' דזבחים דדריש מטריפה למעט עוף טמא לא חייש לפירכא דמידי בלבד כתיב והא דלא ניח"ל לפ' משום דאין איסור טריפה חל על טמאה משום דאיכא טריפה מבטן דאע"ג דטרפיות א"נ בשליל כמ"ש בש"ע סי' י"ג היינו בטהורה דנ"ל מכל בבהמה תאכלו וק"ל דאמאי אצט' טריפה לר"מ ת"ל מנבילה וכמ"ש התוס' שם בזבחים דהשתא ל"ל לר"מ ס"ל אחע"א דהא דרשי' בלבד וכמו דדריש מטריפה נדרוש מנבילה כיון דלא חיישי' לקושי' מידי בלבד כתיב וצ"ל דהא דלא דריש ר"מ מנבילה משום דאצט' ליה נבילה לשיעור כדי אכילת פרס כדאיתא בגמ' שם אבל התוס' בזבחים צ"ל דס"ל דכי נתנבלה פקע איסור טרפיות והוא מה ששללו התוס' בחולין ולהכי כ' דהא דלא נ"ל לר"מ מנבילה משום דס"ל אחע"א אבל קשה לפ"ז במ"ש התוס' שם בדס"ט ע"ב בד"ה ר"י שכ' וז"ל וכצ"ל בגמ' גבי חלב נבילה דלא אצט' טריפ' לאשמעי' דחלב טרפה טהור ולא דרשי' מי שאיסור בב"ת נבילה יצא. טריפה וכו' ע"ש ולפמ"ש דהתוס' שם סברי דמאי דדרשי' יצא עוף טמא שאין במינו טריפה היינו משום דכי נתנבלה פקעי הטרפיו' לא שייך למדרש מי שאיסורו בב"ת נבילה יצא טריפה שאין איסורו בב"ת נבילה דאדרבה כי. נתנבלה פקע הטרפיות ולא שייך כאן אין אחע"א דהא מידחא קדחי איסורא דטרפיות ולא חלות איסור הוא כי היכי דפקע אמ"ה וע"ד התוס' דחולין איכא למידק אמאי הוצרכו לומר אף כי נשחט לקי משום נבילה דבלא"ה איכא איסור טמאה וכדדרשי' כן מנבילה יצא זה שאין איסורו בב"ת נבילה אלא בב"ת טמאה ועוד קשה דהא איכא טריפה בלא נבילה כגון אם חתך מחיים דליכא נבילה ואין לומר דאיכא איסור אמ"ה דהא ר"מ. הוא דדריש מטריפה יצא עוף טמא ואיהו ס"ל בפג"ה דק"ג אמ"ה אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד ולזה י"ל דדוקא אמ"ה הוא דס"ל לר"מ א"נ אלא בבהמה טהורה בלבד אבל בשר מ"ה מודה דנוהג בכל דהא טעמא דר"מ משום דכתיב וזבחת מבקרך ומצאנך וכתיב בתריה אמ"ה אבל במ"ה נ"ל לר"י שם בפג"ה דק"ב ע"ב מבשר בשדה טריפה ל"ת וכיון דנ"ל מקרא דטריפה נוהג בכל כמו טריפה ולדידיה כתבו התוס' שפיר דליכא איסור טריפה לחודיה דבאבר איכא בשר והנה בדברי התוס' בזבחים בעיקר קושייתם שהקשו בתחי' הדיבור מקדשים הומ"ל דהא נבילה לא חלה אטרפה דהא מתני' נמצאת טריפה קתני ולא שנטרפה ע"י מליקה אלא דניח"ל להקשות מקדשים דחמירי וראיתי להשע"ה בהא"ב דקכ"א ע"ג שתמה על קושיתם דהא א"מ הוא דאיתוסף איסורו לגבוה ע"ש ול"ק דהא מתני' איירי בהיתה טריפה וכבר אסורה לגבוה ולא הוסף עלה איסור נבילה איסור כלל ומוקדשין וטריפה איכא לאוקמינהו בכ"ג דאי מוקדשין קדים טריפה חייל מגו דאיתוסף איסורא לגבוה ואי טריפה קדים מוקדשין חל עלה דבקדשים אחע"א כדאי' בס"פ דם שחיטה

וראיתי להרב נודע ביהודה ח"ב חיו"ד סימן י"ג שהביא דברי השואל דפשיט"ל איסור נבילה חל על איסור טריפה ותמה עליו מהיכן פשיט"ל ד"ז הא ליכא. לא כולל ולא מוסיף ע"ש ונעלם ממני דברי התוס' דזבחים שהבאתי דמשם באר'ה דאין איסור נבילה חל על איסור טריפה ממ"ש ולא דרשי' מי שאיסורו בב"ת. נבילה יבא טריפה איברא. דמדברי התוס' דחולין שהבאתי לכאורה נר' להפך ממה שהקשו מאי פריך ורמינהי הא לא פקע טרפיות ואי איתא דנבילה אטרפה לא חיילא נימא דקושי' הגמ' היא אהא דתנן דהוי נבילה הא טריפה היא ואיך חיילא נבילה אטרפה מיהו י"ל דהכי מקשי' מאי פריך נוקמ' למתני' כמ"ד אחע"א אפילו בלא כולל ומוסיף ומ"ש בדרשא דטרפא למעוטי עוף טמא דלקי אפילו משום נבילה היינו דס"ל דלר"מ דדריש למעוטי עוף טמא וע"כ למידרש מי שאיסורו טרפה בלבד מוכרחים לומר דס"ל אחע"א אבל לשאר תנאי דבעו כולל ומוסיף אה"נ דנבילה לא חיילא אטרפה ולמ"ד דילפי' מחלב אה"נ אפילו לר"מ ס"ל אין אחע"א ונבילה שאני משום דחל אחלב וכמ"ש למעלה: והנה בפ"ב דחולין דל"ז אמרי' דמסוכנת שריא מדאמ"ר וחלב נבילה וחלב טרפה ואמר מר התורה אמרה יבא איסור נבילה וטרפה ויחולו אחלב ואי ס"ד טרפה היינו מסוכנת ליכתוב חלב טרפה לא תאכלוהו ולא ליכתוב נבילה ואנא אמינא מחיים אתי איסור טרפה וחייל אאיסור חלב לאחר מיתה מבעיא אלא ע"כ דטריפה לאו מסוכנת ע"ש וק"ל היכי הוה ילפי' נבילה מטרפה שהרי טרפה אחלב הוי א"מ מגו דאיתוסף איסורה לגבוה דאפילו בבהמת חולין הוי מוסף כה"ג כמ"ש התוס' בפג"ה דק"א ע"א בד"ה מאן ע"ש ולכן חל שפיר טרפה אחלב אבל לאחר מיתה היכי חייל איסור נבילה הא כבר אסורה מחיים משום טרפה לפום סברא דהשתא דטרפה היינו מסוכנת וכבר איתסרא מחיים לגבוה וכ"כ קשה למה שנראה מדברי התוס' בפ' ד"א דל"ג ע"ב בד"ה האר"י דטעמיה דקרא דטרפה ונבילה חיילי אחלב משום כולל דא"כ היכי ילפי' נבילה לאחר מיתה מק"ו דטרפה ש"ה בטרפה אחלב דהוי כולל אבל נבילה אטרפה וחלב ליכא לא כולל ולא מוסיף ולכך כ"ר נבילה לאשמועי' דאחע"א בלא כולל ומוסיף לפום סברא דהשתא וכ"כ קשה למ"ש הר"מ בפ"ח מה' מ"א דחלב שרי בסחורה ונר' מדבריו שם דבכל האיסורין איסור סחורה מן התורה ע"ש נימא טרפה אחלב שאני דהוי א"מ מגו דאיתוסף איסור סחורה משא"כ בנבילה אטרפה וחלב. ולפמש"ל בדעת התוס' דזבחים דס"ל דכי נתנבלה פקע איסור טרפה ניחא הכל שפיר: איברא דיש להבין לפ"ז מאי דאמרי שם בשמעתא דמסוכנת ודילמא היינו נבילה היינו טרפה היינו מסוכנת ולעבור עליו בב' לאוין ועשה דמשמע דלא פקע איסור טרפה וכן הוכיחו התוס' בדל"ב וצ"ל בדוחק לדעת התוס' בזבחים דמאי דאמרי' לעבור עליו בב' לאוין ועשה היינו אם אכל כזית קודם מיתה וכזית. לאחר מיתה ונ"מ אי אכלן: בהתראה א' דאי כולהו משום טרפה א"ח אלא א' ואי ב' שמות נינהו נבילה וטרפה חייב ב' אפילו בהתראה א' כיון דמב' קראי נפקי וכדאי' בפג"ה דק"ב סע"ב ע"ש ומ"מ אכתי קשה לפמ"ש התוס' שם בדל"ב דלא פקע איסור טרפיות איך מדמה נבילה אטרפה וחלב לטרפה וחלב ועוד קשה בריש הך שמעתא דאמרי' לעולם אימא לך היינו נבילה היינו מסוכנת מחיים בעשה לאחר מיתה