מצות כהונה סז

מבשל לכך א"ח משום מבעיר ע"ש וי"ל מברייתא דפ' א"ע שכתבתי ואפ"ל דברייתא דפ' א"ע אתיא כר"ש דמחיים מקלקל בהבערה בלי שום תיקון כדאיתא בגמ' במס' שבת דק"ו ע"ש ואע"ג דתנא דברייתא הלזו ס"ל יש בגידין בנ"ט ור"ש ס"ל אין בגידין בנ"ט כדאיתא בפ' כ"ש דכ"ב ע"ש י"ל דהאי תנא ס"ל כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא: ועפ"ה ניח"ל מה שהקשה בס' בשמים ראש סי' ובס' צ"לח בפ' א"ע שם למאי דאוקמה בגמרא כשבישלו בעצי הקדש אמאי לא חשיב הבערה דהא הכא ל"ל הואיל וחזי לצורכו דהא הקדש הוא ע"ש ועפ"ה לק"מ דלמסקנא דאיירי בעצי הקדש ולא חשיב ששה לאוין ע"כ כר"י ס"ל דפטר מקלקל בהבערה ולא מתקן אלא לגבי בישול וכיון דאחייב משום בישול תו ל"מ משום מבער וכמ"ש הלח"מ מיהו אכתי קש' למ"ש התוס' בשבת. דק"ו דלר"י אפי' לר"ש בעי צריך לאפרו ע"ש דא"כ לפ"ד הלח"מ לא מתוקמא ברייתא דחשיב מבעיר בהדי בישול לא כר"י ולא כר"ש ובפ"ק דביצה דף י"ב קאמר ר"י גופיה אהאי ברייתא גופה הא מני ב"ש דל"א מתוך וכו' והשתא לפ"ד הלח"מ אפי' כב"ש לא מתקמא דהא סתם מבשל א"צ לאפרו אלא לבישול וכבר אחייב משום מבשל איך שיהיה נקטי' דמדברי רש"י והר"עב והתוס' נראה דבכ"הג חייב ב' משום מבער ומשום מבשל דלא כמ"ש הלח"מ לחד תי'. שו"ר דלפ"ד התוס' דלר"י בעי צ"ל אפי' לר"ש ברייתא הלזו דפ' א"ע ע"כ בצריך לאפרו איירי דתיקון דבישול לאו תיקון הוא כיון דאסור משום בב"ח וג"ח וכמו שמתבאר מגמרא במס' שבת דק"ה ע"ב דמוקי להקורע בחמתו דתיקן משום נ"ר ליצרו ופריך וכה"ג מי שרי ע"ש משמע דכל היכא דאסור לא מיקרי תיקון ול"ד למ"ש התוס' בביצה דף י"ב רע"ב גבי צורך היום קצת ע"ש ומ"מ ל"ק מה שהק' הבר' והצל"ח די"ל דגמרא דפ' א"ע אליבא דר"י דבעי לר"ש תיקון קצת ולר"י בעי תיקון גמור ולמסקנא דגמ' אתיא ברייתא כר"י ולכך לא תני. הבערה ואפשר דגם לר' אבהו בעי תיקון גמור אליבא דר"י ול"פ אלא אליבא דר"ש וא"ש גמ' דא"ע גם לר' אבהו והר"מ בפ"י מה"ש פרק הקורע בחמתו חייב משום נ"ר ליצרו דלא כמסקנא דגמ' וכ' ה"ה בפ"ח דס"ל דלא פריך הגמרא אלא אברייתא הול"ל כה"ג בחול אסור ומ"מ הוי תיקון אע"ג דאסור ע"ש וקשה דא"כ אמאי לא מוקי ר"י שם דקו' ההיא דגדיש וחובל בעושה בחמתו ומשום נ"ר ליצרו דתיקון גמור ואמאי דחיק לאוקמה בתיקון קצת בצ"ל ולכלבו וליישב דברי הר"מ נ"ל דס"ל לר"א דלא בעי תיקון כלל לר"ש אז לר"י סגי דתיקון קצת ולר' יוחנן בעי תיקון גמור אליבא דר"י ופליגי בתרתי ועושה נ"ר ליצרו כיון דאסור לא הוי אלא תיקון קצת והגמ' דפריך כה"ג מי שרי אליבא דר' יוחנן פריך דבעי תיקון גמור לר"י אבל הר"מ פ' כר"א דתיקון קצת סגי ולכך פ' שפיר דמטעם עושה נ"ר ליצרו שפיר מחייב דתיקון קצת מיהא הוי

והנה דעת רש"י שם במס' שבת דק"ו דלמ"ד ך מלאכה שאצ"ל חייב עליה מקלקל בהבערה פטור ולמ"ד מלאכה שאצ"ל פטור מקלקל בהבערה חייב ע"ש וק"ל דלפ"ד ר"א ס"ל מקלקל בהבערה פטור שהרי ר"א ס"ל מלאכה שאצ"ל חייב עליה כדאיתא בפ' המצניע דצ"ד ע"ב במתני' דהנוטל צפרניו ע"ש בתוס' וקשה דבפ' ספק אכל די"ט פריך אשמואל דאמר מתעסק בשבת פטור ממתני' דמי שהיו לו ב' תינוקות דפליגי. ר"א ור"י אע"ג דמתעסק הוא ואפילו ר"י לא פטר וכו' ומשני הנח לתינוקות הואיל ומקלקל בחבורה חייב וכו' משמע דר"א ס"ל מקלקל. בחבורה פטור דאל"ה אכתי קשה מדברי ר"א ובמתעסק ל"פ ר"י ור"א ונ"ל במה די"ל בדברי רש"י ז"ל שם בהאי דאמרי' ור"א האי בה מאי עביד ליה מבע"ל פרט למתעסק דשבת הקשה רש"י ז"ל ת"ל ממלאכת מחשבת ומתרץ דר"א ל"ל דר"ן ע"ש וקש' דא"כ מאי פריך אר"ן מדברי ר"א גבי תינוקות הא כיון דל"ל לר"א מלאכת מחשבת ולא נ"ל מתעסק אלא מאשר חטא בה לא ממעטי' אלא מתעסק בדבר א' ובא לידו דבר אחר כגון דנתכוון לחתוך תלוש זה וחתך מחובר אחר אכל בנתכוון לזה וסבר תלוש הוא ונמצא מחובר כההיא דתינוקות ל"מ ועכ"ל כן דאלת"ה אמאי פריך הגמ' אר"ן מההיא דתינוקות וטפי הו"ל למירמא דר"א דמתני' דקתני א"כ למה נאמר אשר חטא בה פרט למתעסק אר"א דתינוקות אע"כ כדכתי' ולא פריך אלא אר"ן דמפיק ליה ממלאכת מחשבת דלפי טעם זה בכל מתעסק פטור וא"כ לפ"ד רש"י דר"א ל"ל מלאכת מחשבת מאי פריך לר"ן מההיא דתינוקות וצ"ל דלא פריך אר"ן אלא מר' יהושע ועפי"ז ניחא מה שהק' התוס' במס' שבת דצ"ה בד"ה המכבד אמאי דמחייב ר"א חטאת בדבר שא"מ דביומא אמרי' דגבי שבת לא אסיר דבר שא"מ אפילו לר"י אלא מדרבנן דמלאכת מחשבת אסרה תורה ע"ש ועפי"ד רש"י הללו ניחא שפיר דר"א ל"ל מ"ח ולכך ס"ל דשא"מ אסור מדאורייתא ועדיפא מדר"י וג' מחלוקות בדבר ולא פריך הגמ' בכריתות אר"ן אלא מדברי ר"י וכאמור ועפי"ז ניחא מה שהקשי' דהגמ' לא משני הנח לתיטקו' וכו' אלא לר"י אבל לר"א אה"נ דס"ל מקלקל בחבורה פטור כיון דס"ל מלאכה שאצ"ל חייב עליה. והנה איתא ביבמות דל"ג אהא דזר ששמש בשבת חייב ב' במאי אי בשחי' כשרה בזר ואי הבערה האר"י הבערה ללאו יצתה ומוקי לה בשחי' פרו וכמ"ד בזר פסולה ע"ש ולפ"ד רש"י דהא בהא תליא הומ"ל אי בהבערה הא מקלקל הוא דבעי' צריך לאפרו והכא אפרו אסור ואיכא למ"ד דר"י ס"ל מלאכה שאצ"ל חייב עליה כדאיתא בפ' ב"מ דל"א ע"ש אלא דבעי למפרך לכ"ע והנה הר"מ בפ"ט מה' ב"מק פ' זר ששמש חייב ב' ופ' בשחיטת פרו בזר כשרה ע"ש ובפ"ח מה"ש פ' מקלקל בהבערה פטור והוא תימה דהיכי מ"ל זר ששמש שחייב ב' וכן ראיתי מקשי' ונ"ל דמ"ל בהקטרה וכיון ששרף האימורין ואבדן מן העולם תיקון מקרי דקי"ל אי איתנהו מעכבי כפרה ולא משתרי בשר באכילה וכי ליתנהו כגון נאבדו וכיוצא הותר הבשר ובעלים מתכפרין כדאי' בפ' תמיד נשחט דנ"ט וניחא שפיר דלא פריך הגמ' אלא והאר"י הבערה ללאו יצתה

ועוד נ"ל פסקי הר"מ דהנה יש להבין בגמ' דיבמות הלזו דפריך והאר"י הבערה ללאו יצתה דנר' דבהקטרה ליכא אלא איסור הבערה והא איכא משום מכבה וכמו בישרא אגומרי דאיכא חיובא דמכבה ולא שרי ביו"ט אלא משום א"נ וכמ"ש בגמ' בפ"ב דביצה דכ"ב וכ"ג ע"ש ואפי' לר"י דס"ל הבערה ללאו יצתה מודה במכבה דאב מלאכה דמה"ט הוא דאקדמיה תנא בפ' כ"ג מכבה קודם להבערה כמ"ש התי"ט שם וכן מתבאר להדיא מגמ' דס"פ ס' אכל ע"ש ופסיק רישיה נמי הוי כדמשמע בגמ' דביצה שם ומדברי הר"מ בפ"ד