מצות כהונה מח

הרב דה"ט דכי אמר כתבו גט דצריך אינהו גופייהו לכתוב. משום דכי כתבו אינהו גופייהו הרי עבדי מעשה ולא הוו מילי אבל כי אמרו לסופר לכתוב אישתכח דאנהו גופייהו לא נעשו שלוחים אלא למילי ולא הוי שליחות דמילי ל"מ לשליח ועפ"ז דן דבדבר דליכא מעשה כלל כמו הקדש ל"מ אפילו לשליח א' איברא דק"ל מדאמרי' דפסחים דפ"ח ע"ב האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח וכו' שכח מה א"ל רבו ישחוט גדי וטלה ויאמר אם גדי א"ל רבי גדי שלו וטלה שלי וכו' ופריך בגמ' מה שקנה עבד קנה רבו אמר אביי הולך אצל רועה הרגיל רבו אצלו דניחא ליה בתקנתא דרביה ומקני ליה חד מנייהו ע"מ שאין לרבו רשות בו וי"ל מי הקדישו לפסח של רבו דהרי רבו א"י להקדישו קודם דעדיין אינו ברשותו דשל הרועה הוא והוא לא יבא עד הלילה וע"כ דהעבד הקדישו והוא עשאו שליח להקדיש ולשחוט ואיתיה בתורת שליחות דהא איתיה בפסח דנפשיה ולדברי מהרימ"ט לא הוי שליח להקדש דמילי נינהו ועיין להר"מ בפ"ג מה' ק"פ ואפשר לו' דכיון דעשאו שליח לשחוט ולהקדש אע"ג דשליחות דהקדש לחודיה מילי נינהו כיון דנכלל בשליחותו מילתא דמעשה לא חשיבי מילי ועפ"ז ניחה לי מה שהק' המח"א בה' שלושין סי' ז' ע"ד מהרימ"ט מדאמרי' בפ"ק דתמורה ד"י ע"א אי מקדיש עושה תמורה מצינו צבור ושותפין עושין תמורה דשוו שליח להקדושי ולדברי הרב ל"מ לשווי שליח לאקדושי ע"ש ולכאורה סבור הייתי לומר דכיון דעיקר ד"ז דמילי פלוגתא דר"מ ור"י שם בגיטין ולר"מ מילי ממסרן לשליח א"כ י"ל דהגמ' ה"פ מצינו לר"מ צבור ושותפין עושין תמורה והא ליתא דמדאצט' קרא לר"מ לרבויי נשים בריש תמורה ע"כ ס"ל דלא עבדי תמורה דאל"ה למ"ל קרא הא השוה אשה לאיש כדאיתא התם בריש תמורה ועפ"ז ניח"ל מאי דא"י למי' שם בגמ' דקאמר מאי הוי עלה וכו' והא כבר אפשי' דא"כ מצינו צבור ושותפין עושין תמורה ועפי"ה ניחא דלר"י דקי"ל כוותיה אין מזה הכרח דהא ל"מ לשווי שליח להקדש שור דכ"ז ליתא וגם ר"מ ס"ל מילי ל"מ לשליח ולא פליג אלא בג' דעשאן בד' וכמ"ש הריטב"א בחי' שם ואע"ג דלאביי בפ' כ"ה דכ"ט דפלוגתייהו בבזיון דבעל ולכ"ע מילי ממסרן וכמ"ש הריטב"א שם מ"מ לרבא פלוגתייהו במילי ורבא גופיה הוא דפריך בתמורה א"כ מצינו צבור ושותפין עושין תמורה והד"ק המח"א לדוכתא ועפי"ה ניחא שפיר דהתם ה"פ דשוו שליח להקדיש ולשחוט דכה"ג לאו מילי נינהו וכמ"ש: אבל אכתי ק"ל מדתנן בפ' שבועת העדות דל"ה שילח ביד עבדו פטור ומפיק לה בגמ' מדכתיב אם לוא יגיד ע"ש ולדברי מהרימ"ט אמאי אצט' קרא למעט עבדו הא מילי נינהו ולא הוי שלוחו כמותו במידי דמילי וי"ל דעבדו כגופו והו"א דמהני כיון שהוא כגופו וכה"ג אמרי' במס' מנחות דצ"ג גבי סמיכה דאף דכבר ממעטי' שלוחו אצט' ידו יתירה למעט עבדו כיון שהוא כגופו ע"ש ועפ"ז ניחא מאי דקתני מתני' עבדו ולא קתני שלוחו דלעבדו הוא דאצט' קרא וא"צ למ"ש התיו"ט שם ובהכי ניחא מאי דק' מנ"ל למעט שליח ועבד מחד קרא גבי עדות מ"ש מסמיכה דבעי קראי לשליח ועבד איברא דלאביי דס"ל דלכ"ע מילי ממסרן לשליח וע"כ לא אימעיט שליח גבי שבועת העדות אלא מקרא דלוא יגיד מאי דנקט במתני' עבדו צ"ל כמ"ש התיו"ט מיהו קשה מנ"ל למעט שליח ועבד מחד קרא גבי עדות מ"ש מסמיכה דבעי תרי קראי לשליח ועבד ועפ"ה ניחא נמי מתני' דהאומר לעבדו צא ושחוט הפסח משום דעבדו כגופו ועי"ל דמיירי דנתן לו רבו מעות לקנות פסח והקדש רבו המעות דבכה"ג א"צ להקדיש את הפסח גופיה וע"כ לו' כן דבנתן לו מעות איירי דאלת"ה קשה לההו' דקנין דרבנן ל"מ בדאורייתא באיזו קניה קני הרב לפסח הא משיכה מדרבנן הוא דקנייה וד"ת מעות קונות אלא ע"כ בנתן לו מעות איירי עוד הק' המח"א מהפרת נדרים דבעל מאי משוי שליח להפר נדרי אשתו אע"ג דמילי נינהו ע"ש ולפמ"ש הרשב"א בחי' רפ"ב דקדושין אע"ג דמילי ל"מ לשליח בקנין מהני ע"ש י"ל דבהפרת נדרים בקנין מיירי וניחא נמי ההיא דתמורה דשוו שליח לאקדושי באופן המועל קאמר

ואכתי ק"ל ע"ד מהרימ"ט ז"ל מדתנן ר"פ השולח קידם אצל שליח או ששלח אחריו שליח ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא ה"ז בטל ולדברי ה' ז"ל היכי מאי מבטל ליה ע"י שליח הא מילי נינהו ואין לו דהבעל הוא המבטל ושלח השליח להודיעו שהבעל מבטלו הוא דהא בגמ' שם אמרי' או ששלח אחריו שליח למ"ל מ"ד לא אלימא שליחותיה דבתרא משליחותא דקמא דלבטליה קמ"ל הרי דהשליח הוא המבטל וכן נר' מפירש"י שם בגמ' וכ"נ מבעיא דירוש' שהביא לקמן ע"ש ועו"ק מדתנן ר"פ הא"מ האיש מקדש את בתו נערה בו ובשלוחו ולדברי הרב היכי מצי משווי שליח לקבל קדושי בתו הא מילי נינהו ואפילו להסו' דבקדושי' לא הוו מילי היינו באיש המקדש דמסר כסף הקדושין ביד השליח אבל אשה המתקדשת לכ"ע הוו מילי ולקמן ית' זה ועוד קשה ממ"ש המרדכי בר"פ הא"מ משם הקדוש מדרוש דאפילו נתן כסף הקדושין ביד השליח ל"מ השליח לעשות שליח דמילי נינהו ול"ד לגירושין דמגרשה בע"כ ובשעת נתינת הגט ביד השליח הוי כמגורשת ולא הוו מילי אבל קדושין דצריך דעתה לעולם הוו מילי וכ"כ התוס' רי"ד בר"פ הא"מ מט"א ע"ש ולפי"ז ע"כ דלא כמהרימ"ט דאל"ה בטלת דין שליחות בקידושין מעיקרו אפילו לשליח א' איברא דק"ל ע"ד המרדכי דא"כ בגרושין גופייהו במילתא דלאו בע"כ שליח ל"מ למשווי שליח והדבר קשה דבספ"ב דגיטין אמרי' הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם שוי שליח להולכה והא התם לאו בע"כ היא דאי בעיא לא משווי שליח ולא מגרשה וי"ל דאע"ג דלא מגרשה בשליחות זו מצי הבעל לגרשה בע"כ:

וראיתי להרב קרבן העדה בפ"ג דגיטין אמתני' דהמביא גט בא"י וחלה שהק' ע"ד המרדכי מפשטא דגמ' ר"פ הא"מ דאמרי' ושלח ושלחה שעושה שליח והשליח שליח אשכחן בגירושין בקי' מנלן איתקש הויה ליציאה נר' דאכל מילי קאמר גם אמאי דהשליח עושה שליח ע"ש וי"ל דסוגיא דר"פ הא"מ אזלא אליבא דאביי דס"ל פלוגתא דר"מ ור"י בבזיון דבעל ולכ"ע מילי ממסרן לשליח ועוד נ"ל דע"כ לא כ' המרדכי דבקדושין הוו מילי אלא דוקא אי א"ל קדש לי אשה פ' דכיון דלא עשאו שליח אלא לקדושין דאשה א' אמרי' דהוו מילי שמא לא תתרצה לו אבל אי א"ל קדש לי אשה סתם דודאי ימצא מי שתתרצה לו לא הוו מילי וכה"ג אמרי' בפ"ק דמציעא גבי שדה זו כשאקחנה ממך וכו' ע"ש ובהכי ליתא למ"ש הק"הע שם מדברי