מצות כהונה מה

כתב הר"מ ז"ל בפ"י מה' גירושין המגרש את אשתו ואח"כ בא עליה בעדים מקודשת ודאי אבל ביחוד בלבד דאמרי' הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה מקודשת מס' שמא בא עליה וכ"כ הרא"ש בתשו' כלל ל"ה ולישנא דמרן בב"י סי' קמ"ט שכ' אנן סהדי דבא עליה לא דייק ומדברו הר"מ הללו ק"ל עמ"ש ה"ה בפ"א מה' נחלות דין ט' דמהירוש' בפ' מי שאחזו דאמר ר"ז זאת אומרת הרי היא כא"א לכל דבריה נר' דדוקא משום דמקודשת ודאי דאנן סהדי שבא עליה הוא דיורשה ע"ש דכיון דמהירוש' מבואר דבמגרש ונתייחד עמה מקודשת ודאי ובגמ' דילן לא נתבאר. ד"ז היכי פ' הר"מ בה"ג דמקודשת מס' אלא ע"כ דהר"מ מפ' הירושלמי דקאי אמתני' דמהיום ולאחר מיתה וכן פי' הקה"ע שם ע"ש וכ"נ מהירוש' שם בפ' הזורק אמתני' דהמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי ע"ש ועיין להגהמ"ר שם בפ' הזורק שלמד מהירושל' שם דדינו כמו גט ישן דלכתחי' לבד הוא דלא יגרש בו אבל בדיעבד ש"ד ע"ש

והנה מדברי התוס' בפ' הזורק דפ"א ע"ב בד"ה ב"ש נר' דללישנא דפליגי בראוה שנבעלה לא תלייא בפלוגתייהו באי מגרש את אשתו בל ערות דבר דהא חזי' דבא עליה ולא מהזמא ליה ובירוש' לא אוקמא בהכי אלא אפלוגתא מתני' דפליגי בלא ראוה אבל בתנא דברייתא ל"פ בהכי דאי איתא לא מקשה מידי דהכא שאני דמזהמת ליה ודלא כמ"ש הרשב"א בחי' שם הבאתי דבריו לעיל בראש אמי'ר וע"פ מה שנר' מדברי התוס' ניחא אצלי מה שהק' מהריט"א ז"ל בס' קדושת יו"ט הנ"מ בסי' נ"ד ע"ד הירושלמי הלז מדתניא בפ"ק דיבמות די"ד ע"ב אע"פ שנחלקו ב"ש וב"ה בצרות וכו' ובמגרש אשתו ולנה עמו בפונדקי לא נמנעו ב"ש מלישא נשים מב"ה ולא ב"ה מב"ש וא"א דפלוגתייהו תליא באי מזוהמת אצלו כמ"ש בירושל' מהיכ"ת דהוה ס"ד לו' שנמנעו הא באופן דהוי מגורשת לב"ש דהיינו דגירשה במצא בה ע"ד אפילו ב"ה מודו דל"ח דילמא בא עליה דמזוהמת היא אצלו וא"צ גט ע"ש ועפ"ה י"ל דהברייתא דפ"ק דיבמות ס"ל כתנא דברייתא דפ' הזורק דפליגי בראוה ולדידיה לא תלייא בפלוגתא דלא יגרש אא"כ מצא ע"ד אך מ"ש רש"י שם בל"א דס' א"א היינו מפלוגתא דלנה עמו בפונדקי בלא ראוה שנבעלה ע"ש תימה דמה ענין ז"לז הא התם בגירשה משום ד"ע דוקא וכבר תמה ע"ד הרב בנ"י דקע"ב ע"ש מה שנדחק ליישב דברי רש"י והנה התוס' שם הק' ע"ד רש"י דבהדיא חשיב התם. ההיא פלוגתא דפ' המגרש ע"ש ואפ"ל בדעת רש"י דתנא דברייתא דהתם ס"ל דפליגי בתרתי בראוה שנבעלה ובלא ראוה כתנא דמתני' וברייתא דפ' הזורק ומאי דקתני במגרש את אשתו וכו' היינו פלוגתא דראוה ומאי דקתני ס' א"א היינו פלוגתא דלא ראוה דבנתייחד מיירי ולב"ש א"צ גט אפילו ראוה שנבעלה ולב"ה צריכה גט אפילו לא ראוה דהן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה וב"ש סברי דלא אמרי' הן הן עידי יחוד וכו' ואע"ג דלא צריכי לה"ט דהא אפילו ראוה שנבעלה פליגי מ"מ משמעות הענין דפליגי נמי בהאי

סימן ל"ג נסתפק הרב גד"ת בדל"א ע"א אם מכר ישראל לגוי ב"ח דאין המלוה יכול להוציא מידו מהו שיטרוף המלוה מהלקוחות שלקחו מהלוה אחר ההלואה מי מצו אמרי הנחנו לך מקום אותם הב"ח שמכר לגוי או הוי כאשתדוף ב"ח דטריף מהלקוחות א"ד דוקא אשתדוף דלא פשע הלוה אבל היכא דבא ע"י פשיעת הלוה שמכר לגוי לא טריף ופשיט לה ממ"ש. הרא"ש בתשו' ריש כלל מ"א דאם המיר הבעל וקנה נכסים בהמרותו כיון דאין האשה יכולה לגבות בדיניהם מהנכסים שקנה בהמרותו טורפת מהלקוחות אע"ג דע"י פשיעה שהמיר הוא דאשתדוף ע"ש ונראה דיש ללמוד כן מגמ' במס' כתובות דצ"ה ע"א דאיבעיא לן. בגמ' אשתדוף ב"ח מהו לגבות ממשעבדי ופשיט לה מהא דתניא לוה מן הא' ומכר נכסיו לב' נכתב ב"ח ללוקח ב' ד"וד אין לי עמך אין לו על הלוקח א' כלום מפני שיכול לומר הנחתי לך מקום לגבות ממנו ודחי התם הוא דאפסיד בידים ע"ש הרי אי לאו משום דאפסיד אנפשיה היה טורף אע"ג דע"י פשיעת הלוה בא דמכר נכסיו לב' וכ"כ הריטב"א בחי' שם הביאו הר"ב במקו' וז"ל מהא שמעי' דאשתדוף ל"ד אלא ה"ה כל שיש עיכוב שאין יכול לגבות מהם דהא הכא נכסים שהניחה קיימין הן אלא שאין יכולה לגבות מהן וע"כ לא דחי' אלא משום דאפסדא הא כל היכא דלא אפסדה כגון שנטלוה מסיקין גובה מהם ב"ח וכ"ש אם התפיסום הלוה ביד גוי וכיוצא בו דלא אפשר למגבי מיניה ע"כ וכ"נ מדברי התוס' שם דצ"ו ע"ב בד"ה ר"י שהק' בס"ד ולימרו לה הנחנו לך מקום ותי' דהוו כמו אשתדוף ע"ש אע"ג דע"י פשיעתה הוא שמכרה ומ"ל פשיעת האשה מ"ל פשיעת הלוה וכ"כ להדיא מדברי השיטה שלא נודעה למי מקדושת בקדושי' דכ"ט ע"ב אהא דהוא לפדות ובנו לפדות דר"י ס"ל פודה את בנו ואח"כ פודה את עצמו ומוקי לה בגמ' בהיו לו חמשה משועבדים וה' ב"ח דפודה את בנו בב"ח ואזיל הכהן וטריף ממשעבדי בשביל האב דס"ל מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר כ' בשיטה וז"ל הב"ח מטלטלי נינהו דאי מקרקעי יאמרו לו הנחנו לך מקום א"נ אפילו במקרקעי וכיון דפדה בנו בב"ח הו"ל כאשתדוף ע"כ ובספרים יש ט"ס והוא טעות הניכר וע"ש בחי' הריטב"א ז"ל הרי להדיא דאע"ג דע"י פשיעת הלוה שפדה את בנו בב"ח קאמר דהו"ל כא כאשתדוף וצ"ל דהך קרקע ב"ח שמכר באחרונה לא נשתעבד לפדיון האב דהו"ל דאקני דאל"ה הו"ל לטרוף מאותה שמכר לפדיון בנו באחרונה וכ"נ מדברי התוס' במס' בכורות דמ"ט ע"ב בד"ה ודידיה. וז"ל וא"ת היכי טריף ממשעבדי והא אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום ב"ח ואם היה פודה בנו תחילה הוה ניחא ע"ש והרי הוא כמבואר

איברא דלכאורה מדברי התוס' בקידושין שם יש להוכיח להפך שהק' אפירש"י אפי' פדה בנו בב"ח יאמרו לה הנחנו לך מקום ע"ש משמע דכה"ג לא הוי כאשתדוף כיון דע"י פשיעת הלוה הוא בא והדבר קשה מסוגיא דכתובות שהבאתי וי"ל כיון דע"כ במכירי כהונה איירי דאל"ה היכי טריף הא הו"ל ממון שאין לו תובעין וכ"כ הריטב"א בקדושין וא"כ הכהן זה בעצמו הוא שנטל הב"ח בשביל פדיון הבן וכיון דאיהו גופיה שנטל הב"ח יכולין לומר לו הנחנו לך מקום וה' תומים בסי' קי"א נסתפק בד"ז דהיינו ראובן שיש לו על שמעון מלוה בשטר קדומה ומלוה