מצות כהונה ג

נשרף ליל י"ו אלא דממי' שמעי' דאין שורפים ביו"ט ורא"א דבלא"ה יו"ט עשה ול"ת ומ"מ אצטריך קרא לאפו' ליל י"ו ואע"ג דנפ"ל ביבמות מוהנותר אצטריך ב' קראי דאי מחד קרא הוה מוקמי' ליה לעבר זמנו מכח שבת ויו"ט דמ"מ הוי זמנו כדכתבו התוס' ביבמות ומיתורא דקראי הוא דשמעי' אפילו שלא בזמנו ממש מה שהק' השע"ה שם על התוס' בקי' אמאי לא הוכיחו ממתני' דחלה במס' ביצה ע"ש לק"מ דס"ל דשרי' תרומה ליכא אלא מדרבנן ועיין בתו' בפ' ב"מ בשמעת' דאין מדליקין בשמן שרי' ביו"ט: סימן ג'

שאלה ר' יש לו שטר ששדך בנו עם בתו של ש' וש' ג"כ יש לו שטר ששדך בתו עם בנו של ר' ובם כתו' שאם רוצה א' להתפרד מחבירו מחוייב לתת לחבירו סך מה בתו' קנס בלי פשרה ולא שום ד"וד ולא טענה וערעור כ"וע וקיבלו ר' וש' ע"ע בקנין גמור להיותם עפ"ק בעד בניהם וחייבו עצמם בקנס הנז' עכ"פ בביטול טענת לא ידעתי אם ימאנו ואחר ימים שלח ש' שליח לר' וא"ל ש' שלח לך שטר שבידו ואמר שתתן לו שטר שבידך והשיבו ר' כבר קרעתי את השטר ולעת עתה שמע ר' ששמעון שדך בתו לאיש אחר ותבע ראובן ממנו הקנס וההפסד שהפסיד במאכל ומשתה וכיוצא והשיבו ש' איני מחוייב כלום מחמת שהבן אינו הגון שמשחק בקובייא זאת ועוד שאמרת לי שקרעת את השטר יורנו רבינו היאך שורת הדין נוטה ושכמ"ה

תשובה אם באנו לחייבו בקנס מטעם דלשון קרעתי השטר לאו לשון מחי' הא ליתא דכבר מהרימ"ט בחא"ה סי' כ"ז ובח"מ ס"ק הוכיח דלא בעי' לשו' מחי' ממש אלא שכל שהענין מוכח דלמחילה נתכוון מהני מדאמרי' בפ"ק דקי' אי ע"ע אין גופו קנוי ל"ל באפי תרי זיל ואם באנו לחייבו משום דמלוה בשטר היא ול"מ אלא בקנין או חזרת השטר וכמ"ש הטור ז"ל סי"ב בשם ר"י ופ' כן הסמ"ע ז"ל שם ומ"ש בהגהה בסרמ"א אפילו במלוה בשטר אין צריך קנין כבר כתב הסמ"ע שם דבעי' מיהא חזרת השטר וכן הסכים ה' בית יהודה ח"ב דקצ"ז הא ליתא והרי מידי פלגותא לא נפקא דהעיטור הביאו הש"ך סרמ"א פ' לקולא וכן הסכימו הרב בית שמואל וה' ח"מ סק"ה ע"ש שחלקו על הסמ"ע ואע"פ דמהרי"ן מיגש בתשו' סקע"ב כתב דבספיקא דדינא מוקמי' השטר על חזקתו ויד בעל השטר על העליונה והסכים בן הע"הש סי"ב מ"מ הרי העיטור חולק על מהרי"ן מיגש ויכול לומר החוזר מן השידוכין קי"ל ועוד דהב"ח כתב בטעמו של רבינו ישעיה משום דשטר העומד ליגבות כגבוי דמי ונ"ל דאפילו ב"ה דפליגי בסוטה דכ"ה וסברי דלאו כגבוי ה"ד בכתובה דס' הוא אם יבא לידי גבייה דשמא היא תמות בחייו. וכמ"ש התוס' ז"ל שם וא"כ בקנס השידוכין דדמי לכתובה אפילו רבינו ישעיה מודה דמהניא מחילה דלאו כגבוי דקי"ל כב"ה ואם באנו לחייבו משום דמחילת האב לא מהניא למחול זכות בנו וכמ"ש הב"ש סקי"ד הרי כתב מהרשד"ם סט"ו באלמנה היושבת בבית אביה דמסתמא ירעה וקבלה כל מה שעשה אביה והביא ראיה מדין השותפין ע"ש וה"ן בבן היושב בבית אביו מסתמא ידע וסבר וקיבל ואע"פ שמהרלנ"ח סי' קל"ז חלק בדין השותף דאע"פ שהוא בעיר ל"מ מחילת שותפין והסכימו כן מקצת מן האחרונים וכמ"ש הע"הש ז"ל שם מ"מ מידי פלוגתא לא נפקא ואפילו בתרי או בתלת פלוגתא. דרבוותא הסכמת האחרונים ז"ל דיכול לומר קי"ל ולדידן כל שלא נתברר דעת מרן הכי דייני' דיכול לומר קי"ל מיהו נ"ל דחייב בקנס דהנה כתב מהר"י באסן ז"ל הביאו מהר"א גאון ז"ל בתשו' בס' משפטים ישרים סכ"ו דהא דמחי' אינה צריכה קנין ה"ד מחילה בעדים אבל בלא עדים יכול לומר משטה אני כך עש"ב וכ"ן מהגמ' בפ"ק דקידושין דנקט ל"ל באפי סהדי זיל ואע"פ דהכא ע"א הוא השליח ששלח בידו השטר והגד"ת ז"ל נסתפק בע"א אי יכול לומר משטה והש"ך סי' פ"ב סקכ"ג פשיט לה דהמודה בפני ע"א א"י לומר משטה מ"מ ה"ד בהודאה גמורה שאומר הריני מודה או באומר אתם עדי וכמו שמבואר שם בסימן פ"ב אבל בדברים בעלמא דלאו לשון הודאה ל"מ מחי' וחיוב החוזר בו בקנס שביניהם כנ"ל ועוד ט"א שהרי כתב מהר"י בן מיגש ז"ל בתשו' סימן נ"ח דבקריעת השטר לא נמחל החוב ע"ש ואע"ג די"ל דלא נמחל החוב והוי מלוה ע"פ אבל כח השטר נמחל בקריעת השטר וקנס דשידוכין לא מתחייב אלא ע"י השטר היינו דוקא אם מתחי' לא נכתב השטר הוא דאינו נגבה אבל אם היה שטר וחל חיוב הקנס אע"פ שנקרע השטר מתחייב כמו מלוה דעלמא כיון דכבר חל חיוב קנס נקטי' דבנ"ד מחוייב החוזר בו בקנס שביניהם ועיין להרב עדות ביהוסף ח"ג סימן ט"ו דמ"ז ע"ד

סימן ד'

שאלה על מעשה שהיה בעיר אלגזאי"ר יע"א בענין קידושין וז"ל קבלת העדות ששלחו מתם במותב תלתא כחדא הוינא וכו' אלדי אוחרא קאעדין פ'י חאנות יעקב הנז' וג'את הבחורה זהרא וכו' וקאלתלו להבחור יעקב הנז' אעטיני זורג' סוולרי קאללא מה ענדישי קאלתלו אעטיהומלי קידושין זא יעקב הנז' ג'בד נץ פ'רנך פ'צ'ה מן שאנו ווראולנא ועקלנאו הווא נץ פ'רנך פ'צ'ה ג'א יעקב הנז' קאללא כ'וד אדא פ'לקידושין דייאלך ועטאולא פ'י יראה ועבאתו ומשאת לדארהם ע"כ נוסח קבלת העדות הצ"ל ולפי שנפלה מחלוקת בזה בין החכמים הללו אוסרין והללו מתירין שלחו לנו לחוות דעתנו בזה

תשובה נ"ל דאין לפוטרו בלא גט דעל לשון זה ממש שאמר קח דינר זה בקידושי' נחלקו ה' מהר"י בירב ומהרלנ"ח ז"ל ומהר"ם אלשקאר ז"ל הובאו תשובותיהם ודבריהם באורך בתשו' מהרלנ"ח סי' קל"ו והנמשך ובתשו' מהר"ם אלשקאר סימן ס' והנמשך אלא שבנדונם אמר קח דינר זה בקידושין לי וכללות דבריהם הצ"ל הוא שמהר"י בירב ז"ל דעתו לפוטרה בלא גט וטעמו משום דליכא הוכחה שמקדש אותה עתה די"ל דה"ק תשמור זה הדינר לזמן שאני רוצה לקדש אותך או אשה אחרת ומהר"ם אלשקאר כתב דלא יעלה על לב זאת הכוונה ואפילו אם יש לצדד זאת הכוונה היינו אם אמר לקידושין אבל אם אמר בקידושין אין שום משמעות שתשמור אותם לצורך קידושין